ירחי שבתאי
רשימת ערכים
ירחי שבתאי כוללים את ירחי כוכב הלכת שבתאי. מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות שבתאי יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת ומסיבה זו ירחים רבים התגלו רק בשנים האחרונות. עד מאי 2023 זוהו בוודאות 146 ירחים, מתוכם ל־53 יש שמות[1], וזהו כוכב הלכת בעל המספר הגדול ביותר של ירחים שהתגלו במערכת השמש.[2]. רבים מהירחים הם בעלי קוטר של כ־2–3 קילומטר. אולם, חלק מירחי שבתאי הם מאסיבים עד כדי המצאות בשיווי משקל הידרוסטטי. אם ירחים אלו היו מסתובבים סביב השמש במקום סביב שבתאי הם היו מקבלים מעמד של כוכב לכת ננסי. ירחים אלו הם טיטאן וריאה. ירחים שכנראה אין להם שיווי משקל הידרוסטטי אבל עוד נבדקים הם יאפטוס, דיוני, טתיס, אנקלדוס ומימס.[3]
.svg)
ירחים נבחרים
- טיטאן – ירחו הגדול ביותר של שבתאי. לטיטאן אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן. גובהה 400 ק"מ וצבעה אינו אחיד. מעל 230 ק"מ מעל פני הקרקע ועד לאטמוספירה עצמה ישנה שכבת אובך המפזרת את קרני השמש ומשווה לה מראה כחול, אך מתחת לגובה זה צבעה כתום וזה מה שמקנה לירח זה את צבעו. טיטאן הוא הירח הראשון שנצפה בטלסקופ והתגלה על ידי כריסטיאן הויגנס בשנת 1655. טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל־15.96 יום.
- רִיאה – הירח השני בגודלו והבולט ביותר מבין שבעת הירחים, לאחר טיטאן. הקרח הוא מרכיבו העיקרי. ירח זה התגלה על ידי קאסיני בשנת 1672 והיה הירח האחרון של שבתאי שנתגלה על ידיו למרות בהירותו הרבה. ריאה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־4.518 ימים. ריאה הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש סביבו טבעות.
- יאפטוס – הירח השלישי בגודלו מבין ירחי שבתאי, התגלה על ידי ג'ובאני קאסיני בשנת 1671. יאפטוס הוא אחד מהירחים הרחוקים ביותר משבתאי ומורכב ברובו מקרח. יאפטוס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־79.3215 ימים.
- דיוני – הירח הרביעי בגודלו מבין ירחי שבתאי ומורכב ברובו מקרח. דיוני משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־2.737 ימים. בדומה לריאה גם ירח זה התגלה על ידי קאסיני לאחר כמעט 30 שנה. במסלול זהה לזה של דיוני ישנו ירח זעיר, הלנה.
- טתיס – ירח זה נמנה בין הגדולים בירחי שבתאי ומשלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־1.88 יום. ירח זה נתגלה בשנת 1684 על ידי קאסיני בדומה לדיוני ומורכב ברובו מקרח.
- אנקלדוס – הירח הכדורי הקטן ביותר מבין ירחי שבתאי שנתגלה על ידי ויליאם הרשל. גם הוא מורכב ברובו מקרח אך יש המאמינים שפני הקרקע הם קרום דק של קרח שמתחתיו יש מים נוזליים. ירח זה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־32.52 שעות. האטמוספירה בירח זה היא אשליה של נוכחות אטמוספירית כיוון שמפאת גודלו הקטן אין זה אפשרי שתעטוף אותו מערכת גזית. את האשליה הזו מייצרים גייזרים הנמצאים בקוטב הדרומי של הירח בכך שפולטים לזמן קצר אדי מים בכמויות עצומות. על אנקלדוס נמצאו חמשת המרכיבים החיוניים לחיים: זרחן, פחמן, מימן, חנקן, חמצן וגופרית (אם כי הזיהוי אינו ודאי)[4].
קישורים חיצוניים
- חיים מזר, דפניס, ירחון של שבתאי, נחשף בצילום חדש של קאסיני, באתר "הידען", 5 בפברואר 2017
- חיים מזר, על הירחון הלן של שבתאי, באתר "הידען", 12 בפברואר 2017
