אתיקת מידע
אתיקת מידע (באנגלית: Information Ethics) היא תחום בתוך מידענות ואתיקה העוסק בשאלות מוסריות, ובנורמות חברתיות בתחום של מידע. האופן בו בני אדם מתנהגים עם מידע משתנה כל הזמן. על כן גם הנורמות הקיימות, והחוקים שלנו צריכים להשתנות בהתאם. שאלות נפוצות בתחום נוגעות בשאלות של קניין רוחני, שאלות של אתיקת אינטרנט ושימוש בטכנולוגיות חדשות.
היסטוריה
אתיקת מידע היא תחום בעל שורשים עמוקים בהיסטוריה האנושית[1]. כבר ביוון העתיקה נשאלו שאלות של איך אנחנו יודעים? ומה הערך של מה שאנחנו יודעים? הוגים מוכרים שעסקו בשאלות הללו היו סוקרטס ואפלטון[2].הכרה בחופש הביטוי הייתה חיונית לשמירה על הדמוקרטיה בפוליס היוונית. כאשר הומצא הדפוס והידע הפך להיות כתוב, חל גידול עצום (התפוצצות המידע) בכמות הידע ונדרשו סדרי עולם חדשים כדי להתמודד עם השפע. מה אפשר לעשות עם ידע בספר, למי שייכות הזכויות, כמה הידע עלה וכן הלאה. נושאים אלה נגעו במגוון שלם של תחומים כמו, פילוסופיה, משפט, ספרנות, וכלכלה. עם מהפכת המחשוב, נוצר תחום מוגדר שעוסק בשאלות הללו, והוא נלמד בתחום של לימודי מידע[3].פעמים רבות הטכנולוגיה מכתיבה את האופן שבו אנשים חושבים על אתיקה. לפעמים אנשים חושבים שמה שאפשרי הוא גם מה שמוסרי לעשות. הטכנולוגיה של היום מתקדמת בצעדי ענק. האתיקה שלנו לא מספיקה לעמוד בקצב. על כן השינויים החלים בתחום הם עצומים, וימשכו להשתנות בקצב מהיר.
תחומים מרכזיים
קניין רוחני
כאשר יש לנו חפץ מוחשי מאוד קל להכריז, מדובר ברכוש של אדם מסוים. קניין רוחני עוסק בכל אותם מקרים בהם מדובר ביצירה, רעיון סמל וכדומה. גם על אלה חלים חוקי קניין. חלק מהזכויות עוסקות בהכרה בזכויות של היוצר, או המפתח של הקניין, כמו זכויות יוצרים, זכויות מבצעים וסוד מסחרי. חלק מהחוקים עוסקים בזכויות כלכליות המעורבות בפיתוח רעיונות, כמו פטנטים, וסימן מסחרי.
גנבה ספרותית
ערך מורחב – גנבה ספרותית
גנבה ספרותית (פלגיאט בלועזית) הוא שימוש בחומר של אדם אחר, והצגתו כשלך[4]. גנבות אלו יכולות להתרחש בתיאטרון, במוזיקה, בעיתונאות ובעולם האקדמי. בעולם האקדמי ההתייחסות לגנבות מסוג זה חמורות ביותר, וגם גוררות עונשים שונים כמו כישלון בקורס ואף סילוק מהאקדמיה.
ניתן לראות שככל שעולה הנגישות של החומרים דרך האינטרנט, ישנה עלייה חדה במקרי הפלגיאט. מבצעי העבירה מתחלקים לכאלה שמעתיקים חומרים, ללא ידיעה שעליהם לציין את המקור ממנו הם נלקחו. מקרים כאלה כוללים אנשים שלא מודעים לכך שהחומר שהם לוקחים מוגן בזכויות יוצרים, או כאלה שלא מכירים את כללי הציטוט ועל כן שוגים. באקדמיה מרצים מנסים להסביר את הכללים לתלמידים שלהם כדי למנוע מקרים מסוג זה. אפשר להחזיר לתלמיד עבודה שאינה עולה בקנה אחד עם החוקים ולאפשר לתלמיד לתקן את השגיאה.
