אירים
אירים הם קבוצה אתנית, שחבריה חולקים במשותף תרבות, שפה, היסטוריה ומוצא. חלק קטן מן האירים שייכים למסגרת המדינית האירית – הרפובליקה של אירלנד. על אף שהם מהווים את רוב האוכלוסייה בה (כ-99%) רוב האירים מתגוררים מחוץ לאירלנד.
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| ~74,000,000 (2011)[1] | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
 צרפת – 15,000[9] | |
| שפות | |
| אנגלית, אירית, סקוטית, שלטה | |
| דת | |
| לרוב נצרות קתולית לעיתים נצרות פרוטסטנטית, אסלאם ודתות אחרות | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| נוודים אירים, אנגלו-אירים(אנ'), בריטים(אנ'), קורנים(אנ'), אנגלים, איסלנדים[10], מנקסים(אנ'), ויקינגים, סקוטים, אירים-סקוטים (אנ'), סקוטים של אלסטר, ולשים | |
  |
ריכוזי אוכלוסייה בעולם
האירים מרוכזים בעיקר בארצות הברית, בה מתגוררים כ-40 מיליון אירים, ובממלכה המאוחדת, בה מתגוררים כ-14 מיליון אירים (חלקם בצפון אירלנד). ריכוזי אירים נוספים בעולם נמצאים באוסטרליה, קנדה ובמדינות נוספות.
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של אירלנד
תחילת ההיסטוריה של אירלנד היא בנוכחות האדם המתועדת הראשונה באי, שמתוארכת לאלף ה-11 לפנה"ס. התקופה הקלטית באי הסתיימה עם הגעת הנצרות במאה ה-5 לספירה, אשר החליפה והטמיעה לתוכה את הדתות הפגניות והפוליתאיסטיות ששררו בו.
בסוף המאה ה-12 אירעה הפלישה הנורמנית לאירלנד, שסימנה את תחילתן של כ-800 שנות שלטון אנגלי-נורמני.
בשנת 1922, לאחר מלחמת העצמאות האירית וחתימת האמנה האנגלו-אירית הפך רובו של האי למדינת אירלנד החופשית, ולאחר כתיבתה של החוקה האירית בשנת 1937, לאירלנד. ששת המחוזות הצפון-מזרחיים נודעו מעתה כצפון אירלנד ונותרו חלק מהממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד. בשנת 2016, לאחר משאל העם על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, שבו צפון אירלנד הצביעה בעד הישארות באיחוד. הממשלה שקלה האם לקיים משאל עם נוסף לעצמאות מבריטניה (כמו זה שהתקיים בשנת 2014).[11][12]
דת
רובם המוחץ של האירים (כ-78.3%) הם נוצרים קתולים. ישנם מיעוטים אחרים, והעיקריים שבהם: כ-9.8% חסרי דת, כ-4.2% נוצרים פרוטסטנטים, כ-1.3% מוסלמים וכ-4.3% מדתות אחרות. כמות המאמינים בהינדואיזם ובאסלאם עלתה בשנים האחרונות בשל הגירה.
