גוטביה ראג'פקסה
ננדסנה גוטביה ראג'פקסה (בסינהלית: නන්දසේන ගෝඨාභය රාජපක්ෂ, בטמילית: நந்தசேன ராஜபக்ஸ ராஜபக்ஸ ராஜபக்ஸ; נולד ב־20 ביוני 1949) הוא פוליטיקאי מסרי לנקה וקצין צבאי לשעבר, ששימש כנשיאה ה-8 של סרי לנקה. בעבר הוביל את הכוחות המזוינים של סרי לנקה לתבוסה הצבאית של טיגריסי השחרור של טאמיל אילם, שסיימה את מלחמת האזרחים בסרי לנקה.
 | |||||
| צילום משנת 2019 | |||||
| לידה | 20 ביוני 1949 (בן 74) Matara District, Dominion of Ceylon  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |  סרי לנקה | ||||
| השכלה |
| ||||
| עיסוק | פוליטיקאי | ||||
| מפלגה | סרי לנקה Podujana Peramuna | ||||
| בן או בת זוג | Ioma Rajapaksa | ||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה
ראג'פקסה נולד בדרום ארצו, בוויראקטיה, במחוז המבנטוטו שבחבל רוּהוּנה, במשפחה אמידה מעורבת מאוד בפוליטיקה המקומית והארצית. אביו, דון אלווין ראג'פקסה (1905–1967) נמנה עם תומכיו של סולומון בנדרנאיקה שעזב בשנת 1951 את ממשלת המפלגה הלאומית המאוחדת UNP והקים את מפלגת החירות של סרי לנקה. ראג'פקסה האב כיהן כחבר בפרלמנט בשנים 1947–1965, היה לסגן יו"ר הפרלמנט ושר החקלאות בממשלה של ויג'יאננדה דהניאקה בשנים 1959–1960, עדיין תחת שלטון החסות הבריטי. דודו של רג'אפקסה, ד.מ. ראג'פקסה נודע בכינוי "האריה מרוהונה" והיה יועץ במועצה המדינית של ציילון מטעם חבל המבנטוטה בשנות ה-30 של המאה ה-20. לוחם לזכויות מגדלי עשב הקוראקאן או "אלאוסינה", ד. מ. ראג'פקסה נהג לענוד את הצעיף החום-אדמדם האופייני לאיכרים באזור שלו.
אחיו הבכור, מהינדה ראג'פקסה נבחר לראשונה לפרלמנט כחבר במפלגת החופש של סרי לנקה בגיל 24 ב-1970, עלה בהדרגה בדרגות המפלגה והפך למנהיג האופוזיציה ב-2001, לראש הממשלה ב-2004, ולנשיא סרי לנקה השישי ב-2005. שניים מאחיו האחרים, צ'מאל ראג'פקסה ובזיל ראג'פקסה, גם הם חברי הפרלמנט. הוא רכש את השכלתו היסודית והתיכונית במכללת אננדה, קולומבו.[1]
רג'פקה התגייס לצבא סרי לנקה כקצין צוערים ב-26 באפריל 1971, כאשר סרי לנקה הייתה עדיין שליטה של חבר העמים הבריטי והייתה בעיצומה של מרד ה-JVP ב-1971 (אנ'). באפריל 1974 הועלה לדרגת סגן ובאוקטובר עבר לגדוד סרי לנקה סינהה כקצין חי"ר. בינואר 1991 מונה לסגן מפקד האקדמיה להגנה של סר ג'ון קוטלוואלה ושימש בתפקיד עד פרישתו מהצבא ב-1 בנובמבר 1991.
לאחר פרישתו, הוא למד תואר שני בטכנולוגיית מידע מאוניברסיטת קולומבו והצטרף לאינפורמטיקה, חברת IT בקולומבו כמנהל שיווק ב-1992. ב-1998 היגר לארצות הברית ועבד בבית הספר למשפטים לוילה בלוס אנג'לס, כמשלב מערכות ומנהל סולאריס ו-Unix.[2]
קריירה פוליטית
על מנת לסייע לקמפיין הבחירות לנשיאות של אחיו, חזר ראג'פקסה לסרי לנקה מארצות הברית בשנת 2005. הוא קיבל שוב אזרחות בסרי לנקה אך שמר על אזרחותו האמריקאית. גוטביה מונה למזכיר של משרד ההגנה בנובמבר 2005 על ידי הנשיא החדש שנבחר מהינדה ראג'פקסה. בתפקיד זה, הוא פיקח על המבצע הצבאי שהביס בסופו של דבר את טיגריסי השחרור של טאמיל אילם במאי 2009.
