שאקיל אוניל

שאקיל אוניל נולד בניוארק שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית. אוניל פרץ לתודעה הלאומית בחטיבת הביניים כאשר כיכב בנבחרת הכדורסל של בית ספרו, לינטון מידל. אוניל המשיך לימודיו בתיכון רוברט ג. קול בסן אנטוניו, טקסס, שם הוביל את קבוצת הכדורסל הבית-ספרית למאזן 68 ניצחונות והפסד בודד במשך שתי שנותיו הראשונות, ולזכייה באליפות המדינה בשנתו האחרונה. בעונת 1989 של ליגת התיכונים הוריד 791 ריבאונדים, שיא עונתי למדינת טקסס שטרם נשבר.

עם גמר תיכון שם אוניל פעמיו לכדורסל מכללות ולימודי עסקים בשורות אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה (LSU). בשנת 1992, לאחר שלוש שנות לימוד ומשחק בשורות המכללה, נשר אוניל לטובת קריירה בליגת ה-NBA, אם כי בשנת 2000 שב והשלים את לימודי התואר בוגר אוניברסיטה.במדי נבחרת המכללה נבחר אוניל פעמיים לנבחרת ה"אול-אמריקן", פעמיים לשחקן השנה באזור ה-SEC של ליגת המכללות, וזכה בפרס אדולף רופ לשחקן המצטיין בליגת המכללות האמריקאית בשנת 1991. אוניל מחזיק בשיא החסימות למשחק בתולדות המכללות, לאחר שחסם 17 זריקות במשחק נגד אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי בדצמבר 1990. אוניל הונצח בהיכל התהילה של אוניברסיטת המדינה של לואיזיאנה ובהיכל התהילה של ניו ג'רזי.

אורלנדו מג'יק

אוניל נבחר במקום הראשון בדראפט ה-NBA של 1992 על ידי קבוצת אורלנדו מג'יק. בעונתו הראשונה בליגה, עונת 1992/1993, סייע אוניל לאורלנדו לנצח עשרים משחקים יותר מאשר בעונה שקדמה לה, אך קבוצתו לא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף, בשל נחיתות בשובר שוויון מול אינדיאנה פייסרס. אוניל השיג בעונה זו ממוצעים של 23.4 נקודות ו-13.9 ריבאונדים למשחק (ממוצע הריבאונדים ה-13 בטיבו לרוקי), זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA ונבחר לחמישיית הרוקיז של העונה.

בעונתו השנייה, 1993/1994, חבר אוניל באורלנדו לבחירת הדראפט החדשה פני הארדוויי. הוא קלע 29.3 נקודות בממוצע למשחק בעונה זו והוביל את הליגה בקליעות מטווח השדה עם קליעה של 60 אחוז. בדומה לשנה הקודמת, הוא נבחר להשתתף במשחק האולסטאר של הליגה, וסייע לאורלנדו להעפיל הפעם למשחקי הפלייאוף שם הודחה בסיבוב הראשון על ידי אינדיאנה פייסרס. במשחק נגד ניו ג'רזי נטס בנובמבר 1993, השיג אוניל לראשונה בקריירה שלו טריפל דאבל, כאשר קלע 24 נקודות לצד שיאי קריירה של 28 ריבאונדים ו-15 חסימות.

בעונת 1994/1995 זכה אוניל בתואר מלך הסלים של הליגה עם ממוצע זהה של 29.3 נקודות למשחק, ונבחר בפעם השלישית ברציפות להשתתף במשחק האולסטאר. אורלנדו ניצחה 57 משחקים במהלך העונה הסדירה וזכתה באליפות הבית האטלנטי. במשחקי הפלייאוף גברה אורלנדו על שיקגו בולס שהובלה על ידי מייקל ג'ורדן ועל אינדיאנה פייסרס שהובלה על ידי רג'י מילר והעפילה לסדרת הגמר, אך הפסידה ליוסטון רוקטס לה הייתה זו אליפות שנייה ברציפות. אוניל נבחר לחמישייה השנייה של העונה וסיים במקום השני בבחירות ל-MVP של העונה.

