ברודקום

סל המוצרים של החברה כולל שבבים בכל תחום תקשורת שבשימוש כיום. החל מטלפונים סלולריים בכל שיטות השידור (GSM, EDGE, W-CDMA), מקלטים-משדרים בתחנות בסיס, שבבי מיקרוגל לרשתות טלפונים; טלקומוניקציה ברדיו; רשתות קוויות לחברות גדולות וכן למשרד-קטן-משרד-ביתי (SOHO); רשתות מקומיות (LAN); ציוד לרשתות אלחוט ביתיות (נתבים ביתיים, ממתגים, מרכזי פורטים), רשתות משרדיות, עירוניות (MAN), רשתות שטח-רחב (WAN); שבבים לכרטיס רשת למחשבים אישיים ולשרתים; מעבדי רשת, מעבדים להצפנה; רשתות ספקי שרות, ציוד לספקי גישה; מעבדי וידאו וקול לממירים דיגיטליים ומכשירי הקלטת וידאו בזיכרון; תקשורת במרכזי מידע; תקשורת רחבת-סרט דרך סיבים אופטיים, כבלים קואקסיאליים, קווי מנוי דיגיטלי (DSL), מודמים בכבלים; מקלטים-משדרים וטיונרים לרדיו ולשידורי טלוויזיה ורדיו בלוויין; ועד רשתות לטווח קצר כמו בלוטות'.

שוק הממתגים הוא שוק גדול בו יש לברודקום נוכחות חזקה. יצרנים רבים של ציוד למיתוג משתמשים בשבבים וגם בקושחות של ברודקום.מבין המוצרים המוכרים ביותר לשוק הצרכני, ניתן למנות את חבילת השבבים המספקת את מערכת ה-Wi-Fi והבלוטות' למכשירי האייפון של חברת אפל. ההצלחה המטאורית של מכשירי האייפון, מכשירי הסמארטפון בכלל, ומכשירי הטאבלט, הדורשים יכולת שידור בקצבים מהירים מאוד וברוחב סרט גדול, תרמו רבות לצמיחה הגבוהה של ברודקום בשנים האחרונות.

על פי הערכות של בנק ההשקעות קרדיט סוויס, כ-11% מהכנסות ברודקום בשנים האחרונות הגיעו מחברת אפל.

מטה החברה ממוקם בסמוך לקמפוס של אוניברסיטת קליפורניה באירוויין שבמחוז אורנג'. מרכזי פיתוח נוספים נמצאים בכ-15 מדינות, ובהם: קיימברידג', אנגליה; בנגלור, הודו; פארק תעשיות המדע סופיה - אנטיפוליס בצרפת; וגם בישראל.

במאי 2014 הודיעה ברודקום על יציאתה מתחום עיבוד האותות בפס בסיס (Baseband) המיועדים לשוק המודמים לטלפונים סלולריים, תחום שהביא הפסדים לחברה. ברודקום סגרה את החטיבה שפעלה בתחום ופיטרה כ-2000 עובדים. זאת, פחות משנה לאחר שרכשה את חטיבת המודמים של חברת נוקיה, במחיר נמוך יחסית. בעקבות המהלך התפנו משאבים רבים להשקעה בתחומים אחרים, והמניה של ברודקום רשמה עליה חדה.

ב-28 במאי 2015 הודיעה החברה על רכישתה בידי חברת השבבים אווגו (Avago) מסינגפור, תמורת 37 מיליארד דולר במזומן ובמניות. על פי ההודעה, החברה הממוזגת תיקרא Broadcom Ltd, ותנוהל בידי מנכ"ל ונשיא אווגו עד אז, הוק טאן. על פי ההערכות, שווי החברה החדשה יהיה 77 מיליארד דולר, ובכך תהיה השלישית בשוויה בעולם בקטגוריה של חברות שבבים (אחרי אינטל וקוואלקום).

• בהכנסותיה, החברה הייתה מדורגת ב-2011 במקום ה-10 בעולם מבין חברות השבבים, עם הכנסות בסך 7.3 מיליארד דולר^[1]; ואילו בניכוי חברות של שבבי זיכרון, היא ממוקמת חמישית בעולם. בשנת 2011 דורגה החברה במקום ה-343 בדירוג החברות של כתב העת Fortune.
• ברודקום פעילה מאוד בשימוש בקוד הפתוח למערכות הפעלה לינוקס. ארגון הלינוקס דירג את החברה בין 10 החברות התורמות ביותר לפיתוח קוד הגרעין של לינוקס.
• ברודקום דורגה על ידי המגזין הכלכלי Fortune במקום הראשון מבין חברות השבבים, בקטגוריה של חדשנות.
• ברודקום דורגה על ידי אגודת מהנדסי האלקטרוניקה IEEE במקום הראשון מבין החברות ללא מפעל יצור (fabless), בקטגוריה של בעלות על קניין רוחני.
• על פי הערכה של מדעני החברה, מתוך סך כל תעבורת המידע ברשת האינטרנט, 99.98% מהמידע עובר לפחות דרך שבב אחד של חברת ברודקום.

