שמעון שרון

שמעון שרון נולד בשם שמעון הירשהורן בגרובין, לטביה באפריל 1915. בנעוריו למד בבי"ס המקצועי "אורט" והצטרף לתנועת הנוער הציונית החלוצית "נצח – השומר הצעיר". בקיץ תרצ"ו (1936) עלה יחד עם חברי הגרעין שלו, "הגרעין הלטבי", והתיישב בחוות כנרת, שם הכיר את גיטה נימן, רעייתו לעתיד. יחד עם חבריו עבד בבניין ובסיקול האבנים הגדולות, בהכינם את השטח של קבוצת "בתלם" שתיקרא אחר-כך קיבוץ עין גב. בימי המאורעות (המרד הערבי הגדול, 1936-9) עבד גם כנוטר באזור הכנרת ועמק הירדן.

בשנת 1942 עבר לקיבוץ אשדות יעקב, שם עבד בסנדלריה במשך 40 שנה. בגיל מבוגר, במקביל לעבודתו בקיבוץ החל לצייר. עיסוקו בציור גבר לאחר שיצא לפנסיה. עבודותיו הוצגו במרכזים קהילתיים בטבריה, כנרת ומנחמיה, ובמוזיאון "בית אורי ורמי" באשדות יעקב מאוחד.

למד ציור אצל אהרון גלעדי, ובקבוצת ציור במכללה האזורית בעמק הירדן. בשנת 1988 זכה בפרס המועצה האזורית עמק הירדן לעידוד יוצרים בתחום האמנות.

שמעון שרון הרבה לצייר נופים ודמויות מאזור טבריה, הכנרת ועמק הירדן, כמו גם דמויות יהודים מעיירת מולדתו. בנוסף צייר קריקטורות ואיורים לעלון הקיבוץ. ציוריו פיגורטיביים ומאופיינים באווירה אימפרסיוניסטית.

במרץ 1995 שמעון שרון נפטר בקיבוצו, אשדות יעקב איחוד.