בעונת 1995/1996 סבל אוניל מפציעה ממושכת והחמיץ 28 ממשחקי העונה הסדירה. למרות זאת, הוא קלע 26.6 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר לחמישייה השלישית של העונה. במשחק האולסטאר באותה עונה, שהיה הרביעי בו השתתף, הוא קלע שיא של 25 נקודות והוריד 10 ריבאונדים. עם אורלנדו ניצח אוניל 60 משחקים בעונה הסדירה וזכה עמה פעם נוספת בבית האטלנטי, אך הודח עמה בגמר האזור המזרחי בפלייאוף, על ידי שיקגו בולס שזכתה לבסוף באליפות.

לוס אנג'לס לייקרס

לאחר ששוחרר מאורלנדו והפך לשחקן חופשי, הואשם אוניל בכך שהוא מתעסק יותר מדי בסרטים ובאלבומי ראפ, במקום בכדורסל. בקיץ של 1996 הוא זכה עם נבחרת ארצות הברית במדליית זהב באולימפיאדת אטלנטה, ולאחר האולימפיאדה הצטרף לקבוצת לוס אנג'לס לייקרס. בעונתו הראשונה בלייקרס, 1996/1997 קלע אוניל 26.2 נקודות למשחק ונבחר לחמישייה השלישית של העונה, אך קבוצתו הפסידה בסדרת חצי גמר פלייאוף המערב ליוטה ג'אז.

בעונת 1997/1998 צורפו לקבוצה שחקני המפתח ריק פוקס ורוברט הורי. השילוב של אוניל יחד איתם התברר כמוצלח והקבוצה ניצחה 61 משחקים בעונה הסדירה, אך בגמר המערב הובסה 0–4 על ידי יוטה. אוניל נבחר בעונה זו, לראשונה בקריירה שלו, לחמישייה הראשונה של העונה, לאחר מספר בחירות לחמישייה השנייה והשלישית.

בעונת 1998/1999, עם השילוב של אוניל ושל הכוכב הצעיר קובי בראיינט, נתלו ציפיות רבות בהצלחתה של הלייקרס. אף על פי כן, הלייקרס סבלה מבעיות רבות לאורך העונה, בהן עזיבת מספר שחקנים ותיקים ופיטורי המאמן דל האריס, והתקשתה להעפיל למשחקי הפלייאוף. היא סיימה את דרכה בפלייאוף לאחר הפסד בסיבוב השני לסן אנטוניו ספרס של טים דאנקן ודייוויד רובינסון, שהמשיכה לזכייה באליפות.

בקיץ של 1999 מונה פיל ג'קסון למאמן לוס אנג'לס לייקרס. עונת 1999/2000 הייתה עונת השיא של אוניל. הוא סיים עם הלייקרס במקום הראשון בליגה בעונה הסדירה עם 67 ניצחונות, ובנוסף זכה לראשונה בקריירה בתואר ה-MVP של העונה הסדירה ב-NBA ונבחר לחמישייה הראשונה של העונה. הוא זכה גם בתואר מלך הסלים עם 29.7 נקודות בממוצע למשחק, וסיים במקום השני בדירוג הריבאונדים (13.6 בממוצע) ובמקום השלישי בחסימות (3 בממוצע). הדרכתו של ג'קסון הביאה לשיפור גדול ביכולת ההגנתית של אוניל, מה שהתבטא בזכייתו בבחירה ראשונה בקריירה לחמישיית ההגנה השנייה של העונה.