שמה של חברת ברודקום נקשר במספר שערוריות בתחום המיסוי על אופציות לעובדים של החברה. בשנת 2006 החברה נאלצה למחוק מספריה סכום של 750 מיליון דולר, סכום שגדל מאוחר יותר ל-1.5 מיליארד, כתוצאה מאי-סדרים ברישום מענקים של אופציות לקניית מניות.במאי 2008 הגישה רשות ניירות הערך של ארצות הברית תביעה אזרחית כנגד המדען הראשי של החברה, הנרי סמואלי. בעקבות התביעה נאלץ סמואלי לפרוש מתפקידו כיו"ר החברה, אולם בסופו של דבר נמחקה התביעה.ביוני אותה השנה הורשעו שני עובדים בכירים אחרים, הנרי ניקולאס וויליאם רואל, בגין רישום כוזב של אופציות. אולם ב-2009 ביטל בית משפט פדרלי את ההרשעה^[2].

באפריל 2009 זכתה ברודקום בתביעה נגד מתחרתה העיקרית, חברת קוואלקום, עקב הפרה של פטנטים. קוואלקום חויבה לשלם לברודקום 891 מיליון דולר, ורשות המסחר הבינלאומי של ארצות הברית אסרה על ייבוא של טלפונים סלולריים המכילים שבבים של קוואלקום, בטענה של הפרת פטנטים.

חברת ברודקום מבססת חלק ניכר מיכולת הפיתוח שלה בתחומי התקשורת, על רכישות של חברות. בין השנים 1999 ל-2015 רכשה ברודקום כ-60 חברות, רובן חברות הזנק קטנות; אולם ביניהן היו גם רכישות ענק, כדוגמת חברת נט-לוג'יק, בסכום של 3.7 מיליארד דולר.

ביולי 2018 רכשה ברודקום את חברת התוכנה CA טכנולוגיות תמורת 18.9 מיליארד דולר^[3]. בנובמבר 2019 הודיעה החברה על רכישת חטיבת אבטחת העסקים של סימנטק תמורת 10.7 מיליארד דולר^[4].

במאי 2022 הודיעה ברודקום על כוונתה לרכוש את חברת VMware בעסקת מזומן ומניות בסך 61 מיליארד דולר^[5].

ברודקום בישראל

חברת ברודקום מקיימת בישראל מרכזי פיתוח בתחומים שונים, כולם כתוצאה של רכישות. ד"ר שלמה מרקל, לשעבר קצין טכני בכיר בחיל הים, הוא האחראי על הרכישות של ברודקום בישראל, לשעבר סגן נשיא בכיר בברודקום. בריאיון עיתונאי סיפר שכניסתה של ברודקום לישראל החלה כתוצאה ממפגש מקרי שלו עם מייסדי החברה, סמואלי וניקולאס, בארוחת ערב. השניים הציעו לו לעבור לארצות הברית כדי לעבוד בחברה. מרקל השיב שהוא מעדיף לעבוד מישראל, ועל כן נוצר בשבילו התפקיד של אחראי על הרכישות, והַמְּרַכֵּז בפועל של פעילות ברודקום בישראל^[6].

קבוצת NessPRO מבית NESS, הינה הנציגה הבלעדית של מוצרי התוכנה של Broadcom בישראל. הנציגות בישראל החלה עם חברת CA העולמית והמשיכה לאחר רכישתה על ידי Broadcom. בהמשך נוספה לנציגות, חברת Symantec על שלל מוצרי אבטחת המידע הארגוניים שלה.

בסך הכול מועסקים בישראל כ-800 עובדים ב-8 מרכזי פיתוח. בכך מהווה ישראל את אזור הפיתוח השלישי בגודלו של ברודקום, אחרי ארצות הברית והודו^[7].

הטבלה שלהלן מפרטת את היסטוריית הרכישות של ברודקום בישראל.

בנובמבר 2018 הונחה באוניברסיטת תל אביב (ג'ורג' וייז 17) אבן פינה לבניין שנבנה במימונה של ברודקום. הבניין אוכלס באפריל 2021. שליש מהבניין משמש את האוניברסיטה ושני שלישים ממנו משמשים את ברודקום למשך 24 שנים, שלאחריהן יעמוד הבניין כולו לרשות האוניברסיטה. לבניין עברו עובדי ברודקום בישראל הנמצאים באתרים אחדים באזור המרכז^[14].

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברודקום

• אתר האינטרנט הרשמי של ברודקום (באנגלית)
• שמוליק שלח, ‏מנכ"ל ברודקום: "העשרנו הרבה אנשי הון סיכון אצלכם", באתר גלובס, 9 באפריל 2014
• שלומית לן, ‏אחד המשקיעים הזרים הגדולים בהיי-טק הישראלי מדבר, באתר גלובס, 12 בפברואר 2015