שמואל ליב ציטרון

נולד במינסק שברוסיה (כיום בבלארוס), לחנה וליעקב ציטרון, נשיא הקהילה היהודית במינסק. למד בישיבה בוולוז'ין וכבר בגיל 14 החל לכתוב מאמרים לשבועון העברי "המגיד". בהמשך למד זמן מה מדעים כלליים בבית המדרש לרבנים בברסלאו, אך בשנת 1883 שב למינסק, והקדיש עצמו לעיסוק בספרות יהודית ובהוצאה לאור.

ציטרון כתב על בניין ארץ ישראל, ובפרט על סופרים יהודים, ויצא בחיבוריו כנגד ההתבוללות. תרגם לעברית את "אוטואמנציפציה!" ליהודה לייב פינסקר, תחת הכותרת "אם אין אני לי מי לי".^[1]עסק בתרגום יצירות נוספות (בעיקר מיידיש) לעברית, בהן משל אריה ליב לבנדה, קרל אמיל פרנצוז, זליג שכנוביץ וש. אנ-סקי, וכן יצירתו המונומנטלית של צבי גרץ, "דברי ימי ישראל".

בין השנים 1886–1887 היה ממובילי העבודה על הקובץ של יוסף ספיר (מאודסה), "כנסת ישראל". אז כתב על אברהם מאפו ועל פרץ סמולנסקין. בהמשך חיבר ציטרון ספר על הספרות היהודית ברוסיה של המאה ה-19, וחיבורים נוספים על ספרות זמנו ("הספרות והחיים", "המשורר בחייו ובמותו").

לאחר עלייתו של הרצל, נסחף ציטרון אחר הרעיון הציוני ונטל חלק ככתב ביידיש, בעברית וברוסית בעיתוני הקונגרסים הציוניים ה-6, ה-11 וה-12.

בשנת 1916, בעת הכיבוש הגרמני, כיהן ציטרון כמפקח על בתי הספר היהודיים בווילנה.

ב-1920 החל לעבוד בקביעות בעיתון היידי "דער מאָמענט", שבו פרסם מספר מאמרים והיה אחראי למספר סדרות, ובהן הסדרות "משומדים" ו"נשים יהודיות נודעות" (שבהמשך יצאו כספרונים בודדים). ציטרון היה משתתף קבוע של כל העיתונים והמאספים הקבועים של שנות השמונים של המאה ה-19. פרסם עשרות כתבות על אישי ציבור וספרות מהתקופה. החל מ-1911 ועד יום מותו פרסם ב"העולם" סדרת כתבות מחקר חשובות, שנקראה: "רשימות לתולדות העיתונות העברית" והשתרעה על פני גיליונות רבים של כתב העת. בין כתבי העת עליהם כתב נמנו: המגיד, הכרמל, הלבנון, המליץ, הקול, האמת והצפירה.^[2] בסדרת כתבות אלו הביא ציטרון חומר רב וחשוב על תולדות העיתונות העברית, בתוכו שילב את המידע הרב שאסף מניסיונו האישי בשירות אותם העיתונים.^[3]

בשנת 1924 השלים ציטרון את מפעלו העיקרי, הלקסיקון הציוני העברי, ובו ביוגרפיות של מרבית הפעילים הציוניים.

שמואל ליב ציטרון נפטר בשנת 1930, בגיל 68.

אחיינו ישראל אבא ציטרון היה רבה של פתח תקווה.

