רוזטה (גשושית)

ב־2 במרץ 2004 שוגרה הגשושית באמצעות משגר אריאן 5, ממנו נפרדה במסלול סביב כדור הארץ. משימתה ארכה כ־10 שנים, עד ששיגרה את הנחתת, פיליי, אל ליבתו הקפואה של השביט 67P/צ'וריומוב-גרסימנקו (67P/Churyumov–Gerasimenko).

שיגורה של הרוזטה התעכב בשנה, כיוון שקורקעה אחרי שמשגר אריאן 5 התפוצץ לאחר שיגורו. בעקבות חקירת ההתפוצצות עברה המשימה שינויים, ואף יעדה המקורי של רוזטה, השביט וירטנן, נזנח, בשל אובדן חלון השיגור.

ב־6 באוגוסט 2014 הפכה רוזטה לגשושית הראשונה שנכנסת למסלול סביב שביט. המצלמה שעל גבי הגשושית מיפתה את ליבתו של השביט במטרה לסייע למדענים לבחור מקום נחיתה מתאים. ב־12 בנובמבר 2014, לאחר מציאת מקום הנחיתה ההולם, שוחררה הנחתת פיליי ממרחק של קילומטר מהשביט. היא התקרבה לפני השטח של השביט במהירות של מטר לשנייה, והייתה אמורה לירות שלושה צלצלים, שיסייעו לה להיאחז בשביט. על המדענים מהמרכז האירופי לפעילות חלל בדרמשטט שבגרמניה הוטלה המשימה של הנחתת פיליי, שגודלה כגודלה של מכונת כביסה, על אזור הדומה בגודלו לשדה תעופה גדול.

ההנחתה של פיליי לא בוצעה כמתוכנן, ורק לאחר שני ניסיונות נחיתה בלתי מוצלחים, שלאחר כל אחד מהם התרוממה פיליי וניסתה לנחות שוב, נחתה לבסוף הנחתת במקום אחר מזה שתוכננה לנחות עליו. במקום הנחיתה הסופי קבלה פיליי אור לזמן מועט בהרבה מזה שהייתה מקבלת לפי החישובים בנקודת הנחיתה המקורית, כתוצאה מכך, זמן צבירת האנרגיה מהשמש ירד באחוזים רבים. פחות משלושה ימים מרגע נחיתתה על השביט, איבדה פיליי את היכולת לפעול, כתוצאה מהתרוקנות הסוללה. טרם הפסקת פעילותה הספיקו כל המכשירים של פיליי לבצע את משימתם כמתוכנן, ונתונים רבים נשלחו חזרה לכדור הארץ. כמעט כל משימתה של פיליי הושלמה. ב־14 ביוני 2015, פיליי נטענה מהשמש ושידרה אות לכדור הארץ.

מטרתה העיקרית של משימת החלל, שעלותה כ־850 מיליון דולרים, הייתה הניסיון הראשון מסוגו לביצוע נחיתה רכה על גרעינו של שביט. כך התאפשר לערוך מחקר מקיף יותר של שביט משבוצע אי פעם.

המשימה התאימה לקשר החזק בין סוכנות החלל האירופאית (ESA) וחקר השביטים, קשר שהחל להתפתח, כאשר הגשושית ג'וטו צילמה תמונות תקריב של ליבתו של השביט היילי ב־1986. הנחתת חקרה את החומרים מהם עשוי השביט. מעריכים שחומרים אלה נשארו כמו שהם פחות או יותר מאז היווצרות מערכת השמש.

אחד מיוזמי הפרויקט הוא פרופ' עקיבא בר־נון מאוניברסיטת תל אביב שאמר:

פרויקט רוזטה הינו חוד החנית של מחקר השביטים, שנקודות השיא שלו עד עתה היו התקרבותה החטופה של הגשושית "ג'וטו" לגרעינו של השביט היילי בשנת 1986, התקרבותה החטופה של גשושית "אבק הכוכבים" (Stardust) לגרעינו של שביט וילד־2 בשנת 2003 צילום פניו והחזרת אבק ממנו לאנליזה במעבדות על פני הארץ, ועתה שהייה של רוזטה חדשים רבים ליד גרעינו של שביט צ'וריומוב־גרסימנקו, נחיתה על פניו וחקירת מבנהו והרכבו. השביטים הם הגופים הפרימיטיביים ביותר במערכת השמש והם לא השתנו מאז יצירתה לפני 4.5 מיליארד שנים. כיום יש עדויות ברורות (חלקן החשוב ביותר ממעבדת הסימולציה של שביטים באוניברסיטת תל אביב) כי שביטים הביאו לכדור הארץ הרבה מאוד מן הגזים האצילים ארגון, קריפטון וקסנון והחמרים האורגניים שהובילו ליצירת החיים על פני הארץ.

