קטלאנית

קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):

• הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
• חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
• האיים הבלאריים בספרד
• אנדורה
• חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
• אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
• "צפון קטלוניה" - בשטח צרפת
• העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"אלגרס"

מספר דוברי הקטלאנית

בשטחים בהם קטלאנית (או אחד הניבים שלה) היא שפה רשמית

בשטחים בהם אינה שפה רשמית

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

פועל

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

• vaig cantar - אני שרתי
• vas cantar - את/ה שרת

כינויי גוף

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

• שלום: Hola
• בוקר טוב: Bon dia
• ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
• לילה טוב: Bona nit
• להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
• להתראות בקרוב: Fins després!
• בבקשה: Per favor, si us plau
• מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
• טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
• תודה: Gràcies/mercè
• תודה רבה: moltes gràcies/mercès
• סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

• המוסד ללימודים קטלאניים
• האקדמיה הוולנסיינית ללשון
• הארצות הקטלאניות
• ויקיפדיה הקטלאנית

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: קטלאנית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון קטלאני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטלאנית

• קטלאנית, באתר אתנולוג
• אנציקלופדיה קטלאנה - אנציקלופדיה ומילון קטלאני־קטלאני
• מילון קטלאני־ספרדי־אנגלי־צרפתי־גרמני באתר grec.cat
• DACCO - מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח
• קטלאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)