גוסטב הוסאק
גוסטב הוּסָאק (Gustáv Husák; 10 בינואר 1913 - 18 בנובמבר 1991) היה מדינאי סלובקי ושליטה של צ'כוסלובקיה בשנים 1969–1987, בין דיכוי האביב של פראג להתפוררות הקומוניזם במזרח אירופה.
 | |||||
| לידה | 10 בינואר 1913 Dúbravka, Pozsony County, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 18 בנובמבר 1991 (בגיל 78) ברטיסלאבה, צ'כוסלובקיה | ||||
| שם לידה | Augustín Husák | ||||
| מדינה | צ'כוסלובקיה, הרפובליקה הסלובקית (1939–1945) | ||||
| מקום קבורה | Dúbravka | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה | המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה | ||||
| בן או בת זוג | Magda Lokvencová (1 בספטמבר 1938–1960) Viera Husáková (1973–20 באוקטובר 1977) | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |  | ||||
  | |||||
ביוגרפיה
הוסאק נולד ב־10 בינואר 1913 בסמוך לברטיסלאבה, והצטרף לתנועת הנוער הקומוניסטי בשנת 1929 בעת לימודיו בגימנסיה בברטיסלאבה. בשנת 1933 הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת קומניוס בברטיסלאבה והצטרף למפלגה הקומוניסטית הצ'כוסלובקית. הוא נכלא מספר פעמים במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי השלטון הפשיסטי בסלובקיה והשתתף במרד הסלובקי, בשנת 1944. במהלך המרד, בין 1 בספטמבר 1944 ל־5 בספטמבר היה חבר בנשיאות המועצה הלאומית הסלובקית. לאחר המלחמה הוא היה ראש הממשלה של סלובקיה, עד שבשנת 1950 נפל קורבן לטיהורים, יחד עם שר החוץ של צ'כוסלובקיה, ולדימיר קלמנטיס. במאי 1950 הוא פוטר מתפקידו[1] והודה בפני ועידת המפלגה הקומוניסטית הסלובקית בשגיאות חמורות שכללו שיתוף פעולה עם הבורגנות שהזיקה למעמד הפועלים[2] בתחילת 1951 הוא נעצר יחד עם קלמנסקי[3], וסולק מהמפלגה[4]. באפריל 1951 הצהיר סלאנסקי שהוסאק היה שותף בניסיון להפיל את המשטר הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה[5]. במשפטי פראג הודה הוסאק בהאשמות נגדו[6] ובאפריל 1954 נדון למאסר עולם[7]. בעת שהותו בכלא לא חדל להאמין ברעיון הקומוניסטי וראה בכליאתו שגיאה בת תיקון. בקשותיו לחנינה נענו שושב ושוב בשלילה על ידי מנהיג צ'כוסלובקיה, אשר אמר עליו: "אינכם יודעים מה הוא יכול לעשות אם יגיע לשלטון". ביוני 1963, לאחר שאלכסנדר דובצ'ק מונה למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, טוהר שמו והוא הושב לשורות המפלגה[8]. בתחילת 1968 השמיע הוסאק את הדרישה ליותר חופש אישי בצ'כוסלובקיה[9] ובאפריל 1968, במסגרת האביב של פראג מונה לסגן ראש ממשלת צ'כוסלובקיה, במטרה להביא רפורמות לסלובקיה[10].
לאחר פלישת צבא ברית המועצות לצ'כוסלובקיה, הטיף לכניעה לברית המועצות וסירב להשתתף בעימות עם ברית המועצות[11]. הוא מונה באוגוסט 1968 למנהיג המפלגה[12][13] ולמרות הצהרות על תמיכה בדובצק הצטייר יותר ויותר כיריב הפועל לריצוי הקומוניסטים השמרנים[14]. באפריל 1969 ירש את מקומו של דובצ'ק ובמהלך השנים 1969–1971 הרחיק מהמפלגה את תומכי הליברליזציה של האביב של פראג. הוסאק דאג לפיטוריהם של מתנגדי ברית המועצות והתחנף אל הנהגתה, אך נמנע ממשפטי ראווה[15]. במאי 1975 מונה גם לנשיא צ'כוסלובקיה[16], לאחר שלודביק סבובודה לא יכל למלא את התפקיד מסיבות בריאותיות. הוסאק ניהל מדיניות פרו-סובייטית מובהק במדינה, יחד עם זאת ביצע מספר מהלכים בתחום הכלכלי, אשר היטיבו עם האוכלוסיה.
בשנת 1987 פרש הוסאק מתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית, אך נשאר בתפקיד נשיא המדינה. הוסאק התפטר מתפקידו כנשיא בדצמבר 1989 , במהלך מהפכת הקטיפה. לאחר מכן פרש לביתו בברטיסלבה, שם התגורר עד מותו בשנת 1991.
הוסאק היה נשוי פעמיים. עם אשתו הראשונה התחתן ב1938. נולדו להם שני בנים: ולדימיר (נולד ב1944) ויאן (1946 - 2004). בשנת 1967 התגרש מאשתו הראשונה. בשנת 1975 נישא לורה, שנספתה בשנת 1977 בתאונת מסוק[17].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- גוסטב הוסאק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גוסטב הוסאק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)