במשחקי הפלייאוף של אותה עונה ניצחה לוס אנג'לס את סקרמנטו קינגס בסיבוב הראשון, את פיניקס סאנס בחצי גמר המערב, ואת פורטלנד טרייל בלייזרס בגמר האזור המערבי. בסדרת הגמר של ה-NBA, מול אינדיאנה פייסרס, השיג אוניל ממוצעים גבוהים מאוד של 38 נקודות ו-16.6 ריבאונדים והוביל את הלייקרס, יחד עם בראיינט, לניצחון 2–4 בסדרה ולזכייה באליפות הליגה. הייתה זו האליפות הראשונה בקריירה של אוניל, כשבנוסף הוא זכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר.

בעונת 2000/2001 קלע אוניל 28.7 נקודות והוריד 12.7 ריבאונדים בממוצע למשחק, ונבחר שוב לחמישייה הראשונה של העונה, אף שאיבד את תואר ה-MVP לאלן אייברסון. גם בעונה זו הוא הוביל את הלייקרס לזכייה באליפות לאחר ניצחון 1–4 על פילדלפיה 76' בסדרת הגמר, שבסיומה זכה פעם נוספת בתואר ה-MVP של הסדרה. בעונת 2001/2002, על אף שממוצעי התפוקה שלו היו נמוכים יותר מאשר בעונות הקודמות, הוא הוביל את הלייקרס לאליפות שלישית ברציפות ושלישית בקריירה שלו. הוא זכה גם בתואר שלישי של ה-MVP של סדרת הגמר, בה הביסה לוס אנג'לס את ניו ג'רזי נטס, ונבחר לחמישיית העונה.

בעונת 2002/2003, הראשונה שלאחר שלוש האליפויות הרצופות, הודח אוניל עם קבוצתו על ידי סן אנטוניו בחצי גמר המערב. בעונת 2003/2004 הצטרפו לקבוצה גארי פייטון וקארל מלון ששיפרו את סיכוייה לזכייה בתואר. אוניל סייע ללייקרס להעפיל עד לסדרת הגמר, אך שם היא הפסידה בתוצאה 1–4 לדטרויט פיסטונס.

השנים האחרונות

ביולי 2004 עזב אוניל את לוס אנג'לס לייקרס והועבר לקבוצת מיאמי היט, בעסקה במסגרתה עברו ללייקרס קארון באטלר, למאר אודום ובריאן גראנט. באוניל נתלו תקוות רבות שיוביל את מיאמי לאליפות, והוא החל לשתף פעולה עם כוכב מתהווה של הקבוצה, דוויין וייד. אוניל הפגין יכולת מרשימה בעונתו הראשונה בקבוצה, 2004/2005, השיג ממוצעים של 22.9 נקודות ו-10.4 ריבאונדים, והוביל את קבוצתו להעפלה לגמר האזור המזרחי. בסדרת גמר המזרח הודחה מיאמי מול דטרויט פיסטונס, רק לאחר שבעה משחקים. אוניל נבחר לחמישייה הראשונה של העונה וסיים במקום השני בבחירת ה-MVP, אחרי סטיב נאש.

בתחילת עונת 2005/2006 סבל אוניל מפציעה קשה, שגרמה לו להחמיץ 18 משחקים. לאחר חזרתו מהפציעה הוא התקשה לשחזר את יכולתו הטובה, מה שהוביל למיעוט בדקות המשחק שקיבל מהמאמן פט ריילי. בעונה זו הוא השיג את הממוצעים הנמוכים בקריירה שלו במספר הנקודות, הריבאונדים והחסימות, אך הוביל את הליגה באחוז הקליעות מהשדה, והפך לשחקן היחיד מלבד וילט צ'מברלין שעושה זאת תשע פעמים. עם זאת, השילוב של אוניל ושל וייד הוביל את מיאמי לזכייה באליפות הראשונה בתולדותיה בעונה זו, לאחר ניצחון על דטרויט בגמר המזרח ועל דאלאס מאבריקס בתוצאה 2–4 בגמר הליגה. הייתה זו האליפות הרביעית בקריירה של אוניל, בגיל 34.

