1 (אלבום של הביטלס)
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דורש עריכה לשונית. | |
1 הוא אלבום להיטים של להקת הרוק האנגלית "הביטלס", שיצא במקור ב־13 בנובמבר 2000, במלאת 30 שנה להתפרקות הלהקה. האלבום כולל אוסף של סינגלים אשר זכו במקום הראשון במצעדים בבריטניה ובארצות הברית בין השנים 1962 עד 1970. זה היה האלבומה הראשון של הלהקה שהיה זמין בתקליטור אחד בלבד.
 | ||||||
| אלבום להיטים מאת הביטלס | ||||||
| יצא לאור | 13 בנובמבר 2000 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| הוקלט | 11 בספטמבר 1962 – 1 באפריל 1970 | |||||
| מקום הקלטה | אולפני אבי רוד, Apple, אולפני אולימפיק וטריידנט סטודיוס | |||||
| סוגה | רוק, פופ | |||||
| שפה | אנגלית  | |||||
| אורך | 78:39 | |||||
| חברת תקליטים | אפל רקורדס, פרלופון, קפיטול רקורדס | |||||
| הפקה | ג'ורג' מרטין, פיל ספקטור | |||||
| ||||||
  | ||||||
האלבום זכה להצלחה מסחרית ועמד בראש מצעדים ברחבי העולם, כאשר עד כה מכר למעלה מ־31 מיליון עותקים.
נכון לשנת 2013, 1 הוא האלבום הרביעי הנמכר ביותר בארצות הברית מאז שהחל מדד נילסן סאונד-סכאן לעקוב אחר מכירות האלבומים בארצות הברית בינואר 1991[1], והאלבום הנמכר ביותר של שנות האלפיים בארצות הברית[2]. האלבום יצא בהוצאה מחודשת בספטמבר 2011[3], ובכמה מהדורות דלוקס שונות, המקיפה שבהן היא סט של שלושה דיסקים בשם 1+, הכוללת דיסקי וידאו.
החל מיוני 2015, 1 הוא האלבום השישי הנמכר ביותר במאה ה-21 בבריטניה, לאחר שמכר למעלה מ-3.1 מיליון עותקים.[4]
הרכב האלבום
הלהיטים הופקו על ידי המפיק ג'ורג' מרטין ושלושת חברי הלהקה שחיו אז[5]. האלבום כולל את שירי הביטלס שהגיעו למקום הראשון בבריטניה או בארצות הברית. עם זאת, ישנם כמה יוצאי דופן:
- אף על פי שהשיר "For You Blue" הגיע למקום הראשון במצעדים יחד עם "The Long and Winding Road", הוא נחשב כצד B בלבד.
- השיר "Day Tripper" נכלל באלבום, מכיוון שהוא הגיע למקום הראשון בבריטניה כצד A כפול עם "We Can Work it Out", אם כי בארצות הברית רק "We Can Work it Out" היה במקום הראשון.
- שני סינגלים מובילים בולטים שכתב ג'ון לנון ויצאו הן בבריטניה והן בארצות הברית הושמטו מסיבה לא ידועה: "Please Please Me" ו - "Strawberry Fields Forever". הראשון היה הסינגל הראשון של הביטלס בבריטניה שהגיע למקום הראשון בכל המצעדים הבריטיים (כולל הגרף ששודר ברשת הרדיו/ הטלוויזיה הלאומית). השיר השני, "Strawberry Fields Forever" היה חלק מסינגל A כפול יחד עם "Penny Lane", שהגיע למקום הראשון במגזין המוזיקלי New Musical Express ולמקום השני במצעדים האחרים בבריטניה.
העטיפה
העטיפה של 1 נועדה להיות פשטנית ושאפתנית בו זמנית. הכיסוי עוצב על ידי ריק וורד, ומורכב מ-1 צהוב פופ ארט על רקע אדום. הדגש על הספרה אחת שימש באוספים רבים של להיטי מקום אחד של אמנים שונים שהגיעו לפני אלבום זה; למשל, "ELV1S" מאת אלביס פרסלי או "מקומות ראשונים" מאת הבי-גיי. כריכה האחורית של האלבום מציגה את התמונות המפורסמות של הביטלס שצולמו על ידי ריצ'רד אבדון והוגנו בזכויות יוצרים ב־17 באוגוסט 1967.
