תאוריות התיוג

תאוריית התיוג היא תאוריה בקרימינולוגיה לפיה החברה מגיבה לכל פעולה חברתית, באמצעות הטלת תגית חיובית או שלילית על פעולה מסוימת והמבצע אותה. אם התגית תהיה חיובית, אזי שמבצע הפעולה יפנים את התיוג וינהג בדרך נורמטיבית ומקובלת בחברה נתונה. אם התגית תהיה שלילית אזי מבצע הפעולה יורחק מחברתו ותיחסם בפניו ההזדמנות לשוב לחברה הנורמטיבית, הוא יפנים את התגית השלילית וינהג בדרכים לא נורמטיביות כמו עבריינות.

תאורטיקנים מרכזיים בתאוריית התיוג

בקר קיטסוס ואריקסון - שטענו, שהחברה מתייגת את חבריה ופעולותיהם ללא ביסוס וצדק על סמך שיוך משפחתי, מוצא, גזע וקריטריונים נוספים שאינם בשליטתו של הפרט.
שוהם - טען שהתיוג מתבסס על התנהגות מסוימת. לא יתייגו אדם סתם, אלא יש בסיס לתיוג חיובי או שלילי כלפיו.
אדד - טען שפנייה לעבריינות תהיה תלויה בקרקע המכינה של הפרט. רק אם היא שלילית יפנה האדם לעבריינות.

קישורים חיצוניים

תאוריות התיוג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.