המאה ה-12

• 1101 – האלמורבידים משתלטים על הממלכות המוריות בספרד פרט לסרגוסה, מיורקה ואלבסין.
• 1104 – הצלבנים כובשים את עכו והופכים אותה לנמל הנוצרי העיקרי בארץ הקודש.
• 1107 – תחילת מסע הצלב הנורווגי בהנהגתו של המלך הנורווגי זיגורד הראשון.
• 1108 – נחתם חוזה דבול בין בוהמון הראשון מאנטיוכיה לבין אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.
• 1119 – הקמת מסדר אבירי היכל שלמה.
• 1119 – קרב אגר סאנגוויניס – צבאה של נסיכות אנטיוכיה מושמד בקרב נגד קואליציה מוסלמית, והנסיך רוג'ר מסלרנו נהרג.
• 1121 – קרב דידגורי – הגאורגים מביסים את הסלג'וקים, במה שנחשב לניצחון הצבאי הגדול ביותר של האומה הגאורגית.
• 1122 – הסכם וורמס בין האפיפיור קליסטוס השני לבין היינריך החמישי מסיים את השלב הראשון של מאבק האינווסטיטורה.
• 1132 – התותח הראשון הומצא בסין.
• 1138 – מתרחשת רעידת האדמה בחלב המוערכת כשלישית בחומרתה בהיסטוריה על פי מספר ההרוגים, כ-230 אלף בני אדם.
• 1144 – המצור על אדסה הסתיים ורוזנות אדסה הצלבנית נפלה בידי עמאד א-דין זנגי.
• 1147 – תחילת מסע הצלב השני בעקבות נפילת רוזנות אדסה.
• 1147 – פרעות קשים בקהילות אשכנז בהשראת מסע הצלב השני ובעידודו של מטיף בשם רודולף הציסטרציני.
• 1147 – קרב דורליאום – צבא הצלבנים הגרמני בהנהגת קונרד השלישי נופל למארבים סלג'וקים ומושמד בדרכו לארץ הקודש.
• 1147 – אפונסו הראשון, מלך פורטוגל כובש את אמירות סנטרם, ואחריה את ליסבון, בסיוע כוחות צלבנים מאנגליה וארצות השפלה.
• 1147 – אלמריה נכבשת על ידי קואליציה של קסטיליה, נווארה, ארגון וג'נובה, לאחר כיבוש האזור הוא עבר לשליטה של ג'נובה.
• 1147 – המוואחידון כבשו את מרקש והפילו את שושלת המוראביטון, וכן פלשו לחצי האי האיברי וכבשו את סביליה.
• 1148 – המצור על דמשק במסגרת מסע הצלב השני מסתיים בכישלון צלבני.

  

