תנועה שורשית

יוזמה חברתית או פוליטית שפעיליה מגיעים מן הקהילה

"תנועה שורשית" או הִתְאַרְגְּנוּת נֶבַעאנגלית: Grassroots) היא יוזמה חברתית או פוליטית של אזרחים, אשר פעיליה מגיעים מקהילה או מאזור מוגדר ופועלים להשיג שינוי בנושא ספציפי. תנועה שורשית היא מאמץ מאורגן של פרטים, לרוב באזור גאוגרפי נתון, המבקשים לחולל שינויים במדיניות החברתית או להשפיע על החלטה, לרוב בתחום הפוליטי. השינוי שתנועה מבקשת לחולל יכול להיות ברמה מקומית, אזורית או ארצית. תנועות שורשיות מתאפיינות בתהליך קבלת החלטות מלמטה למעלה ובמבנה ארגוני שטוח ורופף.[1][2]

תנועות שורשיות רבות הן רשת רופפת, ויחסית חסרת היררכיה של פעילים. תנועות שורשיות קמות כהתארגנות עצמית המעודדת את חברי הקהילה לתרום באמצעות עשייה למען הקהילה שלהם.[3] תנועות שורשיות משתמשות במגוון אסטרטגיות: הפצת מידע, החתמת עצומות, הפגנות לא אלימות, גיוס כספים, רישום בוחרים, ועוד.

התהוות תנועה שורשית

חוקרים מצביעים על ארבעה שלבים בהתהוות תנועה שורשית. שלבי ההתהוות לא תמיד ליניארים[דרושה הבהרה] ויכולים להתרחש במקביל:

  1. הכרה בבעיה. חברי הקהילה מכירים בקיום בעיה שמפריעה להם ומחליטים שהם רוצים לפעול יחד לקראת פתרון המתאים להם.
  2. פנייה לרשויות בדרישה לשינוי המצב.
  3. כאשר אין היענות של הרשויות לדרישות חברי התנועה, יצירת שיתופי פעולה עם גופים נוספים, פנייה לתקשורת להגברת לחץ ציבורי.
  4. פעילות לשינוי המדיניות באמצעות חקיקה, עידוד הצבעה בבחירות וכו'.[4]

סביבת פעילות ודרכי פעולה

אלמיידה וברוסטר סטרנס מצביעים על שני סוגי גורמים המשפיעים על הצלחתן של תנועות שורשיות: הזדמנויות הנובעות מרפיפות שלטונית ובעלי ברית חיצוניים. הזדמנויות הנובעות מרפיפות שלטונית יכולות להיות: בחירות (מקומיות, אזוריות או ארציות), חילוקי דעות בין גורמי ממשל בנוגע לשינוי מדיניות ומחוות סמליות של גורמי ממשל המרמזות כי ישנם פקידים או פוליטיקאים האוהדים את הטענות הארגון. בעלי ברית יכולים לחזק תנועות שורשיות במשאבים חומריים, ידע מדעי, חשיפה תקשורתית ותומכים להפגנות ופעולות נוספות כהחתמה על עצומות, עצרות, עידוד הצבעה בבחירות, הופעות בתקשורת, פעילות ברשתות החברתיות ועוד.[1] [5]

גיוס תומכים

תנועות שורשיות משתמשות בעיקר בדרכי פעולה ישירות, במטרה לגייס לפעילות אנשים נוספים ולא רק פעילים חברתיים או פוליטיים. פעולות לגיוס פעילים כוללות: חלוקת עלונים, שיחות טלפון, תליית מודעות ברחובות, ארגון מפגשים קהילתיים, פעילות ברשתות חברתיות ועוד.

שימוש ברשתות חברתיות

שימוש ברשתות חברתיות בתנועות שורשיות ובכלל מאפשר תנועה דו כיוונית של מידע, אך לא מבטיח הצטרפות לפעילות בשטח. רשתות חברתיות הן כלי לארגון ולתכנון מפגשים בעולם האמיתי והווירטואלי, לעדכון עוקבים על אירועים, להפצת חדשות ולצבירת עוקבים. רשתות חברתיות משמשות עבור תנועות שורשיות ככלי להתארגנות, אלטרנטיבה לעיתונות הממוסדת ולהעלאת המודעות מעבר לרמה המקומית לרמה הארצית ואף הבינלאומית.[6] תנועת Black Lives Matter ידועה כתנועה שורשית שעשתה שימוש נרחב ביותר ברשתות החברתיות להפסקת אלימות משטרתית, אפליה וגזענות ממוסדת כלפי שחורים.[7]

מקור השם

המונח המקורי באנגלית, "Grassroots Movement", מתאר יצירה של תנועה חברתית מן "שורשי העשב", בהנחה שצמיחה כזו היא ספונטנית וטבעית, שלא כמו תנועות חברתיות שמוקמות ומופעלות על ידי גורמי כוח מסורתיים. לעיתים, הפעילות המקומית יכולה לצבור כוח על-אזורי ולהפוך לפעילות פוליטית במישור הלאומי או אפילו הבינלאומי. תנועת הירוקים ומפלגת הירוקים בגרמניה הן דוגמאות לתנועה שורשית ש"התמסדה" והפכה לאחת מן המפלגות המובילות בארצה.

דוגמאות לתנועות שורשיות

שורשיות מדומה

לצד פעילותן של "תנועות שורשיות" אותנטיות, קיימים ניסיונות של לוביסטים, מפלגות וכוחות פוליטיים וחברתיים ממוסדים אחרים, ליצור תנועות אשר תדמיתן הציבורית תהיה של תנועות אשר "צמחו מלמטה" ואשר מבטאות את רחשי הלב של הקהילה, אך הן למעשה "דשא מלאכותי" (באנגלית המונח ליצירת תנועות "שורשיות מדומות" כאלו הוא Astroturfing, על שם ה-AstroTurf, אחד מן המותגים הידועים לדשא מלאכותי).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים