שמואל זנוויל כהנא

שמואל זנוויל כהנא נולד בעיר ורשה. אביה של אמו אסתר, הרב שמואל זנוויל קלפפיש, היה אב"ד ורשה. אביו, הרב שלמה דוד כהנא, שהחליף אותו בתפקיד זה, היה מרבניה של העיר במשך חמישה עשורים ואחר-כך היה רבה של העיר העתיקה בירושלים עד שנת תש"ח^[1].
כהנא למד בבית המדרש לרבנים תחכמוני וקיבל סמיכה מאת הרב משה סולובייצ'יק. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת מיר. בהמשך למד באוניברסיטת לייז' וסיים שם בהצטיינות דוקטורט בלימודי המזרח.

לאחר שובו לוורשה, החל להרצות במכון למדעי היהדות שבעיר. במקביל, סייע בהקמת רשת בתי הספר "יבנה" וישיבה חקלאית "בית שמואל".

ב-1940 עלה לארץ ישראל עם הוריו ורעייתו הינדה, והתמנה למרכז הסתדרות הפועל המזרחי. היה חבר הסיעה המרכזית "תורה ועבודה" של הפועל המזרחי, בראשות משה שפירא^[2]. היה חבר הוועד הלאומי, הקונגרס הציוני העולמי והנהלת קול ישראל.

שימש כמנכ"ל משרד הדתות במשך כ-20 שנה, דבר שזיכה אותו בתואר מנכ"ל המשרד הממשלתי הוותיק ביותר^[3]. עסק במיוחד בפיתוח המקומות הקדושים בארץ ישראל^[4][5], ובכללם יזם את הקמת מרתף השואה על הר ציון בירושלים. כאשר הרב יעקב משה טולידאנו נתמנה לשר הדתות הוא ביקש להחליף את כהנא איש המפד"ל, אולם נמנע מכך בעקבות לחצים שהופעלו עליו בין השאר על ידי הרבנים הראשיים ולאחר שכהנא הבהיר שישתף עמו פעולה^[6][7].

הוכתר בידי הרבנות הראשית לישראל כרב הראשי ליהדות פרס, כדי שיוכל לארגן ענייני אישות עבור יהודי פרס.

בשנת ה'תשמ"ח (1988) הוכתר בתואר יקיר העיר תל אביב-יפו.

בשנת 1936 (תרצ"ו) נישא להינדה^[8]. בתו היחידה, נחמה, נשואה לד"ר גבריאל חיים כהן מירושלים.

על שמו של כהנא נקרא בירושלים הרחוב העולה אל הר ציון ואל מרתף השואה, "מעלה שז"כ".

ספרים נוספים

• גווילין נשרפין ואותיות פורחות - ספר הגות בנושא השואה והדת, בעריכת זוהר מאור על פי מאות פנקסים ("פנקסי ההר") שכתב כהנא בשנות ה-50 וה-60, 2018, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
• בגלגולי השנה -תשי"ט, בהוצאת ציון^[9].
• במרצפת המזלות - תשט"ז, בהוצאת "בר יודא"^[10].
• אגדות הר-ציון
• אגדות מירון
• אגדות דאתחלתא

מדיה וקבצים בנושא שמואל זנוויל כהנא בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של שמואל זנוויל כהנא, בקטלוג הספרייה הלאומית
• "כמעיין המתגבר" - אתר לזכרו של ש"ז כהנא
  • קווים לדמותו של ש.ז. כהנא באתר לזכרו
• דוד תדהר (עורך), "שמואל זנוויל כהנא", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3831
• המקומות הקדושים שהפכו להיסטוריה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2018