שבט לוי

שמות רבים של אנשים משבט לוי נושאים שמות מצריים, ובחלק מהמקרים אף שמות זהים לאלו של דמויות המוכרות ככהני אתון, הקבורים בתל אל־עמארנה. חוקר המקרא ומצרים העתיקה, דוד שפירא, העריך שנסיבות אלו מצביעות על קשר היסטורי בין שבט לוי לכהניו של אחנתון^[6].

שמות מצריים בקרב בני לוי בתקופת הקדומה כוללים את פינחס, חופני, מררי ואולי גם אסיר ואהרון. יש הטוענים כי גם השם משה במקורו הוא שם מצרי. ^[7][8][9]

השם לוי-אל מופיע לראשונה במקדש המלך תחותמס השלישי כרנך במצרים, ביחד עם השמות יעקב-אל, ויסף-אל, כשמות של קבוצות אתניות או כשמות של מקומות. (ANET 243)^{[דרושה הבהרה]}

שבט לוי כולל 3 משפחות מרכזיות, בניו של לוי בן יעקב^[10]:

• משפחת גרשון.
• משפחת קהת, ממנה יצאו משה ואהרן, שהוא וצאצאיו הם הכהנים.
• משפחת מררי.

וכולם חוץ מבני אהרן, הם לוויים

ברכת יעקב

ברכת יעקב לבניו מובאת בפרשת ויחי שבסוף ספר בראשית (פרק מ"ט), ובה יעקב מוסר לבניו אסופת אמירות אישיות כאשר חש שמותו קרב. לוי קיבל ברכה משותפת עם שמעון.”שִׁמְעוֹן וְלֵוִי, אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם; בְּסֹדָם אַל-תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבֹדִי:כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ-שׁוֹר; אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה; אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל;”.

ברכת משה

בברכת משה ששבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר”וּלְלֵוִי אָמַר, תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ, אֲשֶׁר נִסִּיתוֹ בְּמַסָּה, תְּרִיבֵהוּ עַל-מֵי מְרִיבָה. ט הָאֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, לֹא רְאִיתִיו, וְאֶת-אֶחָיו לֹא הִכִּיר, וְאֶת-בָּנָו לֹא יָדָע: כִּי שָׁמְרוּ אִמְרָתֶךָ, וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ. י יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב, וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל; יָשִׂימוּ קְטוֹרָה בְּאַפֶּךָ, וְכָלִיל עַל-מִזְבְּחֶךָ. יא בָּרֵךְ יְהוָה חֵילוֹ, וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה; מְחַץ מָתְנַיִם קָמָיו וּמְשַׂנְאָיו, מִן-יְקוּמוּן.”

סמלי השבט

האבן שבחושן שעליה נחרט שמו של לוי היא אבן הברקת. הדגל של שבט זה היה ציור של אורים ותומים על רקע שליש לבן, שליש שחור ושליש אדום.^[11] לשבט לוי מקושר חודש סיוון.^[12]

נשיאי השבט

ערך מורחב – נשיאי שבטי ישראל

משה נמנה מבין שבט לוי, אבל אלעזר הכהן היה נשיא השבט^[13].

התחמקות מגזירת מתי מדבר

השבט לא שלח נציג לתור את הארץ עם שנים עשר המרגלים וכן לא נכלל בגזירת ה' של מיתת דור המדבר^[14]

החנייה והמסע במדבר

בתקופת נדודי עם ישראל במדבר סיני בדרכו לארץ ישראל, כאשר בית המקדש התקיים באופן ראשוני על ידי משכן נייד הניתן לפירוק והרכבה, היה על הלויים תפקיד לפרק ולהרכיב את המשכן, ולשאתו בדרך ממקום למקום. משפחת קהת נשאה את כלי המשכן - ארון הברית, שולחן לחם הפנים ועוד, ומפאת קדושתם של הכלים נדרשו הקהתים לשאת את הכלים בידיהם, ולא בעגלה, ככתוב: "כי עבודת הקדש עליהם, בכתף ישאו"^[15]. משפחות גרשון ומררי, הנושאות את קרשי המשכן ויריעותיו, קיבלו לשם כך עגלות.

