שמעון צימר

שמעון צימר (נולד ב-12 במאי 1950) הוא סופר ומחזאי ישראלי.

ביוגרפיה

נולד ב-12 במאי^[1] 1950 להורים ניצולי שואה וגדל בקריית חיים, ובשנות העשרים של חייו עבר להתגורר בתל אביב. היה בן-זוגה של המשוררת מירי בן-שמחון שנהרגה בתאונה ב-1996. כיום נשוי ואב לשני בנים.

באותה תקופה החל צימר לכתוב מחזות ושירים. בין מחזותיו שהוצגו על במות שונות (ביניהן קאמרי והבימה), היו "הקאמבק המפואר" ו"טרומפלדור 85".

ב-1995 ראה אור ספרו הראשון "אמא להשכיר" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. ב-1999 יצא ספרו השני "אומללות ראויה לרומן" בהוצאת בבל. ב-2006 יצא ספרו השלישי "רע לתפארת" בהוצאת ספרית פועלים, ושנה אחר-כך ספרו הרביעי "ראיות לאהבה", גם הוא בהוצאת ספרית פועלים. ב-2010 יצא ספרו החמישי "צימר מתחת לירח", בהוצאת הקיבוץ המאוחד. בפברואר 2014 פורסם ספרו השישי "דמיין שאתה חי" בהוצאת אפיק של יפתח אלוני, תחת חסותו של חוקר הספרות פרופסור דן מירון. ספרו השביעי "לפעמים הבית הוא רוצח" יצא גם הוא בהוצאת אפיק ב-2016, ונכלל ברשימה הקצרה של פרס ספיר לשנה זו. ספרו השמיני, "ימים נוראים – גרסת הסופר", יצא בהוצאת כנרת זמורה דביר ב-2018 ונכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר לשנה זו. ספרו התשיעי, "שכול וזיקוקים", יצא בהוצאת פרדס ב-2022.

ספריו ומחזותיו של צימר זכו לשבחי הביקורות. בשנת 2006 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים.

לקריאה נוספת

קובי נסים, "מה מעיק על הגיבור ומה על הקוראים", הארץ, מוסף ספרים, גיליון 345, (כ"ו בתשרי תש"ס, 6 באוקטובר 1999), עמוד 6. על: שמעון צימר, אומללות ראויה לרומן, (תל אביב : בבל, תשנ"ט 1999).