ראש ממשלת איטליה

תפקיד ראש הממשלה כונן לראשונה במדינה שקדמה לאיטליה, בממלכת סרדיניה. המועמד לתפקיד היה ממונה על ידי המלך, והיה אחראי לניהול מערכת פוליטית יציבה. ב-60 השנים הראשונות לקיומו של התפקיד (1861–1901), הוחלפו כ-37 ראשי ממשלה. כיוון שכך, ביקש בניטו מוסוליני, שהתמנה ב-1922 לתפקיד, לבטל את היכולת של הפרלמנט לבצע הצבעת אי-אמון ובכך לבסס את כוחו על רצון המלך והמפלגה הפאשיסטית הלאומית בלבד. עם ההכרזה על כינון הרפובליקה האיטלקית בשנת 1946, תפקיד ראש הממשלה זכה להכרה חוקתית, אך חוסר-היציבות המסורתי המשיך להתקיים ובמהלך 63 השנים האחרונות הוחלפו כ-38 ראשי ממשלה, על אף שרק 30 אנשים כיהנו בתפקיד.

ראש הממשלה רשאי למנות שרים, רק לאחר שקיבל את אישור הנשיא. על פי סעיף 95 לחוקה האיטלקית נקבע כי "ראש הממשלה מכוון ומתאם את הפעילות של שרי הממשלה".

לעיתים קרובות פעילות ראש הממשלה מתבטאת יותר בתיווך בין המפלגות השונות בקואליציה של הרוב, במקום לכוון את פעילות מועצת השרים. בנוסף לראש הממשלה סמכות מוגבלת יותר בשל העובדה, שלפחות רשמית, הוא אינו יכול לפטר את שרי הממשלה.

ארמון קיגי (Palazzo Chigi) ברומא משמש כמעונו הרשמי של ראש ממשלת איטליה.

מדיה וקבצים בנושא ראש ממשלת איטליה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ראש ממשלת איטליה

• ראש ממשלת איטליה, ברשת החברתית פייסבוק
• ראש ממשלת איטליה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ראש ממשלת איטליה, ברשת החברתית אינסטגרם
• ראש ממשלת איטליה, סרטונים בערוץ היוטיוב