גבריאל בלחסן

בלחסן נולד בשנת 1976 במושב תלמי אליהו, יישוב עולים מצפון אפריקה בנגב המערבי. אחיו הוא המוזיקאי ידידיה בלחסן. הוא בן דוד של הזמרת יוצרת נועה בלחסן.

עם חברו מהמושב, אביב גדג', הקים בלחסן את להקת אלג'יר בראשית שנות ה-90. בלחסן היה הגיטריסט, סולן המשנה וכותב שירים בלהקה. בדצמבר 1995 יצא האלבום הראשון של להקת אלג'יר, "נאמנות ותשוקה", בהפקת חבר "איפה הילד?", אסף שריג.

בשנת 1999 הוציא בלחסן אלבום סולו ראשון, "רכבות", בחברת התקליטים העצמאית "שלומציון" של שלום גד (יצא מחדש ב-2004 בחברת התקליטים העצמאית "טרקטור" של יוסי בבליקי ובועז כהן). האלבום עוסק ברובו בתיאור אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי. בשנת 2002 הוציא את אלבומו השני, "השנים היפות של גבריאל", בו ניגן בכל כלי הנגינה: גיטרה, בס, קלידים ותופים (גם האלבום הזה יצא מחדש ב"טרקטור" ב-2004). לאחר צאת שני אלבומי הסולו שלו עבר בלחסן תקופה קשה של אשפוזים באברבנאל בשל התפרצות מחלה דו-קוטבית. בריאיון שנערך עמו באוגוסט 2006, בערוץ 24, הסביר שמצבו הנפשי החל להידרדר לאחר שנטל כדור אקסטזי בגיל 22.

לאחר ששוחרר מבית החולים, הצטרף להקלטות אלבומה השני של אלג'יר, "מנועים קדימה". באלבום זה הוא שר, יצר והלחין את אחד משיריה המפורסמים של הלהקה, "בתוך הצינורות", שמספר על מצבו וסבלו. הלהקה יצאה לסיבוב הופעות מצליח לאחר צאת אלבומה השני. תחילה מיעט בלחסן להופיע עקב מצבו הנפשי, אך בהמשך חזר לפעילות מלאה.

לאחר סיבוב הופעות אינטנסיבי של אלג'יר ב-2005 ניצל בלחסן פסק הזמן בפעילות הלהקה, כדי להמשיך בעבודה על קריירת הסולו שלו. שני אלבומיו הראשונים יצאו מחדש בלייבל העצמאי "טרקטור" והופצו מחדש בחברת התו השמיני, ובעקבותיהם העלה מופעי סולו.

בשנת 2006 הוציא את אלבומו השלישי, "בשדות", (בהפקתם של דויד פרץ ונדב אזולאי) בהוצאת חברת "התו השמיני". מבקרי מוזיקה רבים הכתירו את "בשדות" לאלבום הישראלי הטוב ביותר של שנת 2006^{[דרוש מקור]}, ובשנת 2018 הועמד האלבום לבחירת קוראי ישראל היום במצעד האלבומים הישראליים הגדולים בישראל^[1].

בשנת 2008 התחיל לעבוד על אלבום סולו רביעי, ביחד עם חברי להקתו החדשה "בלחסניה", שהורכבה מרון בונקר (גיטרות), אוהד בולוטין (תופים) ואריאל שרבקובסקי (בס). בשנת 2009 זכה בפרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה למחבר^[2]. אלבומו הרביעי, "עתיד", יצא לאור בשנת 2010 בהפקתו של בונקר בשיתוף עם בולוטין, שרבקובסקי ובלחסן עצמו, אשר גרף ביקורות משבחות.

במהלך העשייה האמנותית של גבריאל בלחסן הוא עסק לעיתים קרובות במצבו הנפשי, בהזיות מהן סבל בעת שחלה, באשפוזים ובתגובות הסביבה לכך, ואף תיעד את חייו בסרט תיעודי. בשנת 2010 זכה הסרט "גם כשעיניי פקוחות", המתעד את חייו של בלחסן בשלוש השנים האחרונות ואת תהליך העבודה על האלבום "עתיד", במקום הראשון בפסטיבל דוקאביב לסרטים תיעודיים. בין היתר תועדה בסרט התמודדותו עם ההפרעה הדו-קוטבית ממנה סבל.