ניסיון ההתנקשות
ב-1 בדצמבר 2006, בסביבות השעה 10:35, ניסה מתנקש לנהוג ברכב עמוס בחומרי נפץ לתוך שיירת המכוניות של ראג'פקסה כשנסעה בקולומבו. כוחות הקומנדו של צבא סרי לנקה ששמרו עליו חסמו את הרכב הנושא את חומר הנפץ לפני שהגיע לרכבו של ראג'פקסה ושני אנשי קומנדו נהרגו. ראג'פקסה נמלט ללא פגע.[3]
נשיא סרי לנקה
במהלך קמפיין הבחירות, כמה מפלגות פוליטיות, כולל המפלגה הלאומית המאוחדת, האשימו את ראג'פקסה באזרחות אמריקאית וטענו כי הוא נשאר וחי באמריקה יותר מעשר שנים וטענו כי אינו אזרח סרי לנקה.
השבעתו של ראג'פקסה התקיימה ב-18 בנובמבר 2019.
ב-21 בנובמבר הוא מינה את אחיו מהינדה ראג'פקסה לראש הממשלה בעקבות התפטרותו של רניל ויקרמסינגה ויום לאחר מכן מינה 15 חברים בקבינט השרים. לפיכך, סרי לנקה הפכה רק למדינה השנייה בעולם אחרי פולין שיש לה שילוב של אחים המקבלים את האחריות כנשיא וראש ממשלה של מדינה באותה העת.[4] בעקבות ההפגנות שקראו להתפטרותו, ראג'פקסה מינה קבינט חדש כדי להרגיע את ההפגנות. הוא לקח את הכוח משלושה מקרוביו, והדיח שניים מאחיו ואת אחיינו מהקבינט, עם זאת, מהינדה ראג'פקסה עדיין כיהן ראש הממשלה.[5]
לאחר כמה חודשים בשלטון, ראג'פקסה נאלץ להתמודד עם האתגר הגדול ביותר שלו עד לנקודה זו. מגפת ה-COVID-19 בסרי לנקה החלה במרץ 2020. ראג'פקסה סירב תחילה להטיל סגר על המדינה אך מאוחר יותר נכנע והטיל סגר.[6] סרי לנקה היא המדינה בדרום אסיה ששלטה בצורה המוצלחת ביותר במגפה, ודיווחה על 2,839 מקרים עבור 21 מיליון תושביה.[7]
המחאות בסרי לנקה
ערך מורחב – המחאות בסרי לנקה (2022)
ממשל ראג'פקסה הציג הורדת מיסים מסיבית בסוף 2019, אשר הובילו לירידה בהכנסות הממשלה, אשר ראתה את המדינה מאבדת את תעשיית התיירות הרווחית שלה בסך 3 מיליארד דולר.[8] אף על פי שענף הייצוא עלה ב-2021 והתיירות החלה לעלות, נראה היה שסרי לנקה עומדת בפני המשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מאז עצמאותה ב-1948 עקב אובדן הכנסות ממסים, הדפסת כסף והלוואות. עד סוף 2021, סרי לנקה עמדה בפני משבר כלכלי חמור.
בתחילת 2022, ממשל ראג'פקסה נמנע מארגון מחדש של חובות תוך מתן סיוע של קרן המטבע הבין-לאומית. ממשל ראג'פקסה פנה לקרן המטבע במרץ כאשר המחאות הציבוריות גברו לנוכח המחסור בחשמל, דלק, גז בישול, תרופות ומזון.[9]
בעקבות מחסור חמור בדלק, מועצת החשמל נאלצה לקיים הפסקות חשמל של 10–13 שעות ברחבי המדינה בסוף חודש מרץ. הפסקות חשמל אלו עוררו הפגנות בחלקים של המדינה, ובלילה של 31 במרץ, מפגינים הסתערו על מעונו הפרטי של ראג'פקסה במיריהאנה, האירוע הפך לאלים, וכתוצאה מכך המשטרה פיזרה את ההמונים והכריזה על עוצר עד אור הבוקר.[10] ב-3 באפריל, כל קבינט השרים התפטר וראג'פקסה הציע להקים ממשלה לאומית עם שאר המפלגות הפוליטיות בפרלמנט, דבר שנדחה.
ב-18 באפריל מינה ראג'פקסה 17 חברי קבינט חדשים, שנבחרו מבין חברי מפלגתו. מהלך זה נתפס כסימן לחוסר הרצון של ראג'פקסה להקשיב ולדבוק בדרישות המפגינים.[11]
ב-9 ביולי, המונים הפגינו מול ביתו של ראג'פקסה במחאה על המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעה המדינה. כוחות האבטחה לא הצליחו לעמוד בלחץ, והמפגינים חדרו לתוך המעון הרשמי, כ-40 מפגינים נפצעו. זמן קצר קודם לכן דווח כי ראג'פקסה נמלט.[12]מפגינים נראו מסתובבים באחוזה ואפילו שוחים בבריכת הנשיא.[13] מאוחר יותר באותו ערב אישר יושב ראש הפרלמנט כי הנשיא יתפטר מתפקידו ב-13 ביולי.[14] ב-14 ביולי התפטר מתפקידו, והיה לנשיא הראשון בסרי לנקה שמתפטר מתפקידו באמצע כהונתו.[15]
הוא יצא לגלות ושב בספטמבר 2022.[16]
קישורים חיצוניים
גוטביה ראג'פקסה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
