תור (עוף)

וַיֹּאמֶר אֵלָיו, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ; וְתֹר, וְגוֹזָל: (בראשית פרק טו פסוק ט)

וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן: (ויקרא פרק יב פסוק ו)

גַּם חֲסִידָה בַשָּׁמַיִם יָדְעָה מוֹעֲדֶיהָ, וְתֹר וְסִיס וְעָגוּר שָׁמְרוּ אֶת עֵת בֹּאָנָה (ירמיהו פרק ח פסוק ז).

הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ: (שיר השירים פרק ב פסוק יב)

במקרא ובהלכה קיימת הבחנה חדה בין תורים ובין יונים. לא נאמר במקורות מה הם המאפיינים לכל סוג.^[1] החוקרים נותנים כמה השערות 1. ברק בנוצות (הצוואר)-רק ליונים. 2. היונים בלבד שותות מים בשאיבה רציפה^[2] שלא כשאר העופות 3. התור צר יותר ומעודן 4. קולו של התור כשמו ("תור תור", ולא "הום הום" כקולן של היונים) 5. התור אינו יציב בארץ. כמשתמע מהפסוקים הנ"ל.^[3]

התור מוזכר במקרא ובחז"ל יחד עם בן יונה כקרבן עוף והוא מזוהה עם התור המצוי ותור הצווארון.^[4]

בישראל נפוצים שלושה מינים בסוג זה:

• תור צווארון Streptopelia decaocto
• תור מצוי Streptopelia turtur
• צוצלת (תור העיר) Streptopelia senegalensis

ועוד שני מינים נדירים:

• תור מזרחי Streptopelia orientalis
• תור צווארון אפריקני/תור צוחק Streptopelia roseogrisea^[5]

שאר המינים ברחבי העולם:

• תור ג'אווה Streptopelia bitorquata (אנ')
• תור הכף Streptopelia capicola (אנ')
• תור מנוקד Streptopelia chinensis (אנ')
• תור אפריקני Streptopelia decipiens (אנ')
• תור אדאמווה Streptopelia hypopyrrha (אנ')
• תור בין-ערביים Streptopelia lugens (אנ')
• תור מדגסקר Streptopelia picturata (אנ')
• תור לבן-זנב Streptopelia reichenowi (אנ')
• תור אדום עין Streptopelia semitorquata (אנ')
• תור אדום Streptopelia tranquebarica (אנ')
• תור הארגמן Streptopelia vinacea (אנ')

מדיה וקבצים בנושא תור בוויקישיתוף

• תור, באתר ITIS (באנגלית)
• תור, באתר NCBI (באנגלית)
• תור, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
• תור, באתר GBIF (באנגלית)