בספטמבר 2011 יצא אלבום הסולו החמישי של בלחסן, "גם כשעיניי פקוחות" בהפקתו של רון בונקר. האלבום כלל שירי להקה מתקופת הקלטות האלבום עתיד יחד עם שירים אינטימיים יותר.

ב-22 באוגוסט 2012 נערך במועדון האוזן-בר שבתל אביב ערב מחווה לבלחסן ביוזמתו של המוזיקאי אמיר גבריאל, ובו השתתפו מספר אמנים. לקראת תום הערב הפתיע בלחסן כאשר עלה לבמה וביצע את שירו "בתוך הצינורות". הייתה זו הופעתו הראשונה זה חמש שנים ובדיעבד הופעתו האחרונה.

במרץ 2013 יצא אלבומו השישי של בלחסן, "מדרגות", אותו הקליט יחד עם אחיו, ידידיה, מוזיקאי אשר הוציא גם הוא מספר אלבומים.

ב-20 באוגוסט 2013 נמצא בלחסן על ידי משפחתו בדירתו בתלמי אליהו, כשהוא ללא רוח חיים^[3]. ניסיונות החייאה שבוצעו נכשלו, ובערב אותו יום הוא נטמן בבית העלמין האזורי, ליד מושב צוחר הסמוך. בלוויה נכחו חברי המושב, חברי הילדות של גבריאל, אביב גדג', שלום גד, יוסי בבליקי, דויד פרץ, אביב מארק, רון בונקר, צופית גרנט, שאול מזרחי (בארבי), הבמאי אופיר טריינין, אנשי "התו השמיני" ומוזיקאים נוספים. עקב חוסר הוודאות סביב סיבת מותו, עלו חששות ושמועות לא מבוססות כי בלחסן שם קץ לחייו, אך למחרת הודיעה משפחתו כי סיבת המוות היא דום לב, כפי שדיווח הפרמדיק. נתיחה שלאחר המוות לא בוצעה עקב התנגדות משפחתו מטעמי דת^[4].

ב-1 בינואר 2014 נערך במועדון הבארבי מופע מחווה לזכרו^[5] בהפקתו של רון בונקר, בו השתתפו אמנים רבים ששרו משיריו, ביניהם אביב גדג', ברי סחרוף, אהוד בנאי, אביתר בנאי, עמיר לב, ערן צור, שלום גד, יוסי בבליקי, דויד פרץ, יהוא ירון, שולי רנד ורונה קינן.

במרץ 2014 יצא אלבומו האחרון של בלחסן "חייך עכשיו", שמקבץ סקיצות ביתיות שהקליט טרם מותו יחד עם אחיו ידידיה.

ב-1 בינואר 2015 התקיים לזכרו מופע מחווה נוסף^[6].

בפברואר 2015 יצא ספר המאגד שירים, איורים וציורים פרי עטו של בלחסן בהוצאה משותפת של משפחת בלחסן וחברת התקליטים התו השמיני. השירים נבחרו על ידי בני משפחתו של גבריאל ומספרים את סיפור חייו ואת עולמו הפנימי.

בספטמבר 2019 הוציא שי צברי גרסת כיסוי לשירו "ברוך הבא", לציון שש שנים למותו, בהפקתו המוזיקלית של רון בונקר שגם ניגן בהקלטה יחד עם אביב גדג', מאיה בלזיצמן, עדי הר צבי, אוהד בולוטין וחגי שלזינגר.

ביוני 2023 התקיים יום עיון "מחוץ לצינורות", על תרומתו של בלחסן לתרבות ולבריאות הנפש בישראל במלאת 10 שנים למותו, בהובלת המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין. הכנס כלל הרצאות ושירים של גבריאל מבוצעים על ידי אביב גדג' ורון בונקר, ידידיה בלחסן ויובל גולדנברג.^[7]

