רבבה (מספר)

רְבָבָה (10,000) היא המספר הגדול ביותר שיש לו שם עברי משלו.

רבבה (מספר שלם)

כתיב עשרוני	10,000
במילים	עשרת אלפים, רבבה, ריבוא
מספר סודר	העשרת אלפים
גימטריה	י' אלפים
גורמים ראשוניים	${\displaystyle 2^{4}\cdot 5^{4}}$
כתיב רומי	${\displaystyle \ {\overline {X}}}$
כתיב בינארי	10011100010000
כתיב הקסדצימלי	2710

המילה "רבבה" מופיעה כבר במקרא. בספר יונה ובספרי המקרא המאוחרים מופיעה גם הצורה רִבּוֹא.

מספרים גדולים יותר מוצגים במכפלה של רבבה, למשל ”וַיְבָרֲכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ: אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה” (ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס'). ביטויים כגון זה שכיחים בלשון חז"ל, בדרך כלל בדרך הגזמה. כך למשל מופיע בפיוט "נשמת כל חי" הנאמר בפסוקי דזמרא של שבת - "ואלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו... אין אנחנו מספיקים להודות ... על אחת מאלף אלפי אלפים ורב רבי רבבות פעמים הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו". הביטוי "ריבוא רבבות" או "ריבוא ריבואות" (שהוא מאה מיליון) שכיח בקבלה, וגם בספרות העברית של המאה התשע-עשרה (שלום עליכם כותב על גיבור סיפורו שימלה, שהוא "גביר אדיר בעל ריבוא רבבות").

הביטוי רבבה מופיע גם כאשר דוד מכה את פלשתים והנשים אומרות "הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו" (ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק ז').