אנריקה גרנדוס

גרנדוס למד נגינה בפסנתר בברצלונה ובריסל. לאחר מכן שב לברצלונה וניהל שם את האקדמיה לפסנתר. הוא פתח בקריירה של פסנתרן, מלחין ופדגוג.

גרנדוס כתב שש אופרות, סרסואלות, מוזיקה קאמרית, שירים ובעיקר מוזיקה לפסנתר. ביצירתו ניכרת השפעתם של שופן ליסט וגריג, אך יחד עם זאת מורגש בן תמיד הטעם הספרדי הלאומי הקרוב לזה של ידידו איסק אלבניס.

גרנדוס היה גם צייר מוכשר והעריץ את גויה. לכבודו הוא חיבר את יצירתו המפורסמת לפסנתר - הסוויטה Goyescas. ביצירה זו שבעה קטעים הקרויים על שמות ציוריו של גויה. הצלחתה של יצירה זו הניעה אותו לכתוב אופרה על נושא זה. האופרה הייתה אמורה לעלות על הבמה בשנת 1914, אך עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדחתה הצגת הבכורה האירופית ובוצעה לבסוף ב-26 בינואר 1916 בניו יורק.

גרנדוס נכח בהצגת הבכורה בניו יורק וזכה בהצלחה רבה. הנשיא וודרו וילסון הזמין אותו לנגן לפניו. עובדה זו חרצה את גורלו של גרנדוס. בגלל רסיטל זה הוא החמיץ את האניה שהפליגה לספרד ונאלץ לנסוע באוניה שהפליגה לאנגליה. בעת שהאניה עברה בתעלת למאנש היא טורפדה על ידי צוללת גרמנית וטבעה. גרנדוס הצליח לעלות על סירת הצלה אבל כשראה את אשתו מפרפרת במים קפץ בניסיון להצילה וטבע.

יצירתו המפורסמת ביותר של גרנדוס היא 12 מחולות ספרדיים לפסנתר אופוס 37. מיצירה זו מפורסם ופופולרי עד היום המחול הספרדי מספר 5 (אנדלוסיה), בעיקר העיבוד של מיגל לובט לגיטרה.

מדיה וקבצים בנושא אנריקה גרנדוס בוויקישיתוף

• אנריקה גרנדוס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, באתר ספוטיפיי
• אנריקה גרנדוס, באתר AllMusic (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, באתר Discogs (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, באתר Songkick (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, דף שער בספרייה הלאומית
• אנריקה גרנדוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אנריקה גרנדוס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)