ראגנארוק

מקור המילה הוא ככל הנראה בנורדית עתיקה, שילובן של המילה רַגְנַה (ragna) שמשמעותה אלים או כוחות שולטים ומילה נוספת. ייתכן כי המילה הנוספת הייתה rök שמשמעותה "הסוף המיועד" או האבדון ומניבה את הצירוף "אבדון האלים". ייתכן גם כי המילה הנוספת הייתה rökr שמשמעותה חשכה או דמדומים, צירוף זה מניב את המונח דמדומי האלים^[1].

פירוש נוסף, אם כי מקובל פחות, מסתמך על regn שמשמעותה גשם בשוודית ודנית וrök שמשמעותה עשן כדי ליצור את "גשם של עשן" או "גשם של אפר"^[2]

שני אירועים חשובים יקדימו את בואו של הראגנארוק.

לידתם של יורמונגנד, פנריר והל

האירוע הראשון הוא לידתם של הנחש יוֹרְמוּנְגַנְד, הזאב פנריר והאלה הֵל. צאצאיהם רבי העוצמה של האל לוקי והענקית אנגרבודה. האדה הפרוזאית מספרת כי כאשר למדו על כך האלים הבינו כי צרות לרוב יגרמו יצורים אלה, במיוחד לאור הנבואות בדבר גורלם אשר היו ידועות לאלים^[3], ולכן ציווה אודין להביא את הצאצאים בפניו. הנחש הוטל לתוך האוקיינוס המקיף את העולם וגדל לממדים כה עצומים עד כי נאלץ לנשוך את זנבו שלו. הֵל גורשה להיות מלכת ממלכת המתים ונהייתה אחראית על העולם הלהיים ועל נשמות אלה אשר לא מתו בקרב.

הזאב פנריר הובא לאסגארד ורק האל טיר היה אמיץ מספיק כדי להאכיל אותו. גודלו העצום של הזאב והנבואות על תפקידו בהשמדתם הפחידו את האלים ואלה ניסו לכבול אותו, משום שלא מוכנים היו לזהם את ביתם הקדוש בדם ולהרגו. תחילה, יצרו האלים שרשרת מברזל והציעו לפנריר לנסות את כוחו ולהשתחרר ממנה. הזאב הניח לאלים לכבול אותו ושבר בקלות את השרשרת. גם ניסיונם השני של האלים, עם שרשרת חזקה יותר, נכשל. אז שלח אודין את סְקירְניר, אחד מעוזריו של האל פְרֵייר, לבקש מהגמדים לעצב שלשלאות מתאימות.

הגמדים יצרו את השרשרת משישה מרכיבים: צליל צעדיו של חתול, זקן של אישה, שורשיו של הר, שריר צוואר של דב, נשימה של דג ויריקה של ציפור, ומשום כך לא קיימים עוד דברים אלה בעולם. השרשרת, אשר נקראה גְלֵייפְניר, נראתה כסרט משי דק. אז זימנו האלים את פנריר והציעו לו לנסות את כוחו מול גלייפניר. פנריר חשש מתרמית ולכן הסכים רק בתנאי שאחד האלים יכניס את ידו לפיו כמחווה של אמון. רק האל טיר הסכים. משראה הזאב כי נפל למלכודת שטמנו לו האלים, נשך את ידו של טיר אשר נותר מאז עם יד אחת בלבד.

מותו של בלדר

האירוע השני הוא מותו של האל בלדר. לפי האדה הפרוזאית חלומות בנוגע לחייו הטרידו את בלדר. מחשש לחיי בנה, מבקשת אמו, האלה פְריג, מכל הדברים הקיימים להשבע לא לפגוע בבנה. לאחר שכולם נענו לבקשתה, התחילו האלים להשתעשע ולהכות בבלדר בכלים שונים ואילו זה לא נפגע. אולם, האל לוקי גילה כי צמח הדבקון הלבן לא נחשב בעיני פריג כמסוכן מספיק ולכן לא נתבקש להשבע. לוקי הכין ממנו חץ ומציע אותו לאל העיוור הוֹד, אחיו של בלדר. הוד לא היה מסוגל להשתתף בעצמו במשחק האלים ושמח על הסיוע אותו הציע לו לוקי. לוקי עזר להוד לכוון והחץ הרג את אחיו. הניסיון של האלים להחזיר את בלדר מעולם המתים הוכשל גם הוא על ידי לוקי^[4].

לוקי ניסה להימלט מזעם האלים, אולם לשווא. כשנתפס לבסוף על ידי האלים נענש בצורה אכזרית. הוא נכבל בעזרת קרביו של בנו במערה ומעליו הוצב נחש ארסי שטפטף עליו טיפות ארס. האלים נקמו גם בהוד על מותו של בלדר והרגו אותו. שני האחים יישארו בהלהיים עד לאחר הקרב הסופי ויחזרו לאחריו.

גם באדה הפואטית מופיע אזכור לאירוע, אם כי קצר הרבה יותר.