1 יצא ברחבי העולם בפורמט תקליטור וקלטת[6]. תקליט יצא רק בבריטניה. התקליטור כולל חוברת בת 32 עמודים עם עמוד צבעוני עם עטיפות תמונה בינלאומיות (בסך הכל מוצגים 163 כריכות בכל החוברת) ופרטים (תאריך הקלטה, מיקום, תאריך יציאה, סטטיסטיקות מצעד) לכל אחד מהסינגלים. בשני העמודים הראשונים שלו נכלל קולאז' עם המשפט "27 No. 1 singles = 1" (ששימש כביטוי לתפיסה עבור מודעות פרומו לאלבום), והקדמה מאת ג'ורג' מרטין.
התקליט והקלטת שומרים על האמנות העיקרית של גרסת התקליטור, אך בצורה שונה. גרסת התקליט הכפול לא יצאה לאור בארצות הברית, אך המהדורה הבריטית המיובאת הייתה זמינה. גרסת הוויניל כוללת כרזת קיפול גדולה בצבע מלא המציגה 126 שרוולי תמונות (37 פחות מאשר בתקליטור), ושכפול של ארבע תמונות ריצ'רד אבדון. פורטרטים של Avedon מופיעים גם בחלק הפנימי של הכיסוי של קיפול השער. אריזת הדלוקס של אלבום הוויניל, על ארבעת הפורטרטים והפוסטר שלו, מזכירה את זו של אלבום הכותרות שלהם משנת 1968.
רשימת השירים
| רצועה | שירה מובילה | אורך |
|---|---|---|
| דיסק ראשון | ||
| 1. Love Me Do | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:21 |
| 2. From Me to You | ג'ון לנון ופול מקרטני | 1:55 |
| 3. She Loves You | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:21 |
| 4. I Want to Hold Your Hand | ג'ון לנון | 2:24 |
| 5. Can't Buy Me Love | פול מקרטני | 2:11 |
| 6.A Hard Day's Night | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:33 |
| 7. I Feel Fine | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:18 |
| 8. Eight Days a Week | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:43 |
| 9. Ticket to Ride | פול מקרטני | 3:04 |
| 10. Help! | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:18 |
| 11. Yesterday | פול מקרטני | 2:05 |
| 12. Day Tripper | כולם ביחד | 2:48 |
| 13. We Can Work It Out | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:15 |
| 14. Paperback Writer | ג'ון לנון ופול מקרטני | 2:16 |
| 15. Yellow Submarine | רינגו סטאר | 2:37 |
| 16. Eleanor Rigby | פול מקרטני | 2:06 |
| דיסק שני | ||
| 1. Penny Lane | פול מקרטני | 3:00 |
| 2. All You Need Is Love | ג'ון לנון | 3:46 |
| 3. Hello, Goodbye | פול מקרטני | 3:26 |
| 4. Lady Madonna | פול מקרטני | 2:15 |
| 5. Hey Jude | פול מקרטני | 7:03 |
| 6. Get Back | פול מקרטני | 3:12 |
| 7. The Ballad of John And Yoko | ג'ון לנון | 2:57 |
| 8. Something | ג'ורג' האריסון | 3:01 |
| 9. Come Together | ג'ון לנון | 4:16 |
| 10. Let It Be | פול מקרטני | 3:48 |
| 11. The Long and Winding Road | פול מקרטני | 3:36 |
קרדיטים
- ג'ון לנון: שירה, גיטרות, בס, פסנתר, מפוחית
- פול מקרטני: שירה, בס, פסנתר, גיטרות
- תופים בשיר "the ballad of John and yoko"
- ג'ורג' האריסון: גיטרות, שירת ליווי, שירה עיקרית בשיר "Something"
- רינגו סטאר: תופים, כלי הקשה, טמבורין, שירה מובילה ב"צוללת צהובה"
מוזיקאים נוספים
- ג'ורג' מרטין: פסנתר בשירים "A Hard Day's Night" ו - "Penny Lane".
- מל אוונס: תוף בס בשיר "Yellow Submarine"
- בילי פרסטון: אורגן בשיר Let It Be, Something, פסנתר חשמלי ב-Get back, the Long and Winding road
- אנדי ווייט: תופים בשיר "Love Me Do"
מיקומי שיא
מצעדי סוף שנה
 | ||
|---|---|---|
| מדינה | מצעד | מיקום שיא |
 ארצות הברית | מצעד אלבומי הרוק והאלטרנטיבי | 57[7] |
.svg){kind=logo}
.svg){kind=icon}