בדולח (יישוב)

על הקמת היאחזות נח"ל בדולח הוחלט ב-3 בינואר 1979 על ידי ועדת שרים לענייני ביטחון, בעצם ימי המשא ומתן לגיבוש הסכם השלום בין ישראל למצרים. ההחלטה הורתה להקים את הנקודה, שכונתה קטיף ו', תוך שלושה שבועות. ב-15 בינואר 1979 התקיים במקום סיור של הגורמים המיישבים שקבעו את מיקום הנקודה. המקום הוקם כמאחז צבאי והוכשר להתיישבות על ידי הצבא. לאחר כחודש הוחלט שהחל מאפריל 1979 הוא יעבור להיות היאחזות נח"ל רגילה בטיפול המחלקה להתיישבות. דבר העלייה על הקרקע לא פורסם באופן רשמי ולא התקיים טקס עלייה על הקרקע. בחודשים הראשונים סבלו החיילים מחוסר תעסוקה בגלל העדר צינור מים שלא אפשר הקמת גן ירק. בהמשך הוקם במקום גן ירק של 20 דונם, בו גודלו כרוב, כרובית וחצילים, משתלת צמחי חולות ומתפרה לבובות וכריות^[1].

ההיאחזות נקראה בתחילה קטיף ו' ואחר כך גדיד, אולם ביוני 1980 הוחלט לקרוא למקום בדולח כסמל לחקלאות בחממות זכוכית^[2], והשם גדיד ניתן להיאחזות צפונית יותר שהייתה אחר כך ליישוב גדיד.

ביולי 1982 היאחזות נח"ל בדולח אוזרחה על ידי משפחות היישוב עצמונה שפונה מסיני^[3], אולם כעבור כמה חודשים, עקב הצפיפות במקום, עברו אנשי עצמונה ליישוב שליו^[4], והמקום נשאר נטוש.

הדבר לא הביא לזניחת הרעיון להקמת יישוב בשם בדולח. ב-11 במרץ 1986, עבר למקום גרעין המשפחות שגרו במשך 4 שנים ביישוב מורג^[5], משפחות אלו באו במסגרת אגוד יישובי הפועל המזרחי ממושבי הנגב, לכיש, השרון וממפוני חבל ימית. באוקטובר 1986 התקיים טקס חנוכת היישובים בדולח ועצמונה בנוכחות השר דוד לוי^[6].

במושב התגוררו 33 משפחות (50 בשיאו) שכלכלתן התבססה בעיקר על חקלאות.

ב-17 באוגוסט 2005 פונה היישוב בדולח על ידי "החטיבה הכחולה" של חיל האוויר כחלק מתוכנית ההתנתקות שעליה החליטה ממשלת ישראל בשנת 2004. אחרי הפינוי עברו רוב המשפחות מבדולח לאתר הקרווילות בניצן.

מדיה וקבצים בנושא בדולח בוויקישיתוף

• מושב בדולח, באתר מרכז קטיף