לפני תחילת הראגנארוק

ממש לפני הראגנארוק יבוא חורף החורפים, הפימְבּוּלְוִינְטֵר - שלושה חורפים עוקבים ללא הפוגה יכסו את הארץ. המוסר יעלם ומלחמות ומאבקים יפשטו בכל רחבי הארץ, בקרעם אחים, משפחות וחברים.

הזאב סקוֹל ואחיו הַאטי יבלעו את סוֹל אלת השמש ואת אחיה מַני אל הירח. אפלה תמלא את הארץ והכוכבים יפלו אל תוך החשיכה. האדמה תרעד והרעידות ישברו את כבליהם של פנריר ולוקי. הנחש יורמונגנד יצא מן הים ויתפתל על האדמה, יוצר נחשולי מים ומרעיל את השמיים ואת הקרקע בנשימתו הממיתה.

שלושה תרנגולים יקראו אל הקרב האחרון - התרנגול האדום פְיַאלַאר יקרא אל הענקים, התרגול הזהוב גוּלינְקַאמְבי את האלים והשלישי בצבע אדום חלוד יזמן את המתים. מיוּטוּנְהֵיים במזרח יבוא צבא הענקים על הספינה נַגְלַפַר, העשויה מציפרוני המתים. מהלהיים, הנמצאת מתחת לעולמנו, יוביל לוקי את הספינה השנייה אשר תישא את המתים. ענקי האש, מונהגים על ידי סורט, יצאו ממוּסְפֵּלְהֵיים בדרום לעבר שדה הקרב. חרבות האש אותן הם יניפו ישרפו את כל העומד בדרכם.בנוסף לכל, כלב השאול גַארְם ישתחרר ממקומו בכניסה לעולם המתים גְניפַּהֵלִיר ויצטרף לצבא האופל על אדמת ויגְריד, שדה הקרב העתידי.

האל היימדאל, שומר אסגארד, יבחין בצבא המתקרב ויתקע בשופרו, הנשמע בכל תשעת העולמות ויאסוף את האלים. אודין ירכב על סוסו סְלֵייפְניר אל מעיין מימיר כדי להיוועץ עם הענק מימיר בפעם האחרונה. לאחר השלמת כל ההכנות יוליך אודין - עטוי בגדי קרב, קסדה עשויה זהב על ראשו וחמוש בחניתו גוּנְגְניר - את כל האלים וצבא הלוחמים האמיצים אשר המתינו עמו בולהאלה אל עבר שדה הקרב, ויגְריד.

אודין (בתמונה - רכוב על סוס, חמוש בחניתו גונגניר) ילחם בזאב העצום פנריר אך בסופו של הקרב הארוך יוכרע ויבלע על ידי הזאב. זה יוכנע בידי בנו של אודין, וידאר, אשר יקרע את לסתותיו בידיים חשופות. תור יילחם בנחש יורמונגנד (בתמונה - אוחז בלסתו של הנחש ומניף את מקבתו), ידו תהיה על העליונה ובעזרת מקבתו מְיוֹלְניר יצליח להרוג את הנחש. לאחר הניצחון, יספיק לפסוע תשע פסיעות בלבד בטרם יכניעו הארס של יורמונגנד.

פרֵיי ילחם בענק האש סורט ויפסיד משום שמסר את חרבו לעוזרו. טיר בעל היד האחת יאבק בגַארם כלב השאול ויצליח להורגו, אולם פצעיו הקשים לא יאפשרו לו לשרוד את הבאות. לוֹקי והיימדאל, היריבים הוותיקים, יפגשו איש את רעהו בקרב של שווים, ממנו לא יצאו בחיים.

לבסוף סורט, ענק האש, ישלח אש וגופרית לכל עבר, תשעת העולמות יבערו, והאדמה תשקע סופית אל תוך הים, שעוצמתו ועוזו יתעצמו ויציפו את העולם.

חלק מן האלים ישרדו: אחיו של אודין וִילי ובניו של אודין וִידַאר ו-וַאלִי. שני בניו המתים של אודין בלדר והוֹד יחזרו מעולם המתים. בניו של תור מוֹדי ומַגְנִי ישרדו וירשו את מקבתו. האל הוֹניר יזכה לחזות את העתיד לאחר הקרב. אף אלה לא מוזכרת בתיאורי המצב לאחר הקרב אבל יש המניחים כי פְריג, פְרֵייה ואחרות שרדו.

לאחר החורבן, ארץ חדשה תעלה מן הים, יפה למראה ובעלת קרקע פורייה. שמש חדשה תופיע בשמים, שכן אלת השמש סול תלד בת לפני שתיבלע על ידי הזאב. צמד בני אדם, לִיף וליפְתְרַסיר, ישרדו את הקרב מכיוון שיתחבאו עמוק בתוך יֵגְדרַסיל, העץ המקיף את כל היקום, וצאצאיהם ימלאו את הארץ החדשה.

מתוך החשיכה והמים יעלה עולם חדש ואידיאלי, כל חולשה וסבל יעלמו לנצח. ייווצר עולם בו בני האדם והאלים יחיו בשלום ובו שפע לכל.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראגנארוק

• ראגנארוק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ראגנארוק, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)