הסוג השני של העוברים על חוקי הפלגיאט הם אלו העושים זאת בכוונה תחילה. כגון כאלה שרוכשים עבודות מוכנות ומגישים אותם תחת שמם, או כאלה שעושים פרפרזה לטקסט המקורי על מנת להימנע מענישה[5]. באקדמיה מוטלים על אנשים אלה עונשים כבדים על מנת למנוע פגיעה ביושרה האקדמית. העונש הנפוץ הוא סילוק מהאקדמיה.
פערים דיגיטליים
התקדמות טכנולוגית מעלה שאלות בנוגע לפער הדיגיטלי[6]. מבוגרים שהיו חשופים מגיל צעיר לטכנולוגיה מצליחים יותר מכאלה שלא[7], עובדה שמעלה שאלות לגבי פערים בנגישות לידע הטכנולוגי בכל הרמות, המדיני והפרטי, מדינות מפותחות מול מדינות מתפתחות, בתי ספר עם ציוד מחשבים טוב או כאלה שאין להם תקציב. ואפילו הורים המתלבטים האם לרכוש לילדם טלפון חכם. כיוון שכולם רוצים לקדם את ילדיהם, המטרה במסגרות החינוך היא צמצום הפער, באמצעות תוכניות כמו שילוב של מחשבים בבתי ספר וגני ילדים שאין בהם ציוד כזה באופן קבוע[8]. למרות המאמצים המתבצעים הפער הולך מתרחב, בעיקר כיוון שהטכנולוגיה מתקדמת במהירות, חלק מהציבור חשוף להתקדמות וחלק נשאר מאחור.
נימוסים והליכות
כיום הרבה מן התקשורת הבין אישית שלנו מתרחשת דרך האינטרנט, ויצר סוג חדש של כללי התנהגות הנקראים נטיקה. האופן שבו אנשים פונים אחד לשני השתנה מאוד. מה שנחשב מנומס עכשיו נחשב חצוף לפני כמה שנים. סוגי התנהגות כאלה כוללים לדוגמה:
- משפטים קצרים, (כמו בצ'אטים, או במסרונים)
- הימנעות ממילות פתיחה או סיום, כמו בוקר טוב, שלום רב וכדומה.
- שימוש בקיצורים כמו LOL
- שימוש בסימנים כדי להעביר רגש כמו רגשון
כיום, גם לפיסוק, או לאותיות גדולות באנגלית יש משמעות שונה מאשר משמעותם בעבר[9].
כיוון שהאינטרנט מאפשר אנונימיות אנשים מרגישים כאילו יכולים לפעול בחופשיות גדולה יותר. על כן ישנה אלימות מילולית רבה. קללות שאנשים לא היו משתמשים בהם בפומבי, נכתבות בקלות באתרים השונים.
דוגמה למערכת נימוסים במרחב התקשורת החדש, אפשר למצוא בוויקיפדיה עצמה תחת ויקיפדיה:כללי התנהגות בין חברי הקהילה. גם בפורומים יש חוקי התנהגות מסוימים. כל אלה הם דוגמאות לנטיקה.
פדופיליה
פדופיליה היא תופעה מוכרת ברשת האינטרנט[10]. האנונימיות שהרשת מאפשרת נותנת לפדופילים מרחב פעולה. הטרדות מיניות מתרחשות על בסיס קבוע. 15% אחוז מילדי ישראל קיבלו מסרים מינים, 21% קיבלו תכנים פוגעניים[11]. הרשת מאפשרת לפדופילים לפעול לבד או ביחד עם פדופילים אחרים. נוצרות קהילות שלמות המעבירות חומרים פורנוגרפיים, והדרכות כיצד יש לפעול במינימום סיכון. בשל הסיכונים ההולכים וגדלים של ילדים ברשת, נוצרות יותר ויותר הדרכות על אינטרנט בטוח[12].
לקריאה נוספת
- Sevans. Kindergarten 2.0 Teacher Magazine; v18 n2 p31-35 Oct 2006
- Judge, Sharon; Puckett, Kathleen; Bell, Sherry Mee. Closing the Digital Divide: Update from the Early Childhood Longitudinal Study. Journal of Educational Research; v100 n1 p52-60 Sep-Oct 2006