רון ויידן

ויידן נולד ב-1949 בוויצ'יטה שבקנזס, בנם הבכור של זוג יהודים שברחו מגרמניה הנאצית כמה שנים קודם לכן, אדית רוזנאו ופיטר ה' ויידן (ויידנרייך) (Weidenreich;‏ 1923–1998), סופר ועיתונאי (אחיינו של האנטומיסט והאנתרופולוג פרנץ ויידנרייך).^[1]למד באוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה על בסיס מלגת כדורסל, ולאחר מכן למד וב-1971 קיבל תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת סטנפורד. בשנת 1974 קיבל תואר ראשון במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אורגון, ולאחר מכן לימד גרונטולוגיה (תחום בביולוגיה וברפואה העוסק בחקר ההזדקנות וכן בחקר המשפט וזיקנה) בכמה אוניברסיטאות באורגון.

בשנת 1980, בהיותו בן 31 בלבד נבחר ויידן לראשונה כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית, מטעם המחוז ה-3 של אורגון. הוא נכנס לתפקיד בינואר 1981 ושב ונבחר לאחר מכן שבע פעמים, מנצח בבחירות בכל פעם ברוב של יותר מ-70% מהקולות. הוא כיהן בסופו של דבר 15 שנים בבית הנבחרים, עד ינואר 1996.

בינואר 1996 התקיימו באורגון בחירות ביניים מיוחדות לסנאט, למילוי מקומו של הסנאטור בוב פקווד, שהתפטר. ויידן ניצח בבחירות אלה את נשיא הסנאט המדינתי, גורדון סמית' ומחזיק מאז במושב זה ללא הפסקה עד היום. הוא נבחר לכהונה מלאה ב-1998, ב-2004, ב-2010, ולאחרונה ב-2016.

ויידן מכהן החל מינואר 2015 כדמוקרט הבכיר בוועדת הכספים של הסנאט.

ויידן נחשב לבעל עמדות מרכז בנושאי חוץ וכלכלה, וליברל בנושאים חברתיים.

נושאים חברתיים

• ויידן מתנגד לרוב ההגבלות על הפלות.^[2]
• הוא הצביע נגד הגבלה בתביעות משפטיות כנגד יצרני נשק.^[3]
• מתנגד באופן עקבי לתיקון חוקתי לאיסור חילול הדגל (איסור על שריפת הדגל).^[4]
• הודיע פומבית על תמיכתו בנישואים חד-מיניים והיה בין 14 הסנאטורים היחידים שהצביעו כנגד "חוק הגנת הנישואים",^[5] המגדיר נישואים רק ככאלה הנערכים בין גבר ואישה, גם אם נישואים בין בני אותו מין מוכרים על ידי המדינה הרלוונטית.
• הצהיר על התנגדות אישית ל"חוק ההתאבדות על ידי רופא" (המתת חסד), אבל הצהיר במקביל גם על מחויבותו להגן על "חוק המוות בכבוד של אורגון", אשר אושר פעמיים במשאל עם של מצביעים. ויידן חסם בהצלחה ניסיונות של הסנאט להעביר חקיקה שתפריע לחוק זה, על ידי שנקט בפיליבסטר.^[6]
• מצביע באופן קבוע כנגד הגבלות על שימוש בעונש המוות.^[7]
• יזם את "חוק האמריקאים הבריאים" אשר ימסד מערכת לאומית של ביטוח בריאות כוללני.^[8]
• ביוני 2007 הוא היה מבין המיעוט בקרב הדמוקרטים שהצביע בעד הכרזת האנגלית כשפה הלאומית של ארצות הברית,^[9] עניין רגיש ביותר במדינה כה מרובת מהגרים דוברי ספרדית כארצות הברית.

נושאי כלכלה

• ויידן תומך לרוב בסחר חופשי. בעודו בבית הנבחרים, הוא הצביע בעד NAFTA (הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה) ובסנאט הוא היה בין הדמוקרטים המועטים שהצביעו בעד CAFTA (הסכם הסחר החופשי של מרכז אמריקה). עם זאת, הוא הצביע נגד הסכמי סחר חופשי עם צ'ילה, סינגפור ועומאן.
• ב-1996, הוא הצביע נגד הרוב במפלגתו שביקש לבטל בשלבים חלק גדול מתוכניות הסובסידיה למשקים.
• הוא גם בין הדמוקרטים המועטים שהצביעו בעד הצעת התוכנית של ממשל בוש למרשמי תרופות, שעברה ב-2003.
• ויידן הוא מבקר של מס ירושה, וטוען שמדובר במס בלתי יעיל. הוא הצביע שוב ושוב לבטלו.
• הוא גם הצביע עם הרפובליקנים להפחית במס רווחי ההון, לעודד מערכת מס עם שיעור קבוע, ולדרוש רוב של 3/5 לצורך החלטות על העלאות מיסים. ויידן הצביע כנגד ההפחתות במס שהציע ג'ורג' ווקר בוש ב-2001 ו-2003 והוא גם הצביע נגד התיקון לאיזון התקציב.
• ויידן תומך עז באמצעים להגנת הסביבה.

נושאי חוץ

באוקטובר 2002 הצביע ויידן נגד בקשת ממשל הנשיא ג'ורג' ווקר בוש לקבל הסמכה להשתמש בכוח צבאי מול סדאם חוסיין.^[10] בכך הוא היה אחד מ-23 סנאטורים בלבד שהתנגדו לאקט רשמי זה, שאיפשר את פרוץ מלחמת עיראק כעבור פחות מחצי שנה. לאחר מכן המשיך והצביע בעקביות כנגד כל חוק שאיפשר את המשך המלחמה בעיראק ומימונה, לרבות הצבעה ב-2007 כנגד ה-Surge, שכיום ידוע שגרם לסיום הלחימה שם.