• 1153 – ממלכת ירושלים הצלבנית כובשת את אשקלון.
• 1159 – המוואחידון כובשים את אלג'יר, ותוניס נקבעת כבירתם.
• 1163 – החלה בניית קתדרלת נוטרדאם (הושלמה ב-1345).
• 1169 – צלאח א-דין כובש את מצרים מידי החליפות הפאטימית. כעבור שנתיים מת החליף האחרון והשושלת הפאטמית נפלה.
• 1173 – החלה בניית מגדל פיזה (הושלמה ב-1372).
• 1173 – פייר ולדו מייסד את התנועה הוולדנסית.
• 1176 – קרב מיריוקפאלון – הסלג'וקים מביסים את הקיסר הביזנטי מנואל קומננוס, והאימפריה הביזנטית מתחילה לשקוע.
• 1177 – ממלכת ירושלים מביסה את צלאח א-דין בקרב גזר.
• 1181 – אסטרונומים סינים ויפנים מתעדים את סופרנובה 1181.
• 1182 – גירוש יהודי צרפת על ידי המלך פיליפ השני.
• 1182 – האציל הצלבני רנו משטיון מנסה לכבוש את הערים הקדושות מכה ומדינה ולהכות את האסלאם בביתו שלו, אך צבאו מובס.
• 1186 – השולשת הע'ורית (אנ') פולשת לצפון תת היבשת ההודית. פלישה זו שלוותה גם בחדירתן של השפעות מוסלמיות לתת היבשת, השפיעה על החברה והתרבות בהודו, ובין היתר החלישה את ההגמוניה ההינדואיסטית באצולה בצפון-מערב הודו. המגמה החדשה מביאה לימים גם לשליטים שהם אנטי-הינדים במובהק, הרס מקדשים ולהמרה לאסלאם באזורים בהם היה דומיננטי הבודהיזם, שקרנו נמצאת בירידה בתקופה זו, כמו פקיסטן ובנגלדש^[1][2][3].
• 1187 – צלאח א-דין מנצח את הצלבנים בקרב קרני חיטין, ומביא להתפוררות ממלכת ירושלים. ירושלים נכנעת לצלאח א-דין אחרי 13 ימי מצור.
• 1189 – תחילת מסע הצלב השלישי בעקבות נפילת ממלכת ירושלים, בהנהגת מלך אנגליה ריצ'רד לב-הארי, מלך צרפת פיליפ השני, ופרידריך ברברוסה, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
• 1190 – הטבח ביהודי יורק שבממלכת אנגליה.
• 1190 – הרמב"ם מוציא לאור את ספרו המונומנטלי "מורה הנבוכים".
• 1191 – הסתיים המצור על עכו בכניעתם של מגיני עכו בפני הצלבנים.
• 1191 – ריצ'רד לב הארי מביס את צלאח א-דין בקרב ארסוף.
• 1192 – נחתם חוזה יפו בין צלאח אל דין והמוסלמים לבין ריצ'רד לב הארי והצלבנים.
• 1195 – קרב שמכור – הממלכה הגאורגית המאוחדת מנצחת את אטבאגות אזרבייג'ן.
• 1198 – הקמת המסדר הטבטוני.
• במרכז צרפת נולדת האדריכלות הגותית.
• ספר הבהיר, הנחשב לספר הקבלי הראשון, מתפרסם בפרובאנס.
• בדת ההינדואיסטים שרווחת בדרום אסיה בתקופה זו, ישנה עלייה בחשיבות הסגידה לאלה ראדהה (אנ'), שנסגדת כאלת האהבה, הרוך, החמלה ומסירות נפש. במקביל כתות שונות נפוצות באזור זה, ומקדמות אלים שונים או גישות מיסטיות שונות. אחת הכתות החשובות של התקופה היא זו המקדמת את מסורות הלינגאיטיזם (אנ')^[1].
• נכתבו כתבי הרמאוואטראם (אנ'), שישפיעו במאות הבאות על תפיסתם של זרמים דתיים שונים, הן בהינדואיזם והן באסלאם^[1].

מדינאים בולטים

• ריצ'רד לב הארי, מלך אנגליה.
• לואי השביעי מלך צרפת.
• פיליפ השני, מלך צרפת.
• פרידריך הראשון ברברוסה, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.
• אלינור מאקוויטניה, מלכת צרפת ואחר כך מלכת אנגליה.
• זנגי, מצביא ומדינאי סלג'וקי.
• נור א-דין, שליט סלג'וקי, ממשיך דרכו של אביו זנגי.
• צלאח א-דין, מייסד הסולטנות האיובית.
• עבדאללה אבן תומארת, מייסדה הרוחני והצבאי של שושלת אל-מוואחידון.
• מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.
• אלפונסו הראשון, מלך אראגון.

אנשי רוח בולטים

• אבן סינא – רופא, פילוסוף ומדען פרסי חשוב.
• אל-ע'זאלי – פילוסוף ומתקן דת מוסלמי, מחשובי התאולוגים המוסלמים.
• אבן באג'ה – פילוסוף, מדען ומשורר מוסלמי שייסד של הפילוסופיה האריסטוטלית בספרד.
• אבן רושד – מגדולי הפילוסופים בימי הביניים.
• אבו אל-ברכאת אל-בגדאדי – פילוסוף ורופא יהודי שהתאסלם באחרית ימיו.
• ברנאר מקלרבו – אב מנזר ותאולוג נוצרי חשוב.
• פייר אבלר – פילוסוף צרפתי סכולסטי.
• דומיניקוס הקדוש – קדוש נוצרי ומקים המסדר הדומיניקני.
• פרנציסקוס מאסיזי – נזיר איטלקי, ומקים המסדר הפרנציסקני.
• סוגריוס – אב מנזר, מדינאי ודיפלומט צרפתי.
• ויליאם מצור – הארכיבישוף של צור וההיסטוריון החשוב ביותר בתקופת מסעי הצלב המוקדמת.

