נדירה שלהוב-קיבורקיאן

ב-1980 סיימה תואר ראשון במדע המדינה ופילוסופיה באוניברסיטת חיפה. ב-1982 סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1989 סיימה תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים וב-1994 תואר דוקטור במשפטים במכון לקרימינולוגיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. את עבודת הדוקטורט, על תופעת נשים מוכות בחברה הפלסטינית במזרח ירושלים, כתבה בהנחיית סטנלי כהן ושמחה לנדאו.^[2] את הפוסט-דוקטורט עשתה באוניברסיטת דרום קליפורניה.

בשובה לישראל שימשה מרצה בבית הספר לעבודה סוציאלית ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-2003 מונתה למרצה בכירה, ב-2010 לפרופסור חבר ומ-2018 היא פרופסור מן המניין. משנת 2006 היא מנהלת את תוכנית הלימודים המגדרית במדה אל-כרמל, המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי בחיפה.

עבודתה האקדמית, שהתבססה על הדוקטורט שכתבה, ושהתמקדה בנשים פלסטיניות שחוו גילויי אלימות במשפחה ותקיפות מיניות, זכתה להכרה בינלאומית. כתיבתה נסובה סביב השפעותיו של הכיבוש הישראלי על נשים פלסטיניות מנקודת מבט משפטית וחברתית-פסיכולוגית. שלהוב-קיבורקיאן מתמקדת בפמיסייד וצורות אחרות של אלימות מגדרית, פשעים של ניצול מרות בהקשרים קולוניאליים, מעקב סמוי, ביטחוניזציה (אנ') (או ביטְחוּן; securitization) וטראומה באזורים שהם תחת כיבוש ומשטר צבאי.^[3]

לצד פעילותה האקדמית, כיהנה שלהוב-קיבורקיאן לאורך השנים בוועדים של מספר ארגונים, בהם "גישה", שם כיהנה כיושבת ראש ההנהלה, "מרכז הנשים לסיוע וייעוץ משפטי" (WCLAC) ו"הקרן החדשה לישראל".

בנובמבר 2006 עברה בנתב"ג הליך בידוק ביטחוני יסודי ביותר, שבגינו תבעה מרשות שדות התעופה פיצויים על סך 75 אלף ש"ח. בשנת 2015 פסקה סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב כי הבידוק נעשה בסמכות, אולם היא שוכנעה כי אנשי הרשות לא טיפלו בתובעת ברגישות מספקת על מנת להבטיח את כבודה ופרטיותה. על כך נפסקו לה פיצויים של 7,500 ש"ח ועוד 2,500 שכר טרחה.^[4]

בשנת 2008 זכתה בפרס גרובר לזכויות נשים, על פועלה למיגור תופעת רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה בחברה הפלסטינית.^[5]

בשנת 2015 חתמה על מנשר של מרצים מאוניברסיטאות בישראל המתנגדים למסע הדה-לגיטימציה המתנהל לדבריהם נגד ארגון "שוברים שתיקה".^[6]

בתחילת 2019 עוררה הרצאה שנתנה באמסטרדם בשם "טכנולוגיות של אלימות בשער שכם" סערה תקשורתית עוד לפני האירוע. זאת מאחר שעל פי תיאור האירוע, שלהוב-קיבורקיאן הייתה אמורה לשתף מכתבים שכתבו ילדי מזרח ירושלים על חוויות שעברו, כאשר באמצעות קולות הילדים התכוונה להראות כיצד התעשייה הביטחונית הישראלית משתמשת בחייהם ובגופם של ילדים ותושבי מזרח ירושלים כדי למכור נשק וידע שעברו "ניסוי בשטח".^[7] כן התעוררה סערה סביב הרצאה שנשאה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, בה טענה כי ישראל מבצעת ניסויים בנשק על פלסטינים. ההרצאה הוקלטה ופורסמה בגלי צה"ל.^[8]

באוקטובר 2023, בעת מלחמת חרבות ברזל, פרסמה עצומה שלפיה ישראל מבצעת השמדת עם בעזה. בעקבות העצומה, פנו אליה נשיא האוניברסיטה העברית, אשר כהן, והרקטור תמיר שפר והודיעו לה כי מן הראוי שתשקול לעזוב את משרתה באוניברסיטה העברית.^[9][10] לדברי שלהוב-קיבורקיאן, פרסום המכתב "תדלק קמפיין הסתה ואיומים מסוכנים וחסרי תקדים" נגדה ונגד משפחתה.^[11]

