אגתה כריסטי

אגתה כריסטי נולדה בטורקי שבמחוז דבון באנגליה. כריסטי הייתה הצעירה מבין שלושה ילדים שנולדו לפרדריק אלווה מילר, ברוקר אמריקאי עשיר, ולאשתו קלרה בוהמר שהייתה במקור מבלפסט, מתקשרת ידועה. הוריה היו זוג אמיד מהמעמד הבינוני-גבוה. אחותה מאדג' (קיצור של מרגרט) נולדה ב-1879, ואחיה לואיס (שנקרא "מונטי"), נולד ב-1880. אגתה נולדה עשר שנים אחרי אחיה.

ילדותה של כריסטי הייתה מאושרת ומספקת. היא הייתה מוקפת בהרבה נשים עצמאיות וחזקות. כריסטי גדלה בסביבה המאמינה בעל טבעי ובחוש השישי. היא קיבלה חינוך ביתי מהוריה שלימדו אותה קריאה, כתיבה, מתמטיקה ומוזיקה. למרות שאמה של כריסטי רצתה לחכות עד שתהיה בת שמונה כדי להתחיל ללמד אותה לקרוא, כריסטי לימדה את עצמה לקרוא הרבה קודם לכן וקראה ספרים רבים מגיל צעיר מאוד.

בגלל החינוך הביתי שלה, לא הייתה לה הזדמנות רבה ליצור קשרי חברות קרובים עם ילדים אחרים בעשור הראשון לחייה. בשנת 1901, כשהייתה בת 11, נפטר אביה ממחלת כליות כרונית ודלקת ריאות לאחר שהיה במצב בריאותי לקוי במשך זמן מה. הדבר ציין את סוף תקופת ילדותה. מצבה הכלכלי של המשפחה התדרדר. אחיה ואחותה התגייסו לצבא הבריטי ונשלחו לשרת במלחמת הבורים בדרום אפריקה. בשנה שלאחר מות האב קריסטי נשלחה לבית ספר רגיל בפעם הראשונה. היא נרשמה לבית הספר לבנות של מיס גאייר בטורקוואי, אבל אחרי שנים של אווירה חינוכית פחות מובנית בבית היא התקשתה להסתגל. לאחר מכן נשלחה לפריז ב-1905, שם למדה בשורה של פנימיות.

כריסטי חזרה לאנגליה ב-1910 בהיותה בת עשרים והחליטה לעבור לקהיר עם אמה החולה בתקווה שאקלים חם יותר יעזור לבריאותה. היא שהתה במצרים במשך שלושה חודשים. היא ביקרה באנדרטאות והשתתפה באירועים חברתיים במטרה להכיר בן זוג אך ללא הצלחה. עם חזרתה לאנגליה החלה לעסוק בכתיבה ובתיאטרון. היצירות הראשונות שלה עסקו בקשר בין שגעון וחלומות. היא ניסתה לפרסם אותם במגזינים שונים אך סורבה. למרות הסירובים המשיכה בניסיונות הכתיבה.

היא כתבה את הרומן הראשון שלה, שלג על המדבר, שנדחה אף הוא על ידי כל המו"לים אליהם היא שלחה אותו. לאחר הסרובים הרבים פנתה לסופר עדן פיליפוטס שגר בשכנות, והוא שכנע אותה להמשיך לכתוב ספרים נוספים.^[2] בתקופה זו חייה החברתיים והרומנטיים של כריסטי התרחבו במידה ניכרת. היו לה כמה רומנים קצרי מועד, כמו גם אירוסין שבוטלו במהרה. בשנת 1913, היא פגשה את ארצ'יבלד "ארצ'י" כריסטי, קצין צבא. במלחמת העולם הראשונה ארצ'י נשלח לצרפת כקצין בחיל המעופף המלכותי. חתונתם התקיימה בערב חג המולד 1914, בעת חופשה שלו ,לאחר ששירת בצרפת במשך חודשים. בעת שירותו בצרפת, כריסטי השתתפה כחברה במחלקת הסיוע התנדבותי. היא עבדה למעלה מ-3,400 שעות בבית החולים של הצלב האדום בטורקוואי, תחילה כאחות ואחר כך כאסיסטנטית של רוקח. במהלך תקופה זו נתקלה בפליטים, במיוחד בלגים, והחוויות הללו יישארו איתה ויהוו השראה בכתיבתה המוקדמת.^[3] בשנת 1918, ארצ'י נשלח בחזרה לאנגליה כקולונל במשרד האווירי, וכריסטי הפסיקה את עבודת ההתנדבות. הם התיישבו בווסטמינסטר ולאחר המלחמה עזב את הצבא והחל לעבוד בעולם הפיננסי של לונדון. בתם הבכורה, רוזלינד מרגרט קלריסה כריסטי, נולדה באוגוסט 1919. בתקופת לידתה החלה כריסטי לכתוב ספרי מתח. ספריה הצליחו מאוד והיא רכשה קהל קוראים נאמן.^[4] במסגרת עבודתו של ארצ'י נסעה המשפחה למסע חובק עלם בדרום אפריקה, ניו זילנד, אוסטרליה והוואי.