באופן דומה הצביע ויידן גם כנגד הניסיון לנקוט במדיניות תיגבור כוחות דומה באפגניסטן, ב-2009.

במרץ 2006, הוא היה בין 10 הסנאטורים היחידים שהצביעו^[11] כנגד חידוש חוק הפטריוט, אשר הרחיב את סמכויות גורמי אכיפת החוק במלחמה בטרור. ויידן נימק את התנגדותו זו בדאגתו להגנת הפרטיות.

ועוד, ויידן הצביע נגד המשך קיומן של הגבלות שונות בנסיעת אזרחים לקובה ונגד המשך הגבלת הסחר עם מדינה זו. הוא גם ביקש, ללא הצלחה, לסיים את מימונם של שידורי התעמולה כנגד פידל קסטרו, אשר לטענתו מהווים בזבוז מוחלט של כספים, משום שאיש בקובה לא שומע או רואה אותם.

ובמרץ 2013 היה ויידן הדמוקרט היחידי בסנאט, שחבר לרפובליקנים בהתנגדות למינויו של ג'ון ברנן לראש ה-CIA. עם זאת, נימוקו לכך היה שונה מנימוקי הרפובליקנים ובא דווקא מהכיוון היוני, בניגוד להתנגדות הרפובליקנית שנבעה ממניעים ניציים. הוא התנגד למדיניותו של ברנן וליעוצו לנשיא ברק אובמה בענייני טרור בקדנציה הראשונה של אובמה, בה יש לחסל טרוריסטים מאל-קאעידה תוך שימוש במזל"טים. לטענתו, השימוש במזל"טים, להבדיל אולי מסוגי התנקשויות אחרים, גורם לעיתים קרובות מדי לפגיעה גם באזרחים חפים מפשע הנמצאים בקרבת יעד החיסול. ההתנגדות נכשלה וברנן מונה לתפקיד.

לעומת כל זאת, ויידן הצביע ב-1999 פעמיים בעד שימוש בכוח צבאי לרבות כוח אווירי, בקוסובו.^[12]

בנובמבר 2005, ויידן היה אחד מחמשת הסנאטורים הדמוקרטים שהצטרפו ל-44 רפובליקנים והצביעו בעד תיקון, אשר פסק כי אין ללוחמי אויב זכות ל"צו הבאת עציר" (הביאס קורפוס).

ב-2011 היה ויידן בין הסנאטורים שתמכו באכיפת "אזור אסור לטיסה" (no-fly zone) בלוב. בהמשך לכך, הוא גם היה בעד התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011), שנועדה לבלום את נסיונותיו של מועמר קדאפי שליט לוב דאז, לטבוח מהאוויר במורדים במשטרו.

יחסו לישראל

ויידן נחשב לידיד ישראל. הוא אף עומד בראש האגודה האמריקאית של ידידי אוניברסיטת תל אביב.^[13]

ב-2007 הוא יזם, יחד עם חברת בית הנבחרים גבריאל גיפורדס (אף היא יהודיה) את החוק המכונה "הפסיקו לחמש את איראן". החוק מונע ממשרד ההגנה למכור חלקי חילוף למטוסי F-14 טומקט ואוסר על קונים שכבר רכשו חלקי חילוף שכאלה, לייצא אותם. הוא מכוון ספציפית כנגד איראן, משום שהיא המדינה היחידה חוץ מארצות הברית, המטיסה מטוסי F-14.^[14][15]

באוקטובר 2007 הוא יזם יחד עם הסנאטור ארלן ספקטר חוק המטיל על סעודיה אחריות לתוצאות מימון מעשי טרור על ידה וקורא לה להפסיק לממן ארגונים תומכי טרור.^[16]

בדצמבר 2012 יזם ויידן יחד עם הסנאטור ג'וני אייזקסון (רפובליקני מג'ורג'יה) מכתב מהסנאט לנשיא מצרים מוחמד מורסי, המאיץ בו להגביר את מאמצי מצרים למנוע הברחת נשק לעזה.^[17]

ויידן אב לשני ילדים בוגרים מאשתו הראשונה לורי (לבית אוסראן), שממנה התגרש ב-1999 אחרי 20 שנות נישואין.

הוא נשוי כיום בשנית, לננסי (לבית בס), הבעלים של חנות הספרים הניו יורקית "סטנדרד בוקסטור". השניים נישאו ב-24 בספטמבר 2005, בטקס שנוהל על ידי הרב של פורטלנד, אריאל סטון ולהם שלושה ילדים, בהם שני תאומים שנולדו ב-2007 ובת שנולדה ב-2012.^[18]

בדצמבר 2010 התגלה אצל ויידן סרטן הערמונית בשלב מוקדם, הוא נותח וחזרה לפעילות מלאה תוך זמן קצר.

הוא המייסד של סניף אגודת "הפנתרים האפורים" של אורגון (ארגון ללחימה על זכויות המבוגרים). ויידן מתגורר כיום בפורטלנד וברשותו דירה בוושינגטון הבירה.

מדיה וקבצים בנושא רון ויידן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של רון ויידן (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של רון ויידן (באנגלית)

• רון ויידן, ברשת החברתית פייסבוק
• רון ויידן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• רון ויידן, ברשת החברתית אינסטגרם
• רון ויידן, סרטונים בערוץ היוטיוב
• רון ויידן, באתר פליקר
• רון ויידן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רון ויידן, באתר הסנאט
• הדף של רון ויידן בפייסבוק
• רון ויידן באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)