את'ול פיוגארד
הרולד אתול לניגן פוגארד (באנגלית: Harold Athol Lanigan Fugard; נולד ב-11 ביוני 1932) הוא מחזאי, סופר, שחקן ובמאי דרום אפריקאי הנחשב לגדול מחזאי דרום אפריקה.[1] המגזין טיים הכתיר את פוגארד כבר ב-1985 בתואר "המחזאי הפעיל הגדול ביותר בעולם דובר האנגלית".[2] הוא נודע בעיקר בזכות מחזותיו הפוליטיים והנוקבים שיצאו כנגד משטר האפרטהייד, ובזכות הסרט זוכה האוסקר לשנת 2005 צוצי, בבימויו של גאווין הוד.[3]
לידה | 11 ביוני 1932 (בן 91) מידלבורג, הכף המזרחי, דרום אפריקה |
---|---|
מדינה | דרום אפריקה |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | מחזאות |
יצירות בולטות | קשר דם |
בן או בת זוג | שילה מיירינג פוגארד |
צאצאים | ליסה פוגארד |
פרסים והוקרה |
|
עד היום כתב פוגארד יותר משלושים מחזות, ושימש כמרצה אורח לתסריטאות, משחק ובימוי במחלקה לתיאטרון ומחול באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו.[4] הוא זכה בפרסים רבים, בכלל זה אות מסדר איקהמנגה "על תרומתו המצוינת והישגיו בתיאטרון" מממשלת דרום אפריקה,[5] וחברות כבוד של החברה המלכותית לספרות בבריטניה.[6] בשנת 2010 נקרא על שמו תיאטרון בעיר קייפטאון (שסגר את שעריו בזמן מגפת הקורונה ב-2021).[7]
ביוגרפיה
פוגארד נולד במידלבורג, דרום אפריקה. אמו, מרי (פוטגיטר), הייתה ממוצא אפריקנרי ואביו, הרולד פוגארד, היה פסנתרן ג'אז ממוצא אירי, אנגלי וצרפתי.[8]
בשנת 1935 עברה משפחתו לפורט אליזבת, שם החל ללמוד בבית ספרי יסודי בשנת 1938. בזכות מלגה שקיבל למד לימודים תיכוניים במכללה מקומית, ולאחר מכן המשיך ללימודי פילוסופיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת קייפטאון.
כמה חודשים לפני בחינות הגמר שלו ב-1953 עזב את הלימודים ויצא למסע טרמפים לצפון אפריקה, שלאחריו בילה שנתיים במזרח אסיה על סיפון ספינת קיטור[9]. את חוויותיו תיאר במחזה האוטוביוגרפי שלו מ-1999: הנמר של הקפטן: ספר זיכרונות לבמה.
פרסים ומועמדויות
- פרס אובי למחזה הזר הטוב ביותר על "בוסמן ולנה", 1971
- שתי מועמדויות לפרס טוני עבור המחזה הטוב ביותר לשנת 1975 על "בנזי מת" ו"האי"
- פרס איגוד המבקרים של ניו יורק למחזה הטוב ביותר לשנת 1981 על "A Lesson From Aloes"
- פרס איגוד המבקרים של ניו יורק למחזה הזר הטוב ביותר לשנת 1981 על "הדרך למכה"(אנ')
- פרס "דרמה דסק" לשנת 1982 על Master Harold... and The Boys(אנ')
- פרס האיבנינג סטנדרד למחזה הטוב ביותר לשנת 1983 על Master Harold... and The Boys
- פרס לוסיל לורטל על ההפקה המחודשת של בוסמן ולנה, 1992
- פרס אודי להפקת תיאטרון לשנת 1999 על הדרך למכה
- פרס טוני על מפעל חיים, 2011
- פרמיום אימפריאלה, 2014
חיים אישיים
פוגארד היה נשוי לסופרת ולמשוררת שילה פוגארד (לבית מאירינג). השניים נישאו בספטמבר 1956, שנה לאחר שהכירו באוניברסיטת קייפטאון, והתגרשו בשנת 2015[9]. בתם ליסה פוגארד גם היא סופרת.
פוגארד נישא בשנית בשנת 2016, בעיריית ניו יורק, לסופרת הדרום אפריקאית פאולה פורי,[10] והשניים מתגוררים בבולאנד שבדרום אפריקה.
מחזותיו שתורגמו לעברית
- בוסמן ולנה (הבימה, 1973)[11]
- קשר דם (תיאטרון אהל, תרגום מאיר ויזלטיר, 1964[12]) (תיאטרון באר שבע, 1979)[13]
- בצל הבגידה (הבימה, 1980)[11]
- בנזי מת (החאן, 1982)
- הדרך למכה (בית ליסין, 1989)
- האי (הסימטה, 2010)[14]
- אנשים חיים שם (בית צבי)
- עבירת מוסר (תיאטרון נווה צדק)[15]
- שיר עמק (תיאטרון אלפא לאמנויות המופע), הפקה דו לשונית; עברית: טל יצחקי; ערבית: עדנאן טרבשה 2022.
קישורים חיצוניים
- את'ול פיוגארד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אתול פוגרד (1932-), דף שער בספרייה הלאומית