דוד לנדאו
דוד (דייוויד) לנדאו (22 ביוני 1947 - 27 בינואר 2015) היה עיתונאי ישראלי, ועורך העיתון "הארץ".
 | |
| לידה | 22 ביוני 1947 הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה | 27 בינואר 2015 (בגיל 67) ירושלים, ישראל |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מדינה |  ישראל |
| השכלה | |
| צאצאים | דן לנדאו |
| פרסים והוקרה | קצין במסדר האימפריה הבריטית |
  | |
ביוגרפיה
נולד וגדל באנגליה, סיים לימודי משפטים באוניברסיטת לונדון.
ב-1967 החל לעבוד בעיתון ג'רוזלם פוסט כמתנדב צעיר, בעת שהיה תלמיד ישיבה בירושלים. בהמשך הפך לכתב המדיני. במקביל הופיע פעמים רבות כפרשן ברשתות הטלוויזיה CNN ו-BBC. היה גם ראש הדסק הישראלי של Jewish Telegraphic Agency. היה העיתונאי הישראלי הראשון שראיין את נשיא מצרים אנואר סאדאת. בתפקידו האחרון ב"ג'רוזלם פוסט" שימש כמזכיר המערכת ומשנה לעורך הראשי. לאחר שבאפריל 1989, רכש איל העיתונות הקנדי קונרד בלק, בעלי קבוצת "הולינג'ר" את העיתון[1], שונה הקו המדיני של העיתון שהפך מזוהה עם הימין הפוליטי, לאחר שעד אז היה העיתון בעל קו ליברלי מתון[2][3]. בתגובה עזב לנדאו את העיתון יחד עם 19 עורכים וכתבים בכירים בינואר 1990[4]. לאחר שכמה ימים קודם גם העורך הראשי ארווין פרנקל, עזב בעקבות התערבותו של המנכ"ל שמינתה קבוצת "הולינג'ר" בתכני העיתון[5].
לאחר שפרש מ"ג'רוזלם פוסט" היה לנדאו מעורב בניסיונות להקים בישראל עיתון מתחרה בשפה האנגלית[6]. העיתון הוקם לבסוף כשבועון בשם "ג'רוזלם ריפורט", אך לנדאו לא הצטרף אליו[7]. במקום זאת החל לכתוב ספר על העולם החרדי[8]. הספר "Piety and power: the world of Jewish fundamentalism" יצא לאור בשנת 1993, וזכה להצלחה גדולה. באותה שנה גם מונה לכתב השבועון הבריטי "האקונומיסט" בישראל[9].
בשנת 1995 השתתף לנדאו בכתיבת זכרונותיו של ראש ממשלת ישראל לשעבר, שמעון פרס בספר "Battling for Peace".
ב-1997 הקים את המהדורה האנגלית של העיתון "הארץ" שהופקה בשיתוף עם העיתון "הראלד טריביון"[10]. בשנת 2004 קודם לתפקיד העורך הראשי של העיתון, כשהחליף את חנוך מרמרי[11]. במאי 2008 דב אלפון החליפו בתפקידו[12].
ב-2008 שב לשמש כתב "האקונומיסט" בישראל[9]. אחר כך כתב ביוגרפיות של דוד בן-גוריון, בצוותא עם שמעון פרס, ושל אריאל שרון (הספר "אריק" שפורסם בארצות הברית ויצא לאור בעברית, בדצמבר 2015).
ביוני 2014 קיבל לנדאו את אות "מסדר האימפריה הבריטי" (OBE)[13].
לנדאו היה אדם דתי ודעותיו הפוליטיות נטו לצד השמאלי של המפה הפוליטית. בנו דן לנדאו שימש בשנים 2009–2013 כמנכ"ל הכנסת.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[14].
ספריו
- Piety and Power: The World of Jewish Fundamentalism. Hill & Wang. 1993. ISBN 978-0809076055.
- Shimon Peres (1995). Battling for Peace: A Memoir. Random House. ISBN 978-0679436171. (Coauthor)
- Shimon Peres (2012). Ben Gurion: A Political Life. Schocken Books. ISBN 9780805242829. (Coauthor)
- Arik: The Life of Ariel Sharon. Alfred A. Knopf. 2014. ISBN 978-1400042418.
קישורים חיצוניים
- מת עורך עיתון "הארץ" לשעבר, דוד לנדאו, באתר הארץ, 27 בינואר 2015
- לי-אור אברבך, הלך לעולמו עורך "הארץ" לשעבר דיוויד לנדאו, באתר גלובס, 27 בינואר 2015
גדעון לוי, שלום, עורך: גדעון לוי נפרד מדייוויד לנדאו, באתר הארץ, 28 בינואר 2015- חמי שלו, דייוויד לנדאו - תרופה לשחצנותך ואויבו הגדול של האגו, באתר הארץ, 30 בינואר 2015
- יאיר אטינגר, דייוויד לנדאו - זר בארצו, בכל כך הרבה מובנים, באתר הארץ, 30 בינואר 2015
- עקיבא אלדר, דייוויד לנדאו היה איש שלום, אך לא חטא בגישה הרומנטית בעניינו, באתר הארץ, 30 בינואר 2015
- חנוך מרמרי, אסיר תודה, באתר העין השביעית, 5 בפברואר 2015