אישים בולטים ביהדות

• ר' יהודה הלוי – רב, פילוסוף ומשורר. מחבר ספר הכוזרי.
• רבנו תם – מגדולי בעלי התוספות.
• הרמב"ם – רב ומנהיג יהודי, מגדולי הפוסקים, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים.
• ר' יהודה החסיד – ממייסדי חסידות אשכנז.
• ר' אברהם אבן עזרא – פרשן מקרא, פילוסוף, ואיש מדע.
• ר"י הזקן – מחשובי בעלי התוספות.
• רשב"ם – פרשן המקרא והתלמוד ומבעלי התוספות.
• דוד אלרואי – משיח שקר יהודי מצפון עיראק שקרא למרד בשלטון הערבי.

• כתביו של הרמב"ם בנושא רפואה מתורגמים ללטינית ומופצים במזרח התיכון ובאירופה^[4].

• האופרה הקנטונזית (אנ') התפשטה והפכה נפוצה באזורים נוספים בסין, ונדדה דרומה בהדרגה מהאזורים הצפוניים של סין. בתקופה זו נוצרו יצירות קלאסיות שמבוצעות גם בתקופה המודרנית^[5].
• אנגקור ואט ומקדשים בולטים נוספים באזור קמבודיה נבנים במהלך המאה^[6].
• בארצות האסלאם נכתבו בתקופה זו כמה יצירות בולטות של הספרות הגאוגרפית, שכללה רישומי מסעות, והייתה בשיאה. מאפיין ספרותי שהיה קיים קודם לכן והפך לנפוץ יותר בספרות האזורית בתקופה זו היה התפתחותה של אמנות איורי ספרים שהתאפיינה בייצוג (אנ'). בתקופה זו, תחת השושלות הסלג'וקיות בפרס קיבלו הצריחים נוכחות ארכיטקטונית על חשבונם של מבני הדת, אולם מעט מערבה בשטחי השושלת הפאטמית, החלה בנייה חלוצית של מסגדים מונומנטליים לצרכים מקומיים. התפתחויות נוספות באדריכלות הפאטימית היו בניית קשתות על גבי שדרית וקשתות זווית, וכן סגנון המוקרנס שהתפתח במצרים. יצירות אדריכלות מתקופה זו חריגות בהצגתן של דמויות אנושיות, שאינן מקובלות בחלק מזרמי האסלאם בתקופות אחרות. גם באימפריה הסלג'וקית וגם בזו הפאטמית, התפתחה והשתכללה אופנת בניית המאוזוליאומים שהחלה באופן מוגבל יותר במאות הקודמות. במזרחן של ארצות האסלאם התפשטה גם מגמת בניית מבנים בעלי כיפה ובעלי אייוואן (אנ'), חללים בצידי המבנה בעלי שלושה קירות. במאה זו המשיכה התפשטות של מוסדות מדרסה, והמשיכה מגמה של בנייה פרקטית דוגמת מבצרים עירוניים, גשרים ובניית חאנים עבור שיירות סוחרים. במחצית השנייה של המאה עלתה משמעותית כמות הממצאים שמצביעים על שפע תרבותי ואמנותי בעיקר מזרחן של ארצות האסלאם. הערכות שונות במחקר הציעו לקשור זאת לאירוע או סדרת אירועים, אולם אין די ראיות שיתמכו בקשר ספציפי לאירוע כזה או אחר. בתקופה זו התרבה גם השימוש בציורים ובקישוטי אריחים צבעוניים לקישוט מבנים, בעיקר ארמונות. בנוסף, החלה במחצית השנייה של המאה שיאה של מגמת הדלפט (אנ'), אמנות קרמית בצבעים מטאלים, ועבודות מתכת משובצות בקישוטים יוקרתיים, למשל, מכסף^[7].

• ליברפול, אנגליה.
• מוסקבה, בירת רוסיה.
• מינכן, גרמניה.
• קופנהגן, בירת דנמרק.
• גלאזגו, סקוטלנד.
• ויטוריה, ספרד.
• סביליה, ספרד.
• מאצ'ו פיצ'ו, פרו.
• גורי, גאורגיה.
• סוראמי, גאורגיה.
• אושוויינצ'ים, פולין.

• יהושע פראוור, תולדות היהודים בממלכת הצלבנים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשס"א (2000), פרק שביעי: תיאורי־מסע עבריים בארץ־ישראל בתקופה הצלבנית, המאה הי"ב, עמ' 175–213.

מדיה וקבצים בנושא המאה ה-12 בוויקישיתוף

• המאה השתים עשר, דף שער בספרייה הלאומית