גלקטיון טאבידזה

טאבידזה נולד בשנת 1891 בעיירה צ'קווישי (ჭყვიში) בנפת ואני גאורגיה (אז חלק מהאימפריה הרוסית). אביו, ואסיל טאבידזה, שהיה מורה, מת חודשיים לפני לידתו. הוא למד בין השנים 1900 ל-1910 בכותאיסי ולאחר מכן בסמינר התאולוגי בטביליסי. מאוחר יותר החל לעבוד כמורה. ספר השירה הראשון שלו פורסם בשנת 1914 והיה מושפע מזרם הסימבוליזם. בשנת 1915 הקים, יחד עם משוררים סימבוליסטים גאורגיים אחרים, את קבוצת הקרניים הכחולות (ცისფერყანწელები), קבוצת משוררים ששלטה בשירה הגאורגית בשנות ה-20 ומילאה תפקיד חשוב בהתחדשות הספרות הגאורגית. הוא פרש ממנה זמן קצר לאחר היווסדה. אף על פי שזכה לתהילה לקח לו זמן רב יותר מהסימבוליסטים הגאורגים האחרים. זאת בעיקר בשל העדפתו את הבדידות, שבגינה זכה, מאת בן דודו טיציאן טאבידזה, לכינוי "אביר מסדר הבדידות".

קובץ השירים הבא שלו פורסם בשנת 1919, הקובץ שנקרא "פרחים אמנותיים" ("არტისტულმა ყვავილებმა") זכה להצלחה רבה, ומיצב אותו כגדול המשוררים הגאורגים של זמנו. רוב כתיבתו הייתה ספוגה בנושאים כמו בדידות, חוסר-אהבה, תחושות בלהה מבשרות רעות, כפי שניתן לראות ביצירות המופת שלו: "ללא אהבה" (1913), "אני והלילה" (1913), "סוסי תכלת" (1915) ו"הרוח נושבת" (1924).

במהלך הדיכוי הסטליניסטי של 1937, נאסרה, אשתו של טבידבזה, אולגה אוקודז'אווה, ממשפחת בולשביקים, והוגלתה לסיביר. שם היא מתה בשנת 1944. בן דודו של טאבידזה ומשורר-עמית, טיציאן טאבידזה, יחד עם משוררים עמיתים נוספים, נאסרו והוצאו להורג, בסופו של דבר. טאבידזה עצמו נחקר והוכה קשות על ידי לברנטי בריה. אירועים אלה גרמו לטאבידזה לשקוע בדיכאון והתמכרות לטיפה המרה. שתיקותיו הארוכות ובדידותו הצילו אותו מן הטיהורים הגדולים. הוא המשיך לקבל תארים ופרסים ופרסם שירים חדשים אולם חייו של המשורר היו הרוסים לחלוטין. כשהוא חולה מאוד ובדיכאון הוא הועבר לבית החולים הפסיכיאטרי בטביליסי, שם סיים את חייו, בשנת 1959, על ידי קפיצה אל מותו מחלון בית החולים. הוא נטמן בפנתאון מתאצמינדה. בלווייתו השתתפו רבבות. בשנת 2000, פרסמה הכנסייה הגאורגית, סליחה רשמית על חטא ההתאבדות.

טאבידזה פרסם במהלך חייו אלפי שירים והשפיע בצורה משמעותית על השירה והספרות הגאורגית המודרנית. הארכיון האישי שלו, הכולל כ-100,000 פריטים, שוכן במוזיאון הספרות בטביליסי. שיריו תורגמו לשפות רבות, בהן אנגלית, רוסית, צרפתית וגרמנית.

• המשורר הסובייטי גאורגי, המשורר הלאומי של גאורגיה הסובייטית (1933)
• פרס האקדמיה של גאורגיה הסובייטית (1944)

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גלקטיון טאבידזה

• דונלד ראיפילד (2000), הספרות הגאורגית: היסטוריה, עמ' 251–254, ISBN 0700711635 (באנגלית)
• מיכאיל קווסלאווה (2002), אנתולוגיה של השירה הגאורגית, עמ' 188–189, ISBN 0898756723 (באנגלית)