7.62x51 מ"מ נאט"ו

פיתוח תחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו בא בעקבות הניסיון של ארצות הברית במהלך מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה עם תחמושת ה-30-06. ספרינגפילד. הפיתוח הואץ בעקבות כניסת רובי השירות החצי-אוטומטיים וב-1954 הושלם פיתוח התחמושת, על בסיס ה-0.308 וינצ'סטר וה-0.300 סאבאג'. תחמושת ה-7.62 מ"מ נאט"ו נכנסה לשירות בצבא ארצות הברית במקביל להצטיידות ברובה ה-M14 ומקלע ה-M60. רובי M14 עם תחמושת זו שירתו במלחמת וייטנאם וקיבלו ביקורת מעורבת: מצד אחד הם היו חזקים, בעלי כושר חדירה ועצירה גבוהים, וטווח ירי ארוך; מצד שני, התחמושת הייתה כבדה והרתע הקשה על ירי אוטומטי שלא על גבי חצובה או דורגל. באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20 רובה ה-M14 הוחלף ברובה ה-M16 בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו. אחרי שנפתרו "בעיות הילדות" ב-M16 הוא הפך לנשק המועדף על לוחמי צבא ארצות הברית וכתוצאה מכך דחקה תחמושת ה-5.56 מ"מ את ה-7.62 מ"מ כתחמושת של רובי הסער ורובי השירות של הלוחמים. עם זאת, בשל יתרונותיה על ה-5.56 מ"מ בעוצמה, בטווח (800 מטר) ובדיוק - תחמושת ה-7.62 מ"מ נשארה בשימוש מקלעים ורובי צלפים. בתחילת המאה ה-21 החלו צבאות לשים דגש על צליפה ארוכת-טווח ולשם כך נדרשה תחמושת חדשה וכבדה יותר, כגון כדורי ה-0.300 וינצ'סטר מגנום, ה-6.5 מ"מ קרידמור וה-0.338 לפואה מגנום, שלהן טווחים של 1,000–1,500 מטרים (1,100–1,600 יארד), ואלה החלו להיות נפוצים יותר אך לא החליפו את ה-7.62 מ"מ מפני שהם יקרים יותר וזמינים פחות (רובה צלפים 7.62 מ"מ יכול לירות גם תחמושת של מאג, אף על פי שביצועיו יהיו טובים פחות בגלל איכות התחמושת).

לתחמושת ה-7.62x51 מ"מ נאט"ו יש מספר דגמים, להלן רשימה חלקית של מספר דגמים מפורסמים:

• M59 - הדגם הראשון במשקל של 150.5 גריין, תוצרת ארצות הברית.
• M80 - דגם משופר במשקל 147 גריין, תוצרת ארצות הברית.
• M118 - דגם משופר במשקל 173 גריין, למטרות קליעה מדויקת. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 1 דקת קשת.^[1]
• M118 Special Ball - שיפור של ה-M118 למטרות צליפה. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של למטה מ-1 דקת קשת.
• M118LR - שיפור של ה-M118 Special Ball למטרות צליפה ארוכת-טווח, זוהי תחמושת הקרובה ל-Match Grade באיכותה. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 0.6–0.5 דקת קשת.
• IMI 7.62x51 mm Long Range Match 175 gr - תוצרת ישראל, תחמושת צליפה איכותית במשקל 175 גריין המבוססת על ה-M118LR, פותחה ומיוצרת על ידי התעשייה הצבאית/IMI עבור רובי הצלפים שבשירות מערכת הביטחון הישראלית. רובה צלפים M24 מקבץ איתה בדיוק של 0.5 דקת קשת.

כלי נשק מפורסמים המשתמשים בתחמושת 7.62x51 מ"מ נאט"ו:

• רובי שירות וקרב:
  • ארצות הברית רובה M14
  • בלגיה FN FAL
  • ישראל תבור 7
• מקלעים:
  • ארצות הברית M134 מיניגאן
  • ארצות הברית מקלע M60
  • בלגיה FN MAG
  • ישראל נגב NG7
• רובי צלפים:
  • אוסטריה שטייר SSG 69
  • מערב גרמניה PSG-1
  • הממלכה המאוחדת אקורסי אינטרנשיונל ארקטיק וורפר L96
  • ישראל גליל צלפים
  • גרמניה מאוזר 86SR
  • ארצות הברית רמינגטון מודל 700 ונגזרותיו: רובה M40 ורוב"צ M24
  • צרפת PGM Ultima Ratio
  • ארצות הברית SR-25 ונגזרותיו (כולל M110 SASS)
  • ארצות הברית בארט MRAD ורמינגטון MSR (תומכים בקליברים נוספים להחלפה מהירה)
  • ארצות הברית Tactical Operations טנגו 51 (בעל דיוק של 0.25 דקת קשת)

• תחמושת נאט"ו נוספת:
  • 5.56x45 מ"מ נאט"ו
  • 9x19 מ"מ נאט"ו (9 מ"מ פרבלום)
  • 12.7x99 מ"מ נאט"ו (0.50 BMG)
• תחמושת מקבילה:
  • 0.308 וינצ'סטר (תחמושת אזרחית מקבילה)
  • 7.62x54R מ"מ (תחמושת הגוש המזרחי ומדינות ברית המועצות לשעבר)