גיאורגי הראשון, מלך גאורגיה
גיאורגי הראשון (בגאורגית: გიორგი I; 998 או 1002 – 16 באוגוסט 1027) מבית בגרטיוני היה מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת משנת 1014 ועד למותו בשנת 1027. שבע שנים משנות שלטונו עברו במלחמה עקרה, עקובה מדם, כנגד האימפריה הביזנטית.
.jpg) | |||||||||
| לידה | 998 או 1002 גאורגיה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 16 באוגוסט 1027 תריאלתי | ||||||||
| שם לידה | გიორგი I  | ||||||||
| מדינה | גאורגיה | ||||||||
| מקום קבורה | קתדרלת בגרטי, כותאיסי | ||||||||
| בת זוג | מרים מוספוראקאן אלדה מאלניה | ||||||||
| שושלת בגרטיוני | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
תקופת השלטון המוקדמת
גאורגי, בנו של בגרט השלישי, נולד בשנת 998 (על פי גרסה מאוחרת יותר של הכרוניקל הגאורגי, נולד בשנת 1002). עם מות אביו ב-7 במאי 1014, ירש את ממלכת אבחזיה, כארתלי וממלכת קאחתי מאוחדות לממלכה אחת - סכרתוולו ("כל-גאורגיה"). כמו קודמו, קיבל גיאורגי בירושה את התואר "מלך האבחזים" ו"מלך הגאורגים".
השליט הצעיר החדש נוצל מיד בידי האצילים, שדוכאו בידי בגרט. בסביבות אותה שנה, המחוזות המזרחיים ביותר של קאחתי והרתי, שהושגו במאמץ על ידי בגרט, מרדו והחזירו את מלכם, קוויריקה השלישי הגדול (1010 או 1014–1037) לכס המלוכה בקאחתי, שאיחד גם את אראן (آران), הקים את ממלכת קאחתי-הרתי והכריז על עצמו כ"מלך הקאחים והראנים". גיאורגי לא היה מסוגל למנוע את המרד ולאחד בחזרה את המחוז הסורר לממלכתו, והניח את תביעתו לקאחתי והרתי ליורשיו.
מלחמה ושלום עם האימפריה הביזנטית
  |
| מקור הסכסוך |
| אישים: דוד השלישי | גורגן | בגרט השלישי |
| שטחים במחלוקת: טאו | תאודוסיופוליס | פאסיאן | ימת ואן |
| מלחמת גיאורגי בבסיליוס (1015–1022) |
| קרבות: קרב שירימני | קרב סוונדכס |
| שליטים: גיאורגי הראשון | בסיליוס השני |
| כללי: המשמר הורנגי | התמה של איבריה |
| מרידות ליפריט, דוכס קלדקארי |
| קרבות: קרב סאסירתי |
| מעורבים: ליפריט הרביעי | בגרט הרביעי |
| רומנוס השלישי | קונסטנטינוס השמיני |
| ראו גם: ממלכת גאורגיה והאימפריה הביזנטית |
המאורע הפוליטי והצבאי העיקרי בתקופת שלטונו הייתה המלחמה באימפריה הביזנטית, ששורשיה נעוצים עוד בשנות התשעים של המאה העשירית, כאשר הנסיך הגיאורגי דוד השלישי, נאלץ לוותר על טאו והשטחים הסמוכים לו עם מותו, וזאת בעקבות מרידת הנפל שלו בבסיליוס השני. כל מאמציו של אביו בגרט למנוע את סיפוח השטחים האלה בידי הביזנטים עלו בתוהו. גיאורגי הצעיר והשאפתן פתח במערכה כדי להחזיר את שטחי דוד השלישי, וכבש את טאו ב-1015–1016. גיאורגי גם כרת ברית עם הח'ליף הפטאמי של מצרים, אל-חכים (996–1021), שהעמידה את בסיליוס במצב קשה, והכריחה אותו לעצור בעצמו מלהגיב למתקפה של גאורגי.
מלבד כל זאת היו הביזנטים מעורבים במלחמה אכזרית כנגד הבולגרים, שהגבילה את פעולותיהם למערב. מיד עם השלמת כיבוש בולגריה, ועם מותו של אל-חכים, בשנת 1021, כבר הוביל בסיליוס השני את צבאו כנגד הממלכה הגאורגית. המלחמה הגאורגית-ביזנטית נמשכה שנתיים והסתיימה בניצחון ביזנטי מוחלט, שהכריח את גיאורגי לחתום על הסכם שלום, שבו נאלץ לוותר לא רק על טאו, אלא גם על שטחים נוספים בדרום-מערב הממלכה, ולהשאיר את בנו בן השלוש, בגרט, כבן-ערובה. בהתאם להסכם השלום, ביקר הפטריארך הקתולי של הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, מלכיצדק הראשון (1001–1030), בקונסטנטינופול, וקיבל סיוע כספי לבניית קתדרלת סווטיצחובלי, קתדרלה אורתודוקסית ראשית בעיר במצחתה, שבמזרח גאורגיה.
מאוחר יותר המשיך בסיליוס לקיים את הסכם השלום עם הממלכה הגאורגית, ושנתיים מאוחר יותר, בשנת 1025, התיר לנסיך בגרט לחזור לביתו. אלא שבדצמבר של אותה שנה מת בסיליוס, וקונסטנטינוס השמיני ירש אותו כקיסר האימפריה הביזנטית, והחליט להחזיר את בגרט לקונסטנטינופול. הוא שלח שליח להחזיר את בגרט אבל לא הצליח להחזיר אותו. כתוצאה מכך התערערו היחסים בין האימפריה הביזנטית לממלכה הגאורגית. היחסים הידרדרו ביתר שאת לאחר שהתגלה הקנוניה שאורגנה על ידי השליט של וספוראקאן (Վասպուրական)[1] ובמעורבות, לכאורה, של גאורגי.
גיאורגי מצידו התכונן באופן ברור לנקום על תבוסתו, אבל מת באופן פתאומי בתריאלתי, ב-16 באוגוסט 1027. הוא נקבר בקתדרלת בגרטי בבירת הממלכה, כותאיסי. לאחרונה התגלה קבר, שנשדד כפי הנראה במאה ה-19, המיוחס לגאורגי.
משפחה
גיאורגי היה נשוי פעמיים:
מקורות
- מרים לורדקיפנידזה, גאורגיה במאות האחת עשרה והשתים עשרה,
- סטפן ה. ראפ (2003), מחקרים בהיסטוגרפיה הגאורגית של ימי הביניים: הטקסטים המוקדמים וההקשרים האירואסיאתיים, מסת"ב 9042913185, (אנגלית)
- רונלד גריגור סאני (1994), יצירת האומה הגאורגית, מסת"ב 0253209153, (אנגלית)
