תחיה עבד אל נאצר
תָחִיָּה עבד אל נאצר (בערבית: تحية كاظم, בתעתיק מדויק: תחיה כאט'ם; 1 במרץ 1920 – 25 במרץ 1992) הייתה הגברת הראשונה של מצרים משנת 1954 עד 1970. היא הייתה אשתו של נשיא מצרים השני, גמאל עבד אל נאצר, שכיהן משנת 1956 ועד מותו בשנת 1970.
 | |
| לידה | 1 במרץ 1920 קהיר, ממלכת מצרים  |
|---|---|
| פטירה | 25 במרץ 1992 (בגיל 72) קהיר, מצרים |
| מדינה | מצרים |
| מפלגה | עצמאית |
| בן או בת זוג | גמאל עבד אל נאצר (19 ביוני 1944–28 בספטמבר 1970) |
  | |
ביוגרפיה
תחיה כאזם נולדה ב-28 בפברואר 1918, במנסורה שבמצרים לאב איראני ולאם מצרית[1][2][3]. היא הכירה את גמאל עבד אל נאצר באלכסנדריה, בעת שהיה חברו של אביה, סוחר שטיחים אמיד. היא קיבלה את אישור אביה להינשא לנאצר בשנת 1944,[4] והזוג נישא באותה השנה. נולדו להם חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים. ב-23 ביוני 1956 אושרר מינויו של נאצר כנשיא במשאל עם נרחב, אם כי אמינותו מוטלת בספק. בתוך כך, הפכה כאזם לגברת הראשונה של מצרים.
בתור הגברת הראשונה, תחיה עבד אל נאצר תמכה בקריירה הפוליטית של בעלה ובקידום מטרות חברתיות שונות במצרים. היא נודעה בצניעותה, בפשטותה ובמסירותה לשירות הציבורי. היא הייתה מעורבת באופן פעיל במספר יוזמות צדקה ורווחה חברתית, במיוחד תוך התמקדות בשיפור חייהם של נשים וילדים. היא פעלה לשיפור נגישותן של נשים לחינוך ולהזדמנויות תעסוקה, ופעלה למען זכויותיהן.
עם מותו של נאצר ב-28 בספטמבר 1970[5] פרשה מהחיים הציבוריים.
_-_DMN.svg){kind=small}
