אלכסנדר תמיר

פסנתרן ומורה למוזיקה ישראלי

אלכסנדר תמיר (ווֹלקוֹביסקי) (2 באפריל 193115 באוגוסט 2019) היה מוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מורה, פרופסור ומרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ומפיק מוזיקלי ישראלי. נודע כאחד מדואו הפסנתרנים דואו עדן-תמיר.

אלכסנדר תמיר (וולקוביסקי)
אלכסנדר תמיר
לידה2 באפריל 1931
וילנה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה15 באוגוסט 2019 (בגיל 88)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורההר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילותישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוקמוזיקאי, פסנתרן, מלחין, מורה, מרצה, מפיק מוזיקלי
כלי נגינהפסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

תמיר נולד בשם אלכסנדר (אַלֶק) וולקוביסקי (Wolkowyski) בשנת 1931 בעיר וילנה שבפולין (כיום בירת ליטא), בנם היחיד של פֶניה לבית קובארסקי וד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, רופא לרינגולוג. ניגן והלחין כבר בהיותו ילד. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכבשה וילנה תחילה בידי ברית המועצות. משפחתו חיה תקופה קצרה במינסק ותמיר נשלח למוסקבה להשתתף בפסטיבל כישרונות. באותה תקופה למד רוסית. המשפחה חזרה לווילנה ועם הכיבוש הנאצי והקמת גטו וילנה, נכלאה בו. הוא המשיך ללמוד מוזיקה בגטו, ואף זכה בתחרות מוזיקלית באביב 1943 (כשהוא בן 11) על לחן שהלחין לשיר "פונאר", שאת מילותיו חיבר אביו של תמיר בפולנית, ושמרקה קצ'רגינסקי תרגם ליידיש והוסיף בתים[1]. זמן מה לאחר התחרות נערכה סלקציה בגטו ותמיר ואביו הועברו למחנה עבודה בקיוויולי שבאסטוניה. בסלקציה נוספת נרצח אביו והוא הועבר למחנה הריכוז שטוטהוף וניצל על ידי בריחה מצריף הילדים לצריף המבוגרים. הוא עבד בצחצוח מגפיהם של חיילי ורמאכט שהיו במחנה וניזון משאריות אוכל, מהן הצליח להביא לצריף לאחר העבודה, לשם סיוע ליתר הכלואים[1]. הוא הועבר למחנה דאוטמרגן ושוחרר באפריל 1945 על ידי צבא צרפת ועבר לפריס. הוא ואימו ניצלו מהשואה, אבל מרבית בני משפחתו נרצחו, כולל אביו. אימו עלתה לארץ ישראל ונישאה מחדש.

ב-1945, בתום המלחמה והשואה עלה לארץ ישראל, ולמד באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. ב-1955 הקים עם הפסנתרנית ברכה עדן דואו פסנתרנים, אשר פעל במשך 50 שנה.

ב-1968 הקים עם עדן את מרכז טארג למוזיקה בעין כרם.[2] מאז הוא ארגן והפיק אירועים מוזיקליים, שפט בתחרויות מפורסמות, וקידם מוזיקאים צעירים, הנחה קונצרטים מוסברים והיה חבר בוועדות שונות בתחומי האמנות. ב-2001 קיבל ביחד עם ברכה עדן תואר "יקיר ירושלים" על תרומתם הגדולה לחיי המוזיקה ולטיפוח מוזיקאים ישראלים ירושלמים.

תמיר שימש כפרופסור למוזיקה וכמרצה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הוא הגיש בתחנת הרדיו קול המוסיקה תוכנית שבועית שבה הוא ניתח יצירות קלאסיות לפסנתר, והשווה ביצועים[א].

תמיר נפטר ב-15 באוגוסט 2019 בגיל 88[3].