בזמן חנייתם של בני ישראל במדבר, חנה שבט לוי במרכז מסביב למשכן ואזור חנייתם כונה בשם מחנה לויה אשר קדושתו הייתה גדולה מקדושת כלל מחנה ישראל ולכך היו השלכות הלכתיות.

• אוהליהם של משפחות משה ואהרון היו ממזרח לאוהל מועד במקביל לשבטים, יהודה יששכר וזבולון. שבטי דגל המזרח, היו הראשונים בסדר המסע וסדר החניה. אחריהם צעדו שבטי דגל דרום וכן משפחת הקהתי וכלי המשכן.
• אוהליהם של בני משפחת הקהתי היו מדרום לאוהל מועד, במקביל לשבטים ראובן שמעון וגד. במחלוקת קרח ועדתו היה ביטוי לשכנות זו כאשר לסיעתו של קרח חברו דתן ואבירם ואון בן פלת משבט ראובן.
• אוהליהם של בני משפחת המררי היו מצפון לאוהל מועד, במקביל לשבטים: דן, אשר ונפתלי.
• אוהליהם של בני משפחת הגרשוני היו ממערב לאוהל מועד, במקביל לשבטים: אפרים, מנשה ובנימין. שבטי דגל המערב היו האחרונים בסדר המסע.

הלויים היו מעובדי בית המקדש יחד עם הכוהנים. בתקופת דוד ושלמה כשהפולחן היה לבסיס להשפעה ממלכתית, היה ללויים מעמד רם גם בסדרי המשטר^[16]. ללויים היו שני תפקידים עיקריים בבית המקדש^[17]:

שמירת המקדש

ערך מורחב – שמירת המקדש

שוערים - שמירה בשערי המקדש והגפת השערים בסוף היום. מבין עשרים וארבע נקודות שמירה במקדש, היו עשרים ואחת נקודות מאוישות בידי הלויים, ויתר השלוש אוישו על ידי כהנים^[18].

שירת הלווים

ערך מורחב – שירת הלוויים

בזמן הקרבת קורבן התמיד וניסוך המים היו הלווים שרים את המזמור הקבוע לאותו היום, חלק מהלווים היו שרים בפה וחלק אחר היו מנגנים בכלי נגינה. לזכר אותו שיר תיקנו חז"ל להוסיף בתפילת שחרית 'שיר של יום'.

מלבד שני תפקידים אלה, היו הלויים מסייעים לכהנים בעת הצורך בעבודות שונות במקדש, כגון בשחיטת הקרבן והפשטת עורו^[19].

לוי שנתמנה לתפקיד מסוים - אסור היה לו לעסוק בתפקיד אחר, כך מסופר מר במשנה: "מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך לסייע בהגפת דלתות אצל רבי יוחנן בן גודגדא.אמר לו: בני! חזור לאחוריך, שאתה מן המשוררים, ולא מן השוערים"^[20]. הגמרא אף קובעת, שלוי "משורר ששיער - במיתה" (חייב מיתה בידי שמים, אם עשה זאת במזיד; אך לא ייהרג בידי בית דין).

לאחר חורבן בית המקדש, נותר כסמל וכזיכרון להיות הלוי משרת בבית המקדש, טקס נטילת ידי הכהנים על ידי הלווים לפני ברכת כהנים. כמו כן בן לאב משבט לוי פטור מפדיון הבן וכן בסדר העולים בקריאת התורה מקדימים איש משבט לוי בטרם מעלים איש מישראל.

”לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי ה' וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן”^[21]: שבט לוי הוא השבט היחיד שלא זכה לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל. כחלופה לנחלה קיבל השבט 48 ערים שהיו מפוזרות ברחבי הארץ^[22]. הדבר נרמז כבר בדברי יעקב על שמעון ולוי לפני פטירתו: ”אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל”^[23]. הדבר איפשר ללויים למלא את תפקידם בהוראת התורה ברחבי הארץ, כדברי משה לשבט לוי לפני פטירתו: ”וּלְלֵוִי אָמַר...יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל”^[24]. ערי הלויים שימשו גם כערי מקלט^[25].

בנוסף, נאסר על שבט הלוי ליהנות מן הביזה והשלל ממלחמות ישראל^[26].