בראיון לפודקאסט "מקדיסי סטריט"^[12] שנעשה איתה במהלך מלחמת חרבות ברזל אמרה שיהודים מפחדים כשהיא מדברת ערבית: "הם צריכים להיות מפוחדים והם צריכים לפחד, כי פושעים תמיד מפחדים". כמו כן קראה לביטול הציונות: "זה הזמן לבטל את הציונות, זה הכיוון אליו אני הולכת היום. היא לא יכולה להמשיך, היא לא יכולה, זה פלילי". בנוסף האשימה את חיילי ישראל בהרג תינוקות מכוון ובאונס.^[13] כשנשאלה על הדו"ח המיוחד של האו"ם על הפשעים המיניים של חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר, היא האשימה את מדינת ישראל בכך שהיא מנצלת גופות של נשים, מיניות של נשים, חיים אינטימיים של נשים לצרכים פוליטיים^[14] וזאת כדי לקדם אג'נדה פוליטית, כדי לקדם הרג, נישול, התעללות ואונס.^[15] עוד אמרה: "הם ישתמשו בכל שקר, הם התחילו עם תינוקות, הם המשיכו עם אונס, והם ימשיכו עם עוד מיליון שקרים, כל יום עם סיפור אחר, אנחנו הפסקנו להאמין להם, אני מקווה שהעולם יפסיק להאמין להם".^[16] ב-12 במרץ 2024 הודיעה האוניברסיטה העברית כי שלהוב-קוברקיאן תושעה מהוראה באוניברסיטה בעקבות התבטאויותיה.^[17] 90 מאנשי הסגל האקדמי באוניברסיטה תבעו לבטל את השעייתה, אף שהסתייגו מדבריה,^[18] ומרצים אחרים תמכו בהשעיה.^[19] כמו כן, כ-800 אקדמאים חברי אקדמיה לשוויון חתמו על עצומה המגנה את השעייתה.^[20] בעקבות דבריה והתגובה להם התפתחה סערה באוניברסיטה.^[21][22] ב-27 במרץ בוטלה ההשעיה לאחר שהיא הבהירה כי בתור חוקרת פמיניסטית ביקורתית, היא מאמינה לכל הקורבנות ולא מעלה ספק בדבריהן, וכי היא לא הכחישה את העובדה שב-7 באוקטובר היו בעוטף עזה מקרי אונס.^[23]

ב-18 באפריל 2024 נעצרה בחשד להסתה בעקבות דבריה ונערך חיפוש בביתה.^[24][25] למחרת דחה בית המשפט את בקשת המשטרה^[26] להאריך את מעצרה והיא שוחררה בתנאים מגבילים, הכוללים ערבות וחובת התייצבות לחקירה בעת דרישה.^[27]

נדירה שלהוב-קיבורקיאן נולדה למשפחה נוצרית בחיפה ונישאה לארמני תושב ירושלים^[28]. מתגוררת כיום ברובע הארמני בעיר העתיקה בירושלים.^[29] היא נשואה ואם לשלושה. בעלת אזרחות ישראלית ואמריקאית.^[30]

• 2004 - Mapping and Analyzing the Landscape of Femicide in Palestinian Society

• 2009 - "הכלכלה הפוליטית של טראומת ילדים: חקר מקרה הריסת בתים בפלסטין" מאמר שפורסם בכתב העת Feminism & Psychology בו חקרה את המורכבות של טראומת הריסת הבתים בקרב ילדים פלסטינים.^[31]
• 2010 - Militarization and Violence against Women in Conflict Zones in the Middle East (בעברית: מיליטריזציה ואלימות נגד נשים באזורי סכסוך במזרח התיכון). ספר זה בוחן את הקשיים שעומדים בפני נשים אשר הן סובלות מאלימות המתרחשת נגדן באזורים מסוכסכים ומיליטריסטיים. שלהוב-קיבורקיאן טוענת בספר זה כי המיליטריזציה של המרחב הפרטי והציבורי מגבירה את הפגיעות של גברים ונשים כאחד, ומגבירה את הכוחות ההגמוניים הפטריארכליים. באמצעות הסיפורים והחוויות של נשים פלסטיניות תחת המשטר הצבאי בגדה המערבית, עולה כי "חשיבה ביטחונית", "פחד מטירור", לאומיות, שימור "אותנטיות תרבותית" ושמירה על הקרקע יכולה להפוך את גופותיהן של הנשים ואת חייהם לסמני גבול, ובכך לאתרי אלימות, תחרויות והתנגדות.
• 2015 - Security Theology, Surveillance and the Politics of Fear (בעברית: תאולוגיה ביטחונית, מעקב ופוליטיקה של פחד). הספר מתמקד בפוליטיקה האינטימית של היומיום, חיי המשפחה, הזיכרון וההנצחה, הלידה והמוות כאירועים קריטיים בחיים של פלסטינים בהקשר של הקולוניאליזם הישראלי ובוחן כיצד התאולוגיות והאידאולוגיות הישראליות של ביטחון, מעקב ופחד יכולות לעמעם את האלימות ואת הדינמיקה של הכוח תוך כדי הנצחה של יחסי כוחות. שלהוב-קבורקיאן הגדירה בספר הזה את המושגים "תאולוגיה ביטחונית ישראלית" ו"פוליטיקה של פחד".
• 2019 - Understanding Campus-Community Partnerships in Conflict Zones: Engaging Students for Transformative Change
• 2021 - When Politics are Sacralized: Comparative Perspectives on Religious Claims and Nationalism
• 2022 - Incarcerated Childhood and the Politics of Unchilding
• 2023 - The Cunning of Gender Violence: Geopolitics and Feminism

• הדף של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר הפקולטה למשפטים שבאוניברסיטה העברית
• נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר ResearchGate
• נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר גוגל סקולר
• נדירה שלהוב-קיבורקיאן, באתר Academia.edu
• מאמריה של פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי בחיפה, מדה אל-כרמל
• ריאיון עם פרופ' נדירה שלהוב-קיבורקיאן באתר של אוניברסיטת אמסטרדם
• ניר חסון, אחרי המעצר והחקירה, המרצה שנחשדה בהסתה לא חוזרת בה: "בעזה יש רצח עם", באתר הארץ, 22 באפריל 2024
• מוחמד מג'אדלה, ‏פרופסור מהאוניברסיטה העברית נחקרה במשטרה בחשד להסתה נגד ישראל, באתר ‏מאקו‏, 18 באפריל 2024