• מרץ 2005 - מעבר ראשון בסמוך לכדור הארץ לצורך צבירת מהירות.
• 26 בפברואר 2007 - מעבר ליד מאדים.
• נובמבר 2007 - מעבר שני בסמוך לכדור הארץ.
• 5 בספטמבר 2008 - מעבר ליד האסטרואיד 2867 סטניס וצילומו. התמונות הגיעו לכדור הארץ ב־6 בספטמבר והראו שרשרת של 7 מכתשים, תוצאת פגיעה חוזרת של שברי מטאוריט או תוצאת נתזי פגיעת מטאוריט. בסך הכל נמנו על האסטרואיד 23 מכתשים מתוכם 2 גדולים.
• נובמבר 2009 - מעבר שלישי בסמוך לכדור הארץ.
• 10 ביולי 2010 - מעבר ליד האסטרואיד 21 לוטטיה.
• מאי 2011-ינואר 2014 - שיוט בחלל בהמתנה למפגש עם השביט.
• יוני 2011 - הגשושית הגיעה למרחק המרבי מהשמש, כ־800 מיליון ק"מ.
• 20 בינואר 2014 - שליחת פקודת התעוררות לגשושית לאחר 31 חודשי תרדמה.^[1][2][3] הפקודה התקבלה בהצלחה.
• ינואר-מאי 2014 - התקרבות לשביט צ'וריומוב־גרסימנקו.
• 6 באוגוסט 2014 - כניסה למסלול סביב השביט צ'וריומוב־גרסימנקו.
• אוגוסט 2014 - מיפוי השביט ואפיונו.
• 12 בנובמבר 2014 - הנחתת נחתת על השביט.
• נובמבר 2014-דצמבר 2015 - ליווי השביט במסלולו סביב השמש.
• מאי 2016 - סוכנות החלל האירופית דיווחה כי הגשושית איתרה גליצין באטמוספירה של צ'וריומוב־גרסימנקו.^[4]
• 2 בספטמבר 2016 - רוזטה מאתרת את מיקומה הסופי של הנחתת פיליי.
• 30 בספטמבר 2016 - רוזטה מסיימת את משימתה ומבצעת התנגשות מבוקרת עם השביט.^[5]

האסטרואיד 16543 Rosetta נקרא על שם הגשושית לרגל הגעתה לכוכב השביט 67P.^[6]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוזטה

• אתר האינטרנט הרשמי של רוזטה (באנגלית)

• רוזטה, ברשת החברתית פייסבוק
• רוזטה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רוזטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רוזטה באתר סוכנות החלל האירופית
• פרויקט הרוזטה באתר ynet
• ריכוז הידיעות אודות רוזטה, באתר "הידען"
• יוניברס טודיי, ‏רוזטה מתקרבת לשביט יוצא דופן, באתר "הידען", 20 ביולי 2014
• אבי בליזובסקי, ‏בעוד פחות משבוע רוזטה תחל להקיף את השביט; צילמה את גלעינו ממרחק 2,000 ק"מ, באתר "הידען", 2 באוגוסט 2014
• אבי בליזובסקי, ‏רוזטה מתחילה מחר (6 באוגוסט) להקיף את השביט 67P צ'וריומוב-גארדימנקו, באתר "הידען", 5 באוגוסט 2014
• אבי בליזובסקי, ‏רוזטה נכנסה למסלול סביב השביט ובכך קובעת נקודת ציון הסטורית , באתר "הידען", 6 באוגוסט 2014
• אבי בליזובסקי, ‏הרשימה המצומצמת: סוכנות החלל האירופית תבחר אחד מבין חמישה אתרים פוטנציאליים לנחיתת הנחתת של רוזטה על השביט, באתר "הידען", 27 באוגוסט 2014
• יוניברס טודיי, ‏4 ימים לנחיתה על השביט – אתר הידען ידווח מהשטח; סוכנות החלל האירופית הוציאה סרט מד"ב קצר המתאר את המבצע, באתר "הידען", 8 בנובמבר 2014
• אבי בליזובסקי, ‏החדשות מרוזטה – קצב אידוי המים הולך וגובר, באתר "הידען", 25 בינואר 2015
• אבי בליזובסקי, ‏רוזטה גילתה את המולקולה המבוקשת ביותר – חנקן גזי, באתר "הידען", 3 באפריל 2015
• יוניברס טודיי, ‏רוזטה צילמה את העמק שנוצר על קרקע השביט 67P כתוצאה מבריחת חומר לחלל, באתר "הידען", 26 במאי 2015
• יואב לנדסמן, נחיתה מעולם אחר, בבלוג "מסה קריטית", 19 בנובמבר 2014
• אבי בליזובסקי, ‏השביט של רוזטה מכיל מרכיבים הנחוצים לחיים, באתר "הידען", 2 ביוני 2016