בית-גן

אדמות המושבה נקנו על ידי נציג יק"א בגליל חיים מרגליות קַלְוָרֵיסְקִי בשנת 1903^[2][3]. בשנת 1905 נבנה הרחוב העליון של המושבה בו עשרה בתים ואחר כך רחוב היורד מזרחה בניצב לרחוב העלייון בו שישה בתים^[4]. בית-גן הוקמה במסגרת הקמת שבע מושבות בגליל התחתון בשנים 1902 - 1908: כנרת, על חוף ים כנרת, "מִלְחָמִיָּה", לימים מנחמיה, על גדות הירדן מערבה, יבנאל, כפר תבור למרגלות הר תבור בפתח עמק יזרעאל, המושבה סג'רה, ומצפה ליד דרך טבריה - נצרת.

שמה של המושבה ניתן לה לאור בנייתה בצמוד לח'רבת בית ג'ן (שפירושה בערבית — חורבת השדים), בה היה כפר קטן של אריסים ערבים שגרו בבתי בוץ (חושות). עם הקמת המושבה שולם להם כסף כדי להתפנות^[4].

יק"א רכשה אדמות במקום ביחד עם בקתות של הערבים, שהתגוררו שם, ויישבה במקום קבוצה של פועלים חקלאיים, שעבדו זמן מה בחוות סג'רה. אלו כללו גם קבוצה של גרים מרוסיה. בית-גן הוקמה במתכונת אריסות, שנוסתה אז לראשונה על ידי יק"א. לכל איכר הוקצו 250 דונם כדי שיוכל להתפרנס מהפלחה. לכל מתיישב ניתנו גם 2500 פרנק לקניית משק חי, זרעים וכלי עבודה. אולם התנאים במקום היו קשים הבתים היו במצב גרוע ביותר והגשם דלף לתוכם. בגלל חוסר היכרות עם האדמה היבול בשנה הראשונה היה דל והחקלאים נאלצו לקחת הלוואות לממן את זריעת השנה הבאה. רוב האריסים שקעו בחובות והיתר הועברו על ידי יק"א ליבנאל, בה היו להם בתים מסודרים עם גינות, ובית גן ננטשה^[5]. המושבה יושבה מחדש בשנת תרס"ט על ידי בני העלייה השנייה. בסוף שנת 1910 היו במושבה 16 בתים למתיישבים ובית פקידות שהיה בתהליך בנייה. מכסת הקרקע לכל מתיישב היה אמור להגיע ל-250 דונם, אולם בגלל בעיות בהשלמת רכישת הקרקעות הוא היה הרבה פחות^[6]. מים, לעומת זאת, היה מספיק. בגלל המצב הקשה של המושבה העניקה יק"א לכל אחד מהמתיישבים אלף פרנק לצורך התבססות^[7]. בשנת 1912 עזבו את המושבה שלושה מתיישבים. יק"א הוסיפה לכל מתיישב עוד כ-10-15 דונם מאדמת יבנאל, תוספת לקצבה של 160 דונם שהיה להם^[8]. ב-1912 נבנתה בדרום המושבה שכונה חדשה לקבוצה מ"תימני כנרת"^[4].

בתום מלחמת העולם הראשונה הגיעו לבית-גן כ-50 חברי תנועת השומר הצעיר מגליציה שעלו באוניה "קארנוליה". מתוך קבוצה זו עלו 27 לביתניה עילית ויתרתם הצטרפו לגדוד שומריה של השומר הצעיר בכביש חיפה-ג'דה.

בשנות ה-20 נעשו בבית-גן וביבנאל הסמוכה ניסיונות בגידול טבק. הענף עתיר העבודה הביא למקום כמה קבוצות שעמדו לפני התיישבות הקבע שלהן, ביניהן "קיבוץ השומר הצעיר ס.ס.ס.ר." (לימים אפיקים), קבוצת השרון וקבוצת "משמר" (לימים משמר השרון). כעבור שנים אחדות נכשל גידול הטבק והופסק.^[9]

• רגב יואב, בית-גן מושבה בגליל התחתון, הוצאת אחיאסף
• משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב - חלק שני, הוצאת דביר - תל אביב, תרצ"ט.
• שרפמן אורי, בית גן מאז ולתמיד,שבתאי גל-און הוצאה לאור.
• שבתאי גל-און, "יבנאל ובית גן - שילוב מוצלח", בתוך: זאב ענר (עורך), סיפורי מושבות: סיפורן של חמישים ושתיים המושבות בא"י, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1996 (הספר בקטלוג ULI).
• מרעה העדר של בית־גן, מזכרונות י. חריט, בתוך: אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך שני, פרק צב: כיבוש המרעה, תרע"ד (1914), עמ' 990–993.

• ארכיון יבנאל על שם שרה ויצחק שרפמן (מייסדי בית-גן)