תרופת הרגעה

תרופה שגורמת לרוגע על ידי הפחתת אי-שקט וחרדה

תרופת הרגעה היא תרופה שגורמת לרוגע על ידי הפחתת אי-שקט גם במקרים של מחלות נפשיות כמו OCD, פרנויה[1], חרדה ואגורפוביה.

במינונים גבוהים עלולה התרופה לגרום לתופעות לוואי כמו דיבור לא ברור, הליכה מתנענעת, שיקול דעת פגום ורפלקסים איטיים. כשמשתמשים בתרופות מרגיעות כמו בנזודיאזפינים למטרות הרדמה, המינונים בדרך כלל גבוהים יותר מאשר כשמשתמשים בהם להפגת חרדה; כדי לספק תוצאות מרגיעות נחוצים בדרך כלל מינונים נמוכים[2].

יש המשתמשים לרעה בתרופות הרגעה מסוימות, בניסיון לטיפול עצמי, כדי ליצור תוצאה מרגיעה בצורה מופרזת. למשל, אלכוהול אינו בשימוש בתקופה המודרנית כתרופה אלא רק כסם, המקובל בחברות רבות, וכמזון; הוא נחשב לסם המרגיע ה"קלאסי" והנפוץ ביותר. במינונים גבוהים, או כאשר משתמשים בהם לרעה במנות יתר ובערבוביה, רבים מן החומרים האלה עלולים לגרום לחוסר הכרה ואפילו למוות.

טרמינולוגיה

יש חפיפה בין המונחים מרגיע (סדטיבי) ותרופות שינה. המונחים מתארים תוצאות שונות אבל התרופות הגורמות אחת מתוצאות אלה יכולות, לעיתים קרובות, לגרום גם לשנייה.

התפתחויות בפרמקולוגיה אפשרו דיוק רב יותר באיתור הקולטנים וסלקטיביות גדולה יותר במתווכים. דבר המצריך דיוק רב יותר כאשר מתארים מתווכים אלה ואת ההשפעות שלהם.

  • נוגדי חרדה מתייחסים באופן ספציפי להשפעה על חרדה (עם זאת, בנזודיאזפינים אחדים יכולים להיות כל השלוש: תרופות מרגיעות, תרופות שינה ונוגדי חרדה)
  • במונח תרופות הרגעה ניתן להתייחס לנוגדי חרדה (שכונו בעבר גם minor tranquilizers) או לתרופות אנטי-פסיכוטיות (שכונו בעבר גם major tranquilizers)
  • חומרים מרדימים וכדורי שינה הם כמעט מילים נרדפות לתרופות היפנוטיות או לשינה (hypnotics)
  • כל התרופות האלו ממכרות בשימוש בטווח ארוך ויכולות גם לגרום למוות

סוגי תרופות הרגעה

תרופות נוגדות חרדה פרופר
תרופות לשינה (היפנוטיות)
    • פלוניטראזפאם (היפנודורם, רוהיפנול)
    • מידאזולאם (דורמיקום)
    • ניטראזפאם (נומבון)
  • מרגיעים צמחיים
  • תרופות שאינן בנזודיאזפינים
תרופות לשינה:
  • אנטי-היסטמינים
  • אחרים
    • אלכוהול - אינו תרופה ברפואה המודרנית (למרות שלא משתמשים בו יותר בשימוש רפואי הוא נפוץ מאוד בציבור כחומר משכר חוקי וכמזון (משקה בעת ארוחה).
    • אופיואידים - ברפואה המודרנית אינם משמשים כתרופה להרגעה פרופר אלא בעיקר לשיכוך כאבים (או "הרגעת כאבים"), שיכוך שיעול (קודאין), טיפול באין אונות (פפברין)
    • סקופולמין
תרופות לשינה:
    • כלוראל הידראט (כלוראל הידראט)

כל התרופות האלו ממכרות בשימוש בטווח ארוך ויכולות גם לגרום למוות.

שימוש רפואי

רופאים נותנים לעיתים קרובות תרופות הרגעה לחולים כדי לעמעם את תחושת החרדה הכרוכה בטיפולים מכאיבים או גורמי חרדות. למרות שתרופות הרגעה אינן מרגיעות את הכאב, כשלעצמן, הן יכולות להיות תוספת למשככי כאבים בהכנת חולים לניתוח והן ניתנות באופן שכיח לחולים לפני שהם מורדמים או לפני טיפול פולשני לא נעים כמו צנתור, קולונוסקופיה או MRI - הן מגבירות את הנוחות ואת שיתוף הפעולה של ילדים או חולים בעייתיים או תובעניים.

