רוחות הסחר

מקור השם של הרוחות הוא תרגום לעברית מהשם האנגלי, שמקורו באנגלית תיכונה בה "'trade'" משמעה "מסלול" או "דרך". בשפות רבות (כמו גרמנית) הן קרויות "רוחות פאסאט" (Passat). הפורטוגזים זיהו את חשיבותן של רוחות הסחר לניווט באוקיינוס האטלנטי כבר במאה ה-15. הם למדו, שכדי להגיע לדרום אפריקה, הם צריכים להיכנס עמוק לתוך האוקיינוס, לכיוון ברזיל ובאזור קו הרוחב 30° דרום לפנות שוב מזרחה. השיט לאורך חופי אפריקה דרומה משמעותו במעלה הרוח בחצי הכדור הדרומי. באוקיינוס השקט, הייתה הסירקולציה המלאה, שכוללת רוחות סחר מזרחיות ורוחות מערביות צפוניות יותר בלתי ידועה לאירופאים, עד למסעו של הספרדי אנדרס דה אורדאנטה ב-1565.

רב חובל של ספינה יתור אחר מסלול שבו הרוחות צפויות לנשוב בכיוון השיוט. בזמן עידן המפרש^[1], גרמו דפוסי רוח יציבים לנגישות לנקודות מסוימות להיות בעייתית או נוחה, ועל כן דפוסי הרוח היו גורם מרכזי בעיצוב האימפריות האירופאיות, ובעיצוב הפוליטיקה הגאוגרפית המודרנית. לדוגמה, ספינות הגליאון של מנילה כלל לא יכלו לשוט ישירות נגד הרוח.

במאה ה-18, חשיבותן של רוחות הסחר "Trade" לצי הסחר האנגלי לחציית האוקיינוס האטלנטי, הובילו אטימולוגים ואת הציבור לזהות את המושג סחר עם השימוש שעושים בו כיום "סחר חוץ".

בין השנים 1847 ל-1849, אסף מת'יו פונטיין מורי מספיק נתונים כדי להפיק מפות זרמים ורוחות של אוקיינוסי העולם.

המילה הצרפתית, המשמשת כשם נקבי, "אַלִיזֶה" (Alizé or Alizée) משמעה רוחות סחר, לדוגמה: אליזה קורנה ואָליזה ז'קוטֶה.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: רוחות הסחר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רוחות הסחר

• רוחות הסחר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)