כתחליף לנחלתם בארץ ישראל קיבלו הכהנים והלוויים מתנות כהונה ולוויה.הכהנים קיבלו 24 מתנות המיוחדות להם, ואילו שאר שבט לוי קיבל מתנה הנקראת מעשר ראשון, עשרה אחוזים מכל יבול הארץ. יש לציין כי בזמן עזרא הסופר נקנסו הלוויים בשל סירובם לעלות לארץ.עזרא ציווה על העם שלא להפריש את המעשר הראשון ללויים ובמקום זה לתת את המעשר לכהנים.

עדות נוספת למתנה מיוחדת וחד פעמית שניתנה לשבט לוי אנו מוצאים בספר במדבר: ”וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן ה'”^[27].שם מסופר על משה רבנו שצווה להעניק לשבט לוי מכס אחד מחמש מאות משלל המלחמה במדיין.

על פי המדרש, ייעודם של שבט לוי כמורי הלכה נקבע על ידי יעקב אבינו. הייעוד מפורש בתורה בברכת משה רבנו (במשנה תורה) שמעודדת את שבט לוי לעסוק בתלמוד תורה והוראת הלכותיה את בני ישראל.

אף על פי שלפי המקורות בתנ"ך ניתנה משמעות רבה לבני לוי כמורי דת, בדברי חז"ל מובהר שאין הוראת התורה נחלתם הפרטית של בני לוי לבד אלא גם שאר שבטי ישראל מוכשרים ללמד את הלכות התורה. ואכן במאמרי חז"ל מופיעים גם ציטוטים רבים אודות כישרונם של בני שבט יהודה ושבט יששכר כמורי הלכה.

לפני מתן תורה

על פי ספר היובלים, העדיפות של בני לוי כמורים נקבעה על ידי יצחק אבינו^[28].

במדרש הגדול ובכתבי הרמב"ם מתואר יעקב כמי שקבע את ייעודו של שבט לוי כמורי הלכה^[29][30]. העדיפות נשמרה מימי שלושת האבות עד מתן תורה בתור מנהג, ואחריו נקבע מנהג זה כמצווה.

פרשני המקרא, מצביעים על כך שכבר כאשר תואר במקרא נתינת שמו של לוי, מתוארת קריאת שמו בצורה שונה.^{[דרושה הבהרה]}

המקורות בתורה

בברכת משה לשבטי ישראל טרם מותו בירך את שבטו, שבט לוי, ביכולת מיוחדת להורות הלכות התורה אל כלל ישראל;”וּלְלֵוִי אָמַר.. יוֹרוּ מִשְׁפָּטֶיךָ לְיַעֲקֹב וְתוֹרָתְךָ לְיִשְׂרָאֵל”^[31].

במדרש ובתלמוד

בתלמוד בבלי מופיעה אמרה בשמו של רבא אודות כישרון בני לוי להורות בתורה; ”לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר. לוי, דכתיב ”יורו משפטיך ליעקב”^[31]. יששכר, דכתב ”וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל”^[32] ואמא יהודה נמי דכתיב ”יהודה מחוקקי”? (מתרץ רבא:) אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא”^[33]

ערך מורחב – שוטר (מקרא)

התלמוד מפרש (מסכת יבמות פו עמוד ב) כי בתקופת המקרא "לא היו מעמידין שוטרין אלא מן הלוים". המשך חכמה מפרש כי כבר בדור יציאת מצרים התחילה בני לוי בתפקידם זה^[34]. כן מוזכר בסוף ימי דוד המלך שהעמיד שוטרים מבני לוי^[35]. כמו כן בספר דברי הימים מוזכר תפקידם של בני לוי כשוטרים; "וגם בי"ם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט ה' ולריב".

• לוי
• כהונה
• ערי הלויים

• משפט הלויים א' - נטילת ידיים לכהנים מידי הלויים, אליעזר שופט, ירושלים תשע"ג[1].
• תורת הכהן והלוי בימינו, ברוך ישר, באתר אוצר החכמה

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: לוי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבט לוי

• שבט לוי, באתר "דעת"
• מעמד שבט לוי במקדש, באתר "דעת"
• שבט לוי במלחמות ישראל, מאמר מאת יהודה זולדן באתר אוניברסיטת בר-אילן
• הלויים ומודל החזקת התורה, מאמר של הרב אליעזר מלמד על תפקיד שבט לוי.
• הרב אליעזר מלמד, שבט לוי - משרתי הציבור, אתר רביבים