ב 1926 נאלצה להתמודד עם מות אימה ועם עזיבתו של ארצ'י. הוא הודיע לה שהוא מאוהב באישה אחרת בשם ננסי נייל שב־1922 הייתה מחלוצות גלישת הגלים בעולם ונחשבת לאישה המערבית הראשונה שגלשה בעמידה.^[5]

ב־4 בדצמבר 1926, לאחר ריב עם בעלה שעזב את הבית כדי לבלות את סוף השבוע עם אהובתו, נעלמה אגתה כריסטי. מכוניתה נמצאה ליד אגם בשם "הבריכה השקטה" במחוז סארי, על ידי נער צועני בשם ג'ק בסט. בבוקר ה-14 בדצמבר 1926, בעקבות שיחת טלפון של חדרנית בבית ההבראה היוקרתי "הארוגייט", נמצאה אגתה כריסטי שוהה במלון בשם נייל, בטענה שאינה זוכרת דבר ממה שקרה לה בימים האחרונים. הסברה המקובלת היא שכריסטי ביימה את היעלמותה ונרשמה במלון תחת שם המאהבת של בעלה במטרה לגרום למשטרה למצוא את בעלה במיטה לא לו, כפי שאכן קרה. על־פי סברה זאת, במשך 11 הימים שחלפו מאז היעלמותה ישבה כריסטי בחדרה במלון וקראה בעיתונים על מאמצי החיפוש אחריה ואחרי בעלה. לאחר שנמצאה, סירבה כריסטי לדבר במשך שנים על היעלמותה. היא התגרשה מארצ'יבלד כריסטי ב־1928 ונישאה כעבור שנתיים לארכאולוג הבריטי הנודע מקס מלוואן. מערכת יחסים זו הייתה מוצלחת מאוד.

בראשית שנות ה-70 החל מצבה הבריאותי להתדרדר וייתכן שסבלה מאלצהיימר. היא נפטרה בביתה שבווינטרברוק ב-12 בינואר 1976 והיא בת 85.

כריסטי החלה לכתוב ספרי בלשים כששירתה כאחות במהלך מלחמת העולם הראשונה. על ספרה הראשון היא חתמה בשם אגתה כריסטי, אותו היא נשאה עד מותה. סיפור המתח הראשון שלה נכתב במסגרת תחרות סיפורים. לאחר זכייתה במקום הראשון בתחרות החליטה להתמסר לכתיבה, וב־1920 יצא לאור ספרה הראשון, "הרצח המסתורי בסטיילס". הרומן הראשון שהעניק לכריסטי פרסום עולמי היה רצח רוג'ר אקרויד שפורסם ב־1926; זה היה גם הרומן הראשון שלה שעובד למחזה בשם "אליבי". היא חיברה בסך הכול 78 רומנים בלשיים, רומן ריגול אחד, 19 מחזות והרבה סיפורי מתח קצרים. נוהגים לכנותה מלכת ספרי המסתורין, ותפוצת ספריה בעולם עצומה: 78 ספריה תורגמו ל־44 שפות, ומהם נמכרו כשני מיליארד עותקים, המקנים לה את שיא גינס במכירות לסופר.^[6]

ב-1971 הוענק לכריסטי תואר אבירות D.B.E ‏(Dame Commander of the Order of the British Empire), במסגרת מסדר האימפריה הבריטית; מאז יש להקדים לשמה את התואר "דיים". כריסטי סבלה מדיסגרפיה^[7], ומסופר שרבים מספריה נכתבו תוך הכתבתם לקלדנית. ספריה של כריסטי נודעים לא רק בשל המתח הסוחף שהם מציעים, אלא גם בשל סגנונם הקריא.