חולים ביחידות טיפול נמרץ מקבלים תרופות הרגעה כמעט תמיד (אלא אם הם חסרי הכרה בשל מצבם ממילא)

תלות בתרופות הרגעה

חלק מתרופות ההרגעה עלולות לגרום לתלות פיזיולוגית ופסיכולוגית כאשר נוטלים אותן בצורה קבועה במשך זמן רב, גם במינונים רפואיים שהיו מקובלים בעבר ולרוב אינם נהוגים יותר בימינו[3][4][5][6]. משתמשים התלויים בתרופה עלולים לסבול מתסמונת נסיגה הנעה בין חוסר מנוחה, נדודי שינה ועד פרכוסים ומוות. כאשר חולים נעשים תלויים מבחינה פסיכולוגית הם חשים כאילו הם זקוקים לתרופה כדי לתפקד. תלות פיזיולוגית לא בהכרח מתרחשת במיוחד אם משתמשים בתרופה זמן קצר. בשני הסוגים של התלות נעשים מציאת התרופה והשימוש בה מרכז החיים. בשני סוגי התלות, הפיזיולוגית והפסיכולוגית ניתן לטפל בתוכניות גמילה, שכוללות לפעמים לקיחת תרופות אחרות.

שימוש לרעה

ניתן להשתמש לרעה בתרופות הרגעה רבות אבל ברביטורטים ובנזודיאזפינים אחראים לרוב הבעיות בשימוש בתרופות הרגעה בשל השימוש בהן בשעות הפנאי והאופי הלא רפואי שלהן. לאנשים שיש בעיות עם מתח, חרדה או נדודי שינה עלולים לעשות בהן שימוש יתר או להפוך להיות תלויים בהם. משתמשים בהרואין לוקחים אותם כתוסף לסם או במקומו. אנשים המשתמשים בתרופות ממריצות לוקחים, לעיתים קרובות, תרופות הרגעה כדי להרגיע עצבנות יתר. אחרים לוקחים תרופות הרגעה כבילוי בשעות הפנאי כדי להתרפות ולשכוח את דאגותיהם. מינון יתר של ברביטורט הוא גורם בכמעט שליש מכל מקרי המוות המדווחים הקשורים בסמים. אלה כוללים התאבדויות והרעלות סמים מקריות. מקרי מוות מקריים מתרחשים, לעיתים, כאשר משתמש רדום ומבולבל לוקח עוד מינון או כאשר תרופות ההרגעה נלקחות עם אלכוהול. בארצות הברית דווחו ב-1998 סה"כ של 70,982 מקרים של גילוי שימוש לרעה בתרופות הרגעה למרכזי בקרה ברעלים שמתוכם 2,310 (3.2%) היו מקרי רעילות גבוהה ו-89 (0.1%) הסתיימו במוות. בערך למחצית מכל האנשים שהובהלו לחדרי מיון בארצות הברית כתוצאה משימוש לא רפואי בתרופות הרגעה היו מרשמים חוקיים לתרופות אבל הם לקחו מינון מופרז או שילבו את התרופה באלכוהול או סמים אחרים[7].

יש גם תגובות פרדוקסליות[8] העלולות לקרות בקשר עם תרופות הרגעה המובילות לתוצאות לא צפויות אצל אנשים מסוימים. מלקולם ליידר (Malcolm Lader) מהמכון הפסיכיאטרי של לונדון מעריך התגובות השליליות האלה בכ־5%, אפילו בשימוש קצר מועד בתרופה. תגובות פרדוקסליות אלה יכולות להיות דיכאון, עם או בלי נטיות התאבדותיות, פוביות, תוקפנות והתנהגות אלימה וסימפטומים שניתן, לעיתים, לאבחן אותם בצורה שגויה כפסיכוזה[9].

סיכונים של שילוב תרופות הרגעה ואלכוהול

תרופות הרגעה ואלכוהול משולבים לפעמים בפעילות פנאי או בחוסר זהירות. היות שאלכוהול הוא חומר מדכא חזק המאט את תפקוד המוח ומדכא נשימה, הרי שערבוב שני החומרים יחד עלול להיות קטלני ואף לגרום למוות.

תרופות הרגעה ואמנזיה

תרופות הרגעה כולל מינונים גבוהים של בנזודיאזפינים עלולות להשאיר את החולה עם אמנזיה לטווח ארוך או לטווח קצר.לחולים ביחידות לטיפול נמרץ המקבלים מינונים גבוהים במשך תקופה ארוכה יחסית, בדרך כלל בעירוי יש סיכוי גדול יותר לחוות בתופעות לוואי כאלה.

תרופות הרגעה ופשע

סמי הרגעה, במיוחד אלכוהול[10] אבל גם GHB, פלוניטראזפאם (היפנודורם, רוהיפנול) ובמידה פחותה יותר דורמיקום[11] ידועים היטב בשל השימוש בהן כסם אונס והן ניתנות ללקוחות שאינם חושדים במאום בברים או לאורחים במסיבות במטרה להוריד את ההגנות של הקורבנות הפוטנציאליים. משתמשים בסמים אלה גם כדי לשדוד אנשים. סקירות ססטיסטיות כלליות טוענות שהשימוש במשקאות שהכניסו לתוכם סמים או תרופות הרגעה על מנת לשדוד אנשים הוא גדול, למעשה הרבה יותר מאשר שימוש שלהם למטרות אונס[12]. תרופות הרגעה כמו בנזודיאזפינים, נפוצות בשימוש לרעה אצל נרקומנים, יחד עם סמים אחרים, או להרגעת אפקט ה"דאון" שלאחר נטילת סמים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תרופת הרגעה בוויקישיתוף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.