אלפבית קירילי

מקובל להניח כי האלפבית הקירילי הומצא במהלך המאה ה-10 עבור השפה הסלובנית העתיקה ונקרא על שמו של המיסיונר הביזנטי הקדוש קירילוס. הוא מתבסס בחלקו על האלפבית היווני. ההיסטוריון שלמה אברהם רוזאניס ציין שהאחים קירילוס ומתודיוס שאלו אותיות מהכתב העברי כשפיתחו את הכתב הקירילי, כגון האותיות ש (Ш בכתב קירילי) ו -צ (Ц בכתב קירילי).^[1]

האלפבית הקירילי עוצב לצורתו המודרנית בשנת 1708 ברוסיה, בזמן שלטונו של פיוטר הגדול.

А́ - משמשת ברוסית, בטג'יקית, בבלארוסית ובבולגרית.
А̀ - משמשת ברוסית, בבולגרית ובסרבית.
А̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ӓ - משמשת בגגאוזית ובסרבית.
Ґ - משמשת באוקראינית וברוסינית.
Ђ - משמשת בסרבית, במונטנגרית ובסרבו-קרואטית.
Ѓ - משמשת במקדונית.
Е́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ѐ - משמשת במקדונית.
Е̄ - משמשת באלאוטית, באבנקית, בצ’צ’נית, בבולגרית ובסרבית.
Ё - משמשת ברוסית ובבלארוסית.
Є - משמשת באוקראינית וברוסינית.
З́ - משמשת במונטנגרית.
Ѕ - משמשת במקדונית.
І - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת בבלארוסית, בקזחית, ברוסינית ובאוקראינית.
Ї - משמשת באוקראינית וברוסינית.
И́ - משמשת ברוסית ובמקדונית.
Ѝ - בעבר שימשה ברוסית. כיום משמשת באוקראינית.
Ӣ - משמשת בטג'יקית, באלאוטית, בבולגרית ובסרבית.
Ј - משמשת בסרבית, במקדונית ובמונטנגרית.
Љ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
Њ - משמשת בסרבית, בבוסנית, במונטנגרית ובמקדונית.
О́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
О̀ - משמשת בבולגרית.
Ō - משמשת באבנקית ובצ'צ'נית.
С́ - משמשת במונטנגרית.
Ћ - משמשת בסרבית.
Ќ - משמשת במקדונית.
У́ - משמשת ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית וברוסינית.
Ӯ - משמשת בטג'יקית, בקרלית, באלאוטית וברוסינית.
Ў - משמשת בבלארוסית, באלאוטית, בדונגאן, בניבחית, באוסטית ובאוזבקית.
Џ - משמשת במקדונית, בבוסנית, במונטנגרית ובסרבית.

איז'יצה, ижица, הוחלפה על ידי Ии. לרוב נטען שזה קרה ברפורמות של 1917–1918, אבל מסמכים לא מזכירים זאת, וכנראה האות פשוט יצאה מהשימוש בהדרגה:

פִֿיטה, Фита, הוחלפה על ידי Фф ברפורמות של 1917–1918:

יאט Ять, הוחלפה על ידי Ее ברפורמות של 1917–1918:

האות פְּסִי:

האות קְסִי:

האות קופא:

האות אוק (צירוף האותיות OУ שהוחלף מאוחר יותר על ידי У בלבד):

צירוף של I ו-E:

יאס פשוטה:

יאס מורכבת:

צירוף של יאס קטנה ו-I:

יאס מורכבת בצירוף I:

• אבזינית
• אבחזית
• אדיגית
• אודמורטית
• אוזבקית
• אוסטית
• אוקראינית
• אזרית
• אינגושית
• אלאוטית (בהווה האלפבית הקירילי נוכח בשפה האלאוטית יותר בטקסטים כנסייתיים מאשר ביומיום)
• ארזיינית
• ארמית אשורית חדשה (הניב האייסורי)
• בוכרית (בהתחלה נכתבה באותיות עבריות עד שהשלטון הרוסי הורה לכתוב את השפה באלפבית קירילי)
• בולגרית
• בוסנית (השפה אף נכתבת באלפבית הלטיני ודרך הכתיבה באלפבית הלטיני נפוצה יותר)
• בלארוסית
• בשקירית
• ג'והורי
• טג'יקית
• טובאנית
• טורקמנית
• טטרית
• יגנובית
• יופיק אלסקית
• יופיק סיבירית
• מארי
• מולדובנית
• מונגולית (לאחר התפוררות השלטון הסובייטי מנסים להחזיר את השפה לכתב המונגולי המסורתי)
• מונטנגרית
• מוקשנית
• מקדונית
• סאחה
• סלאבית כנסייתית עתיקה
• סלובנית כנסייתית
• סרבו-קרואטית (בסרביה, מונטנגרו ובוסניה בלבד, בקרואטיה היא נכתבת באותיות לטיניות)
• סרבית (השפה נכתבת גם באלפבית הלטיני)
• צ'וקצ'ית(אנ')
• צ'צ'נית
• קברדינית
• קומית
• קזחית
• קילדין סאמי
• קירגיזית
• קרלית (רק בגרסה הקירילית של השפה)
• רומאני (בכמה דיאלקטים מסוימים)
• רוסינית
• רוסית (אלפבית רוסי)
• שוגנית
• שפת הטלינגיט (לרוב הטקסטים הכנסייתיים כתובים באלפבית קירילי)

• אלפבית גלגוליטי
• האלפבית הבשקירי
• כתב אזרחי

מדיה וקבצים בנושא אלפבית קירילי בוויקישיתוף

• אלפבית קירילי, דף שער בספרייה הלאומית