דוד פתל

פתל נולד בבצרה שבעיראק, בוגר גימנסיה, עלה לארץ ישראל בגיל 19 (1941). השתלם בטכניון. בשנים 1944-1946 שירת כנוטר, במלחמת העצמאות שירת כקצין שלישות, לאחר שחרורו מצה"ל נישא למלכה.

פעילותו הציבורית החלה בארגון יוצאי עיראק בישראל, בראשו עמד עשרות שנים. במקביל הצטרף פתל למפא"י וכיהן מטעמה כחבר מועצת והנהלת עיריית בני ברק וחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות, נבחר כציר לקונגרס הציוני העולמי הראשון שהתכנס בירושלים (אוגוסט 1951). במהלך שנות פעילותו הציבורית והפרלמנטרית תרם לחיסול המעברות.

בשנים 1959–1969 כיהן כחבר הכנסת בכנסת הרביעית, החמישית והשישית. בכל שנות כהונתו היה חבר ועדת העבודה והרווחה וועדת השירותים הציבוריים. כמו כן היה חבר ועדת הכנסת וועדת החינוך והתרבות.

לאחר סיום פעילותו הפרלמנטרית שימש דוד פתל כיו"ר ועדת המבקר של ההסתדרות וכחבר מזכירות ויו"ר המוסד לביקורת של מפלגת העבודה.

בשנות השבעים שימש פתל כשליח מתנדב של הסוכנות היהודית באיראן ותרם תרומה מכרעת להעלאת שארית הפליטה ארצה מעיראק דרך איראן ולקליטתה בישראל.

בשנת 1982 סייע בהקמת מרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה, ונמנה עם מקימיו ומנהליו הראשונים.^[1]

בשנת 1986 הוענק לו תואר יקיר העיר רמת גן, בה התגורר עד מותו.

מדיה וקבצים בנושא דוד פתל בוויקישיתוף

• דוד פתל, באתר הכנסת
• דוד פתל, באתר כנסת פתוחה
• יקיר העיר רמת גן