AJ-10

ה-AJ-10 שימש בפעם הראשונה באייבל (השלב השני של טיל הונגארד), בגרסת AJ-10-118 המונעת על ידי UDMH וחומצה חנקתית. בשיגור הראשון של טיל הוונגארד (שיגור הלוויין ונגארד TV-3) ב-6 בדצמבר 1957, בעיה בשלב הראשון של הטיל גרמה לרקטה להתפוצץ על כן השיגור. ניסיון נוסף לשיגור ב-5 בפברואר 1958, נכשל גם הוא במהלך הבעירה של השלב הראשון. מנוע ה-AJ-10 הופעל בפעם הראשונה בניסיון השיגור השלישי של טיל הוונגארד, ב-17 במרץ 1958, אשר הביא בהצלחה את הלוויין ונגארד 1 למסלול.

ל-AJ-10 יש מספר גרסאות. כאן יש את הגרסאות היותר ידועות.

AJ-10-118K

בשימוש בשלב השני של הטיל דלתא 2.^[1]

• דחף: 43.4 קילו ניוטון.
• זמן בעירה: 444 שניות.
• משקל: 98 ק"ג.
• קוטר: 1.7 מטר.
• דלק: N₂O₄ ואירוזין 50.
• מתקף סגולי: 321 שניות.

AJ-10-137

המנוע שימש בתא השירות בחללית אפולו.^[2]

• דחף: 97.5 קילו ניוטון.
• זמן בעירה: 585 שניות.
• דלק: N₂O₄ ואירוזין 50.
• מתקף סגולי: 312 שניות.

AJ-10-190

המנוע שימש במערכת ה-OMS במעבורות החלל האמריקאיות^[3]

• דחף: 26.7 קילו ניוטון.
• זמן בעירה: 1,250 שניות.
• משקל: 118 ק"ג.
• קוטר: 1.17 מטר.
• דלק: N₂O₄ ו-MMH.
• מתקף סגולי: 316 שניות.

• דלתא K
• אפולו (חללית)
• אוריון (חללית)