אריאל (גופן)

אריאָל (באנגלית: Arial) הוא גופן נפוץ, ללא תגים (סן סריף), שנועד בעיקר עבור טקסטים המיועדים לקריאה על גבי צג מחשב.

משפחת הגופן, עבור שפות וסוגי כתב רבים, עוצבה על ידי רובין ניקולס ופטרישיה סאונדרס ב-1982 על בסיס הגופן האלגנטי "הלווטיקה" (Helvetica) תוך פישוט ועריכת שינויים שיהפכו אותו קריא ונוח במדפסות לייזר של חברת IBM. עם הכנסת תקן TrueType על ידי חברת אפל, הכינה חברת מיקרוסופט סט של גופני אריאל בשפות רבות לחבילת היישומים המשרדיים אופיס (Microsoft Office) ועל ידי כך הפכה את הגופן לנפוץ מאוד לשימוש. חוקרים גילו שזהו אחד הגופנים הקריאים ביותר מעל צג מחשב (לצד Tahoma) משום שעוצב כך שלא ייגרם שום ריצוד^{[דרוש מקור]}.

על מנת להכין גופני אריאל בשפות השונות חיפשו אנשי מיקרוסופט גופנים חלקים ופשוטים בשפות השונות. בעברית עוצב הגופן על ידי ברוך גורקין (בייעוצו של הטיפוגרף הישראלי צביקה רוזנברג)^[1] על בסיס הגופן נרקיס חדש של צבי נרקיס, בלא ידיעתו. רק לאחר שבע שנים של דיונים בבתי משפט שולם לו, בפשרה, סכום של 25,000 דולר על זכויותיו בגופן.

מעצבים גרפיים נוטים לבקר את הגופן על היותו העתקה לא מוצלחת של הגופן הלבטיקה, בשפות הלטיניות והקיריליות; ושל נרקיס תם ונרקיס חדש בעברית; ועל היותו סתמי וחסר ייחוד. במיוחד יוצאת הביקורת כנגד השימוש בגופן בדפוס, כיוון שעל גבי נייר הוא פחות קריא מגופנים בעלי תגים כגון דוד או פרנק-ריהל ואחרים.