• משוק החיים: יכלכל שלשה ספורים מחיי בני ישראל: א) חטאת הקהל, ב) בעבור ביצה, ג) שלומיאל, ורשה: א. משכיל לאיתן, 1887.
• יונה פותה: ספור מחיי בני ישראל (חבר בעקבות ספור בשפת הארץ), ורשה: בית מסחר הספרים של א. משכיל לאיתן, תרמ"ח-1888.
• תולדות חבת-ציון: חלק א. מראשית ימי התנועה עד שנתאשר ועד חובבי-ציון באודיסה, אודסה: ועד חובבי-ציון באודיסה, תרע"ד.
• דריי ליטערארישע דורות: זכרונות וועגן יידישע שריפטשטעלער, וילנה: ש. שרעבערק, תרפ"א 1921–1922. (ביידיש)
• אנשים וסופרים: זכרונות ורשמים מימי בכורי חבת-ציון והציונות, וילנה: ש. שרברק, 1922.
• יוצרי הספרות העברית החדשה: תולדותיהם, יצירותיהם, סגנונם וערך פעולתם, וילנה: שרברק, תרפ"ב.
• משומדים: טיפן און סילועטן פונם נאענטן עבר, ורשה: צענטראל, תרפ"ג-1923. (ביידיש)
• די געשיכטע פון דער יידישער פרעסע: פון יאר 1863 ביז 1889, ורשה: אחיספר, 1923. (ביידיש)
• מאחורי הפרגוד: מומרים, בוגדים, מתכחשים, וילנה: צ. מ"ץ, תרפ"ד 1924–תרפ"ה 1925.
• לקסיקון ציוני: תולדות אנשי-שם שהצטיינו על שדה הרעיון הציוני, ורשה: ש. שרברק, תרפ"ד-1924.
• ש. ל. ציטראן, אלע ווערק, ורשה: ש. שרעבערק, [תרפ"-]. (כל כתביו)
• רשימות לתולדות העיתונות העברית, 'העולם':

1. 'המגיד': 1912, גיליונות 10–12, 1–2, 4, 6, 8.
2. 'הכרמל': 1912, גיליונות 16–18, 20–22.
3. 'הלבנון': 1912–1913, גיליונות 28, 30–31, 33, 35–38.
4. 'המליץ': 1913, גיליונות 6, 11–13, 18–19, 21–23, 25–29, 31, 37–39, 41–50; 1914, גיליונות 6–28.
5. 'הקול', 1927, גיליונות 17—18, 20, 22, 26, 42, 49—51.
6. 'האמת', 1928, גיליונות 26—29, 37—39.
7. 'הצפירה', 1928, גיליונות 49—51; 1929, גיליונות 3—4, 6, 8, 10—11, 16, 18, 23, 40—41, 43—44, 47—49, 51, 54; 1930, גיליונות 1, 5, 7, 9, 18—19, 22, 30—33.

מתרגומיו

• אם אין אני לי מי לי, או, תוכן דברי המחברת אויטאעמאנציפאטיאן: ונלוה אליו מאמר שני בשם יתבררו ויתלבנו הדברים, וילנה: דפוס האלמנה והאחים ראָם, תרמ"ד-1883.
• קאַרל עמיל פראַנצאָז, שני ספורים מחיי בני ישראל (תרגם: שמואל ליב ציטראן), ורשה: [חמו"ל], תרמ"ה-1885.
• אריה-לייב לבאנדה, אברהם בן-יוסף: ספור מחיי היהודים במלכות פולין מלפנים מהמאה השלישית לאלף הששי (תרגם: שמואל ליב ציטרון), ורשה: תושיה, תרע"א.
• ד"ר צבי גרץ, דברי ימי ישראל, כרך ראשון: מראשית היות ישראל לעם עד התקוממות החשמונאים; כרך שני: מימי הנשיאים החשמונאים עד חרבן ירושלים; תרגום ש. ל. ציטרון.

מדיה וקבצים בנושא שמואל ליב ציטרון בוויקישיתוף

• פרסומי שמואל ליב ציטרון בספרייה הלאומית
• בן-ציון אייזנשטט, ציטראן, שמואל ליב, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 59, באתר היברובוקס
• שמואל ליב ציטרון, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אריה ליב שיינהויז, שמואל ליב ציטרון - בן שבעים, ב"העולם", 17 ביוני 1930.
• אבנר הולצמן, שמואל ליב ציטרון, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• זלמן רייזען, ציטראָן שמואל-לייבּ, בספרו: לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע, מהדורה 2, כרך ג, וילנה: ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין, תרפ"ט 1929, עמודות 286–297, בארכיון האינטרנט (ביידיש)
• שמואל ליב ציטרון באתר WorldCat Identities
• כתביו של שמואל ליב ציטרון בארכיון האינטרנט
• כתבי שמואל ליב ציטרון בפרויקט בן-יהודה
• צום טויט פון ש. ל. ציטראן ז"ל, היינט, 10 בנובמבר 1930
• גראנדיעזע לויה פון ש. ל. ציטראן ז"ל, היינט, 11 בנובמבר 1930
• שמואל ליב בן משה יעקב ציטרון (1860-1930), דף שער בספרייה הלאומית

• משה שליט, שמואל ליב ציטרון, דבר, 21 בנובמבר 1930