רוני אברהם

אברהם נולד באלכסנדריה, מצרים ב-1951. ב-1973 קיבל דיפלומה מהמכון למדע המדינה פריז, ושנה לאחר מכן קיבל דיפלומה בלימודים מתקדמים במשפט ציבורי מסורבון. ב-1976 החל ללמוד בבית הספר הלאומי למינהל.

עם סיום לימודיו ב-1978 מונה לשופט שלום בבית הדין המינהלי של צרפת, וכיהן בתפקיד זה עד 1985 ובין השנים 1987–1988 (בין שתי הכהונות שימש סגן מנהל אגף המשפטים במשרד החוץ). מאז 1988 הוא מכהן במועצת המדינה של צרפת, ובמקביל כיהן גם בוועדת המומחים של מועצת אירופה לשמירה על זכויות האדם וכיושב ראש הוועדה המייעצת של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי.

בשנים 1989–1998 כיהן אברהם כנציב ממשלת צרפת במערכת המשפט, ובין 1998 ל-2005 כיהן כמנהל ענייני המשפט במשרד החוץ הצרפתי. בתפקיד זה ייצג ב-2004 את צרפת בבקשה לחוות דעת מייעצת מבית הדין הבין-לאומי בהאג בנוגע לחוקיות גדר ההפרדה שבנתה ישראל, וטען כי בניית הגדר מפרה את החוק הבין-לאומי.^[1] הוא שימש כפרופסור במכון למדע המדינה בפריז, באוניברסיטת פריז-נאנטר ובאוניברסיטת פנתאון-אסאס.

ב-15 בפברואר 2005 נבחר על ידי מועצת הביטחון והעצרת הכללית של האומות המאוחדות לכהן בבית הדין הבין-לאומי לצדק בעקבות התפטרותו של בן ארצו גילברט גיום.^[2] הוא שימש בתפקיד זה עד סיום כהונתו המתוכנן של גיום, בפברואר 2009, ונבחר לכהונה נוספת.^[3] בשנים 2015–2018 שימש כנשיא בית הדין, וב-2018 נבחר שוב לתפקיד שופט.^[4]

ב-2024 שפט אברהם בתלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם, ופסק בעד האמצעים הזמניים שביקשה דרום אפריקה להשית על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל ברצועת עזה.^[5][6]

• ביוגרפיה, באתר בית הדין הבין-לאומי בהאג
• איתמר אייכנר, היהודי שנחשב ביקורתי, המוסלמי שסעד אצל שגריר ישראל: אלו 15 השופטים בהאג, באתר ynet, 9 בינואר 2024