ב-12 בספטמבר 2023, התקיים לזכרו מופע מחווה נוסף הפעם לציון עשור למותו בהאנגר 11 בתל אביב.^[8]גם מופע זה כמו אירועים נוספים לזכרו הופק על ידי רון בונקר. במופע השתתפו אביב גדג’, אסף אמדורסקי, אפרת בן צור, ברי סחרוף, הילה רוח, יהוא ירון, יוסי בבליקי, מיכה שטרית, נועה בלחסן, עלמה גוב, ערן צור, רונה קינן ושולי רנד.[1]

• רכבות (1999)
• השנים היפות של גבריאל (2002)
• בשדות (2006)
• עתיד (2010)
• גם כשעיניי פקוחות (2011)
• מדרגות (2013)
• חייך עכשיו (2014)

מדיה וקבצים בנושא גבריאל בלחסן בוויקישיתוף

• גבריאל בלחסן, באתר שירונט
• גבריאל בלחסן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• גבריאל בלחסן, באתר Discogs (באנגלית)
• גבריאל בלחסן, דף שער בספרייה הלאומית
• גבריאל בלחסן, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
• גבריאל בלחסן, באתר אינדי
• הסרט "גם כשעיני פקוחות" באתר mako
• אליענה אלמוג, 4 שירי אהבה לגבריאל בלחסן, באתר ynet, 7 בדצמבר 2009
• אלון הדר, הראש הוא הירושימה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
• רוני שויקה, האיש גבריאל: על יצירתו של גבריאל בלחסן, מאמר בכתב העת דעות, מרץ 2014
• עינב שיף‏, חזון גבריאל, באתר וואלה!‏, 7 באפריל 2010
• בן שלו, עכבר העיר אונליין, קור כלבים, באתר הארץ, 18 במאי 2010
• נויה כוכבי, עכבר העיר אונליין, גבריאל בלחסן: מלאך מן הגיהנום, באתר הארץ, 28 במאי 2010
• אור ברנע, גבריאל בלחסן: "הדבר המבורך בחיי זו שינה", באתר ynet, 31 באוגוסט 2011
• ביקורת על האלבום "עתיד" באתר קוטנר רוק.נט
• מיוחד: קטעים ואיורים מתוך ספרו של גבריאל בלחסן, באתר וואלה!‏, 12 במרץ 2015
• נמרוד עופרן‏, עריסת יהלום: ספרו של גבריאל בלחסן שווה גם למי שלא נמנה על מעריציו, באתר וואלה!‏, 07 באפריל 2015

בעקבות מותו:

• בן שלו, גבריאל בלחסן: המוסיקאי שמת בכל פעם מחדש בשיריו, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
• נדב מנוחין‏, פרידה מגבריאל בלחסן: רוח סוערת של אגדת רוק, באתר וואלה!‏, 20 באוגוסט 2013
• אהוד ברנשטיין‏, גבריאל בלחסן: איש האמונה הבודד. בודד מדי, באתר וואלה!‏, 21 באוגוסט 2013
• מתן שירם, ‏המוזיקאי גבריאל בלחסן הלך אמש לעולמו; "הוא היה נשמה עדינה בצורה בלתי רגילה", באתר גלובס, 21 באוגוסט 2013
• דויד פרץ, החסד, האמת והגבורה, פרידה מגבריאל בלחסן, באתר תרבות, 21 באוגוסט 2013
• מיוחד: שיר חדש מעזבונו של גבריאל בלחסן. האזינו, באתר וואלה!‏, 21 באוגוסט 2013
• אלקנה שור, גם כשעיניו סגורות: פרידה מגבריאל בלחסן, באתר nrg‏, 21 באוגוסט 2013
• גבריאל בלחסן (2013-1976), באתר הבמה, 21 באוגוסט 2013
• סער גמזו, מותו של נביא הזעם: טור פרידה מגבריאל בלחסן, באתר עכבר העיר אונליין, 21 באוגוסט 2013 | ארכיון האינטרנט
• טל גורדון, טור אישי: פרידה מגבריאל בלחסן, באתר הבמה, 22 באוגוסט 2013
• ברק יפת, כוסאוחתו כל המילים והמנגינות: פרידה מגבריאל בלחסן, באתר nrg מעריב, 20 בספטמבר 2013
• יואב קרן, "גבריאל אהב את החיים. הוא היה בן אדם חזק פי אלף מאיתנו", באתר ynet, 25 באוגוסט 2022