דואו עדן-תמיר

צמד הפסנתרנים ברכה עדן ואלכסנדר תמיר נפגשו באקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בירושלים, שם למדו. ב-1955 הציע להם המורה שלהם פרופ' אלפרד שרדר לנגן יחד, ומאז ובמשך 50 שנה לא חדלו לנגן ולהופיע למרות עיסוקיהם המרובים בתחום המוזיקה הקלאסית, עד מותה של ברכה עדן בשנת 2006. הדואו של תמיר ועדן הותיר חותם בעולם המוזיקה בישראל ומחוצה לה. הם למדו בארצות הברית אצל הדואו המפורסם ורונסקי ובבין (אנ'), זכו בתחרות ורצ'לי שבאיטליה לדואו פסנתרנים[3] (אנ'), הופיעו באולמות רבים ברחבי העולם, וניגנו יצירות לשני פסנתרנים ויצירות לפסנתר בארבע ידיים של גדולי המלחינים.

המוניטין של הדואו כולל ביצועים מקוריים שלהם. הם ביצעו את היצירה של איגור סטרווינסקי "פולחן האביב" שנכתבה במקור לתזמורת, בעיבוד מיוחד שקיבל את אישורו של סטרווינסקי בעצמו. כשהתגלה עותק מקורי של יצירות ברהמס, הוזמן הדואו על ידי ה-BBC (רשות השידור הבריטית) לנגן את הביצוע הפומבי הראשון שלו. השניים גם אחראים להפצת ואריאציות של פאגאניני בעיבוד ויטולד לוטוסלבסקי מחוץ לאירופה.

הצמד ביצע הקלטות רבות בישראל ומחוצה לה, בעיקר בחברת דקה ובחברת CRD (אנ'), ובין הקלטותיהם המפורסמות: יצירות של ברהמס, דביסי וראוול, ופרויקט הכולל שמונה תקליטורים מיצירות לפסנתר בארבע ידיים של המלחין פרנץ שוברט[3].

מרכז טארג למוזיקה

בשנת 1968 הקים תמיר ביחד עם עדן את מרכז טארג למוזיקה בעין כרם, המהווה מוקד לפעילות מוזיקלית ענפה הכוללת בין היתר רסיטלים, קונצרטים קאמריים, ותחרויות מפורסמות, וכן פועל לקידום מוזיקאים צעירים בראשית דרכם. מרכז טארג המזוהה עם תמיר נבנה מיוזמה שקיבלה עידוד מטדי קולק, ראש עיריית ירושלים, אשר שאף לבסס את עין כרם כשכונה של אמנים ולשם כך העמיד לרשות תמיר ועדן את המבנה והשטח כולו, הממוקמים בפינה ציורית בין כנסיות ובתי השכונה. תמיר עצמו התגורר במקום ונהג להציע לאורחים המגיעים למופעים - מרק וכיבוד קל שהכין בעצמו.

הסרט "פונאר" (2002)

ב-2002 הוקרן בערוץ הראשון של הטלוויזיה הישראלית הסרט "פונאר", על אתר ההשמדה (בורות הירי) שביער פונאר שליד גטו וילנה. התסריט והבימוי נעשו על ידי רחלי שוורץ, והתחקיר על ידי עפר גביש. הסרט חושף את הפעילות התרבותית הענפה שהתנהלה בגטו בשנים 1940–1943[4].

קישורים חיצוניים

ביאורים

הערות שוליים

🔥 Top keywords: ערב אל-עראמשהעמוד ראשימיוחד:חיפושחטיפת חיילי צה"ל בהר דבליגת האלופותקטגוריה:זמרים ישראליםמלחמת חרבות ברזלמיוחד:שינויים אחרוניםקערת ליל הסדרקטגוריה:זמרים השרים בעבריתשקשוקה (סדרת טלוויזיה)התקיפה האיראנית על ישראל (2024)ריאל מדרידרותם אבוהבנמר אנטוליעדי אשכנזיאיראןיריחו (טיל)נעמי פולניג'קי אלקייםקרלו אנצ'לוטימרדכי שפרפייסבוקדרגות צה"לטיל בליסטיישראלמנצ'סטר סיטיחטיפת משפחת ביבסמיוחד:רשימת המעקבערוץ 77 באוקטובריוטיובעומר אדםיוסי כהןחטיבת עציוניפסחכלי טיס בלתי מאוישז'וזפ גוארדיולהעונת 2023/2024 בליגת האלופות