עלילות הסיפורים מתרחשות במקומות שונים בעולם. תיאורי המקומות העשירים שמופיעים בספריה נובעים גם מהצטרפותה של כריסטי למסעות המחקר של בעלה השני. על מסעות אלה היא כתבה גם זכרונות הומוריסטיים. עלילת אחד מספריה, שתרגום שמו באנגלית הוא "פגישה עם המוות" (1938), ובתרגומו העברי שמו "רצח בסלע האדום", מתרחשת בארץ ישראל ובעבר הירדן בתקופת המנדט.

בנוסף לספרות הבלשית בה התמקדה, כתבה כריסטי שישה רומנים רומנטיים וכן אוטוביוגרפיה שפורסמה. חלק מיצירות אלה פורסמו בשם העט מרי וסטמאקוט. שניים מספריה הועידה לפרסום לאחר מותה, והם אכן יצאו לאור לאחר פטירתה, האחד בסדרת הרקול פוארו והאחר בסדרת הגברת מרפל^[8].

רבים מספריה הפכו לסרטי קולנוע, כשהמפורסמים שבהם הם "רצח באוריינט אקספרס", "מוות על הנילוס" וסרט המופת "עד התביעה" בבימויו של בילי ויילדר ובכיכובם של צ'ארלס לוטון, טיירון פאואר ומרלן דיטריך^[9].

בהתאם לנתוני Index Translationum תורגמו 7,236 ספרים של אגתה כריסטי והיא הסופרת המתוגרמת ביותר בעולם מבחינת מספר ספרים שתורגמו.

תרגומי ספריה לעברית הופיעו מסוף שנות ה־40. מראשוני התרגומים לעברית הוא הסיפור הקצר "בקתת הזמיר" שהופיע ב־1950 בקובץ סיפורים בשם "פניני ספרות" ועורר הד רב.

מאז שנת 1960 הופיע חלק נכבד מספריה בעברית בסדרת ספרי מסתורין שבהוצאת מ. מזרחי. ספריה שהופיעו בעברית מסוף תקופת המנדט ועד 1960, בהוצאות שונות, נחשבים לנדירים.

בשנת 2016 החלה הוצאת עם עובד בתרגום והוצאה לאור מחדש של ספריה בסדרה מיוחדת, בעריכת מאיה פלדמן ובתרגום מאת מיכל אלפון.

נכון ל־2023 יצאו לאור בסדרה זאת הספרים האלה: "הפרשה המסתורית בסטיילס", "רצח רוג'ר אקרויד", "רצח באוריינט אקספרס", "ולא נותר אף אחד", "מוות על הנילוס", "רציחות האלפבית", "רצח במעון הכומר", "מודעת רצח", "הגופה בחדר הספריה", "רעה תחת השמש".

אגתה כריסטי יצרה שתי דמויות מוכרות בעולם הספרות הבלשית: הראשון הוא הבלש הבלגי הרקול פוארו, הנקלע לפרשיות מסתורין ורצח ונחלץ לעזרת המשטרה והבולשת כדי לפתור את התעלומה. הדמות השנייה היא הגברת (במקור האנגלי: מיס – העלמה) ג'יין מארפל, ישישה אנגלית, המתגוררת בכפר שקט מאוד, ובנסיבות משונות נקרים בדרכה מעשי־פשע, ונודעות לה פרשות אפלות ופליליות. גם היא, כפוארו, מסייעת בידי המשטרה לפתור את התעלומות. ייחודם של פוארו ושל הגברת מארפל הוא באמונתם העזה שבכוח הניתוח ההגיוני, המסודר והקפדני ובעזרת הכרת הטבע האנושי ניתן לפתור כל "חידה" בלשית. שניהם סבורים שאין צורך שהבלש יתרוצץ ככלב ציד בעקבות טרפו. במרוצת השנים הציגה כריסטי עוד דמויות, כגון פארקר פיין והזוג טומי וטפנס.

