שיטת אלכסנדר

שיטת אלכסנדר (או טכניקת אלכסנדר) היא שיטת אימון פיזית ורגשית, שפותחה על ידי פרדריק מתיאס אלכסנדר (1869‏-1955) שמטרתה לעזור לאדם להיטיב את תפקודו ואת מצבו הבריאותי והרגשי ^[1] על ידי שיפור הרגלי עומק בצורת השימוש בגופו המתבטא גם בשיפור היציבה.

במהלך הוראת הטכניקה, המורה מקנה לתלמיד בעזרת ידיו התנסויות תחושתיות המלמדות אותו כיצד לשנות בעצמו הרגלים לקויים ביציבה ובתנועה^[2]. באמצעות הידיים, המורה מביא את התלמיד למצב בו הוא עומד נינוח, ללא לחצים על עמוד השדרה. המורה מנחה את התלמיד ומניע את גופו בעדינות, באמצעות ידיו והתלמיד לומד כיצד לזוז בצורה שמיטיבה עם הגוף, ובפרט עם עמוד השדרה. לדברי העוסקים בתחום, השיטה היא מניעתית ושיקומית. לדידם, כשיטה שיקומית היא מסייעת לסובלים ממחושי גב^[3] וגפיים, פריצות דיסק, מכאבי ראש, מקשיי נשימה ומצרידות. השיטה מסייעת גם להפחתת מתח וחרדות, שיפור הקשב והריכוז ולאיזון רגשי. כמו כן, לפי העוסקים, השיטה גם עוזרת בשיקום נכים ובשיקום לאחר תאונות וניתוחים^[4].

לטכניקת אלכסנדר יש גם יישומים לא-קליניים. משתמשים בשיטה מוזיקאים וספורטאים הרוצים להגיע לתפקוד מרבי ולהימנע מכאבים, מצרידות ומעייפות, אשר נוצרת כתוצאה מתנועות שחוזרות על עצמן ומביאה לשחיקה ולעייפות.כמו כן, העבודה בטכניקת אלכסנדר מפחיתה מתח מהשרירים כולם, ובכך, מפחיתה עייפות נפשית ופיזית. ^{[דרוש מקור]} השימוש בשיטה הולך ונפוץ בכל העולם, בעיקר אירופה, ארצות הברית וישראל.

השיטה קנתה לה מעריצים רבים ביניהם הפילוסוף והפסיכולוג ג'ון דיואי, הסופר הבריטי אלדוס האקסלי, המחזאי ג'ורג' ברנרד שו המוזיקאית נלי בן אור ורבים אחרים.