אנקלדוס

כמו שאר ירחיו של שבתאי, אנקלדוס נקרא על שם דמות הקשורה לסטורן או למקבילו היווני קרונוס. אנקלדוס היה אחד הגיגאנטים (אחיהם למחצה של כרונוס) מן המיתולוגיה היוונית. אנקלדוס מסומן גם כשבתאי II.

השם לירח, כמו גם שמותיהם של שאר ששת הירחים של שבתאי שהיו ידועים באותה עת, הוצעו על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, ב-1847 במאמר "תוצאות תצפיות אסטרונומיות שנעשו בכף התקווה הטובה".^[2]

אתרים גאולוגיים שונים בירח קרויים על שם אנשים ומקומות מסיפורי אלף לילה ולילה.

את הירח מאפיינות שתי תכונות בולטות:

1. הירח מורכב מקרח ועפר עם פעילות געשית הגורמת ל"גייזרים" של מים (קרח מומס) ועפר.
2. האלבדו של פני השטח של הירח עולה על 90%. כלומר, זהו הגוף בעל הבוהק (הנובע מהחזר האור) הגבוה ביותר מכל גרמי השמיים המוכרים.

תמונות ראשונות של פני השטח של אנקלדוס הגיעו מהחללית וויאג'ר 2, אשר חלפה על־ידו באוגוסט 1981. החללית קאסיני-הויגנס חלפה על־ידו שלוש פעמים בשנת 2005 וסיפקה פרטים נוספים.

התוצאות מהתצפיות של קאסיני-הויגנס סיפקו מידע רב שנדרש למודלים של מבנהו הפנימי של הירח. בין היתר, כלל המידע החדש שנאסף על ידי החללית הגדרה מדויקת יותר של המסה וצורת אליפסואיד תלת צירי, תצפיות ברזולוציה גבוהה של פני השטח ותובנות חדשות על הגאוכימיה של אנקלדוס.

אומדני מסה ממשימות וויאג'ר הביאו להנחה כי אנקלדוס מורכב כמעט כולו מקרח מים. בהתבסס על השפעות כוח המשיכה של אנקלדוס על קאסיני-הויגנס, התברר כי מסתו של הירח גדולה בהרבה ממה שחשבו בעבר, וצפיפותו הממוצעת 1.61 גרם/סמ"ק. צפיפות זו גבוהה מזו של ירחי קרח בינוניים אחרים של שבתאי, עובדה המצביעה על כך שבאנקלדוס אחוז גדול יותר של סיליקטים וברזל.

לפחות 5 סוגי שטחים זוהו על אנקלדוס. בנוסף למכתשים יש מישורים שטוחים ורכסים ובקעים קווים רחבים. לפחות חלק מפני השטח צעירים באופן יחסי, ככל הנראה בני פחות מ-100 מיליון שנה.

הקרח הנקי שמצוי על פני השטח של אנקלדוס נותן לו את האלבדו (החזרת האור של פני השטח) הגבוה ביותר של כל גוף במערכת השמש. משום שהוא מחזיר אור שמש כה רב, טמפרטורת פני השטח הממוצעת היא 201°C-.

במרץ 2005 נאס"א הודיעה כי מגנטומטר על חללית המחקר קאסיני-הויגנס זיהה אטמוספירה משמעותית, שייתכן ומייננת אדי מים. כיוון שכוח המשיכה של אנקלדוס חלש מכדי להחזיק באטמוספירה, האטמוספירה חייבת להתחדש ממקור כלשהו שנאס"א משערת שהוא הרי געש או גייזרים.^[3][4]

בתחילת 2006 גילתה החללית קאסיני-הויגנס, שחגה סביב אנקלדוס, סילוני מים שפורצים מפני השטח בקוטב הדרומי שלו ומגיעים לגובה של כמה מאות קילומטרים. מקורם של המים הוא גייזר, סילון מים חמים ואדים, הפורץ בזמנים קבועים מנקב על פני הקרקע, באזור פעיל של הרי געש.

החוקרים סבורים כי אנקלדוס עשיר במאגר תת-קרקעי של מים. נמצאו גם עדויות לקיומם של חומרים אורגניים^[5]. המים יכולים, בעיקרון, לאפשר צורות חיים פשוטות. זהו הגוף הרביעי הידוע שבו יש עדויות על קיומם של מים במצב צבירה נוזלי, יחד עם כדור הארץ, הירח אירופה של צדק וכוכב הלכת מאדים בעוד על הירח של כדור הארץ נתגלו עדויות למים קפואים בלבד.

במאי 2011, מדעני נאס"א דיווחו כי אנקלדוס התגלה כנקודה הכי אפשרית ליישוב אנושי, פרט לכדור הארץ, במערכת השמש.

ב-3 באפריל 2014, נאס"א דיווחה על עדויות לאוקיינוס תת-קרקעי גדול על פי נתונים מחללית קאסיני-הויגנס. בעקבות הממצאים נאמר כי אנקלדוס הוא אחד המקומות הכי סבירים להימצאות חיים.^[6]

בספטמבר 2015 דווח כי מדידות החללית הוכיחו כי האוקיינוס התת-קרקעי הוא גלובלי ומקיף את כל פני הירח.^[7].

באפריל 2017, הודיע נאס"א כי לאחר בחינת המידע שהגיע ממעבר קאסיני-הויגנס ליד הירח, נמצאו עדויות למימן מולקולרי, ואף לפעילות הידרותרמית מתחת לפני השטח. הממצאים מגדילים את הסבירות למציאת חיים.^[8]

ב-27 ביוני 2018 דיווח מכון המחקר הדרום-מערבי שמהממצאים של קאסיני-הויגנס נמצא כי סילוני המים שהתגלו בירח מכילים תרכובת אורגנית, תנאי הבסיס להתפתחות חיים ככל הידוע.^[9]

בשנת 2023 פורסם כי גרגרים קפואים הנפלטים מהרי געש שעל הירח אנקלדוס מכילים זרחן, החיוני לחיים. המרכיבים החיוניים האחרים התגלו שם בעבר: פחמן, מימן, חנקן, חמצן וגופרית (אם כי הזיהוי אינו ודאי)^[10].

מדיה וקבצים בנושא אנקלדוס בוויקישיתוף

• מאמרים בתגית אנסלדוס, באתר הידען
• ד"ר יגאל פת-אל, אנקלדוס: ירחו המרתק של שבתאי, באתר ynet, 28 בינואר 2011
• אליסף קוסמן, ‏האוקיינוס התת-קרחי של אנסלדוס עשוי להיות קרוב מאד לפני השטח, באתר "הידען", 15 במרץ 2017
• פרנק פוסטברג, ‏האם יש חיים באחד הירחים הקפואים של שבתאי?, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 בדצמבר 2016
• עודד כרמלי, תרכובות אורגניות מורכבות התגלו באנקלדוס, באתר סוכנות החלל הישראלית, יוני 2018
• אנקלדוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)