בעונת 2006/2007 החמיץ אוניל למעלה משלושים משחקים בשל פציעה נוספת. לראשונה בקריירה שלו הוא הגיע לממוצע עונתי נמוך מ-20 נקודות - 17.3 למשחק, בנוסף ל-7.4 ריבאונדים ו-1.4 חסימות. מיאמי לא הצליחה לזכות בשנית בתואר האליפות, לאחר שהודחה בסיבוב הפלייאוף הראשון על ידי שיקגו בולס, בתוצאה חלקה של 0–4. גם בעונה שלאחר מכן המשיך אוניל להפגין יכולת ירודה, ובעקבות כך הועבר בפברואר 2008 לפיניקס סאנס. גם במדי פיניקס השיג ממוצעים נמוכים יחסית עד לסיום העונה.

עונת 2008/2009 הייתה טובה יותר עבור אוניל, שקלע 17.8 נקודות והוריד 8.4 ריבאונדים למשחק, ונבחר לחמישייה השלישית של העונה. הוא אף זכה בפעם השלישית בקריירה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, במשותף עם קובי בראיינט. אף על פי כן, הוא לא הצליח למנוע את כישלונה הקבוצתי של פיניקס שלא העפילה למשחקי הפלייאוף. לאחר עונה זו, ביוני 2009, הועבר אוניל לקבוצת קליבלנד קאבלירס, בעסקה במסגרתה עברו לפיניקס סאשה פבלוביץ' ובן וולאס. בקליבלנד הוא חבר ל-MVP של הליגה באותו זמן, לברון ג'יימס. אוניל סבל מפציעה באגודלו, נאלץ לעבור ניתוח והחמיץ חלק ניכר מהעונה, בסיומה השיג ממוצעים של 12 נקודות ו-6.7 ריבאונדים למשחק.

בקיץ 2010 הצטרף אוניל לבוסטון סלטיקס. במהלך העונה סבל מפציעות רבות, כולל בגיד האכילס, ושותף ב-37 משחקים בלבד. הוא לקח חלק שולי בקבוצה במהלך משחקי הפלייאוף, וביוני 2011 הודיע על פרישתו ממשחק.

בשנת 2011 החל ללמוד בימוי קולנוע באקדמיה לקולנוע של ניו יורק. ^{[דרוש מקור]}בשנת 2013 השתתף בסרט "מגודלים 2". בנוסף, ב-22 בספטמבר 2013 רכש מניות בקבוצת סקרמנטו קינגס.בשנת 2014 אוניל שקל לחזור לשחק בליגת ה-NBA אך משיקולים בריאותיים החליט לוותר.

אוניל זומן לראשונה לסגל הנבחרת הלאומית של ארצות הברית לאליפות העולם בשנת 1994. הוא שיחק בטורניר זה לצד מספר כוכבי NBA אחרים, כדוגמת לארי ג'ונסון, רג'י מילר, דומיניק וילקינס ואלונזו מורנינג. אוניל היה הקלע המוביל של הנבחרת באליפות עם 18 נקודות בממוצע למשחק, וסייע לה לזכות בטורניר לאחר ניצחון 91–137 בגמר על רוסיה. הוא זכה בתואר ה-MVP של אליפות העולם ונבחר לחמישיית הטורניר.

בשנת 1996 זומן אוניל פעם נוספת לסגל הנבחרת, לטורניר הכדורסל באולימפיאדת אטלנטה. הוא היה אחד משני שחקנים, יחד עם מילר, שהשתתפו עם הנבחרת גם באליפות העולם 1994 וגם באולימפיאדה זו. אוניל סייע לנבחרתו לזכות בטורניר לאחר ניצחון בגמר על יוגוסלביה בתוצאה 69–95, ובכך הייתה זו מדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו. מאז לא שיחק יותר אוניל במדי הנבחרת.

נכון ל-12 במאי 2011‏^[1]

עונה סדירה

פלייאוף