רשימת ספרי הבלשים

מחזות

כריסטי כתבה גם מחזות, שהידועים בהם הם "מלכודת העכברים" ו"עד התביעה". המחזה "מלכודת העכברים", שעלה על בימת התיאטרון הלונדוני לראשונה ב־1952 מוצג מאז ברציפות בעיר והוא המחזה שהוצג במשך הזמן הרצוף הארוך ביותר בהיסטוריה של התיאטרון.

רשימת מחזות (חלקית)

• אליבי (מחזה) (Alibi), עלה לבמות ב־1928 (מבוסס על הספר רצח רוג'ר אקרויד)
• מלכודת העכברים (The Mousetrap) עלה לבמות ב־1952
• עד התביעה
• אחוזת הולו (The Hollow) עלה לבמות ב־1951

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ב־2022 יצא לאור הרומן "The Christie Affair" (בתרגום מילולי: "פרשת כריסטי"), מאת הסופרת נינה דה גרמונט, ובהוצאת St. Martin's Press (אנ'). הספר יציג פרשנות מחודשת לסיפור 11 ימי היעלמותה של אגתה כריסטי.^[11][12][13] הספר יעובד לסדרת טלוויזיה מוגבלת על ידי "Miramax TV", של "מירמקס", ואת התסריט תכתוב ג'וליט תאוהידי.^[14]

• איסבל סנצ'ז וגארה, אגתה כריסטי (קטנות־גדולות), תל אביב: הוצאת צלטנר, 2017. תרגום: יהודה אטלס. (הספר בקטלוג ULI)

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: אגתה כריסטי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אגתה כריסטי

• אתר האינטרנט הרשמי של אגתה כריסטי (באנגלית)

• אגתה כריסטי, ברשת החברתית Goodreads
• אגתה כריסטי באתר עם עובד
• כתבי אגתה כריסטי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• גיבור תרבות: אגתה כריסטי תוכנית רדיו המוקדשת כולה לסופרת, בהגשת ד"ר דן ערב, ד"ר דוד גורביץ' ויונתן גת: להאזנה
• תרגום תסכית רדיו של אגתה כריסטי באתר כתב העת אורות
• בעז גאון, 11 הימים האבודים של אגתה כריסטי, באתר nrg‏, 16 במאי 2002
• נטע הלפרין, לכבוד: מלכת הרומנים הבלשיים, באתר ישראל היום, 27 בפברואר 2015
• עופרה עופר אורן, אגתה כריסטי: תעלומת 11 הימים האבודים שלא נפתרה במשך 90 שנה, באתר Xnet‏, 29 במרץ 2015 הכתבה, בשינויים קלים, מופיעה גם כאן עופרה עופר אורן, אגתה כריסטי: תעלומת היעלמותה המסתורית, בבלוג "סופרת ספרים", 2 באפריל 2015
• אורי כהן, לפצח את אגתה כריסטי, באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2015.
• אריאנה מלמד, מה הופך את אגתה כריסטי לסופרת הכי נקראת אי פעם חוץ מהתנ"ך, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2016
• ידין רומן, פורצות הדרך – הנשים ששינו את פני הארכאולוגיה, באתר פוליטיקלי קוראת, 15 בנובמבר 2016
• אגתה כריסטי, המקרה של הלקוח הרשלן, באתר כתב העת אורות
• קמילה טרנר (דיילי טלגרף), לאן נעלמה כריסטי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2017
• עופרה עופר אורן, "רצח רוג'ר אקרויד": מדוע היה אחד האהובים על הסופרת עצמה, בבלוג "סופרת ספרים", 17 בנובמבר 2017
• עופרה עופר אורן, "ולא נותר אף אחד": שמונים שנות גאונות, בבלוג "סופרת ספרים", 15 בנובמבר 2018
• עופרה עופר אורן, "מוות על הנילוס": מה הקשר בינו ובין פסק הדין של רומן זדורוב, בבלוג "סופרת ספרים", 9 ביולי 2019
• ״לאן נעלמה אגתה?״ – חייה והיעלמותה של אגתה כריסטי בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
• אגתה כריסטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• אגתה כריסטי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)