הכנסת הרביעית

ב-23 במאי 1960 הודיע ראש הממשלה דוד בן-גוריון במליאת הכנסת על לכידת אדולף אייכמן. ב-21 בדצמבר הודיע בן-גוריון כי ישראל מקימה כור גרעיני.

ב-31 בינואר 1961 התפטר דוד בן-גוריון מתפקידו בשל מסקנות ועדת השִבעה שטיהרה את פנחס לבון מאחריותו לפרשת העסק הביש. מטרת ההתפטרות הייתה לאחד את שורות המפלגה מאחוריו בסוגיה זו, ואכן, 4 ימים לאחר ההתפטרות הודח לבון מהמפלגה. עם זאת, התנערותו של בן-גוריון מוועדת השבעה הביאה כמה משותפיו לקואליציה להסתייג ממנו, והוא לא הצליח להרכיב ממשלה חדשה. מרכז אחדות העבודה קיבל החלטה שלא להצטרף לממשלה חדשה בראשות בן-גוריון, והודיע כי "ראש הממשלה איבד את סמכותו המוסרית והציבורית לכונן ממשלה בלי לשאול את פי העם"^[1]. גם מפ"ם והמפלגה הפרוגרסיבית אימצו עמדה דומה. בניסיון להתגבר על ההתנגדות לבן-גוריון הציעה מפא"י להרכיב ממשלה בראשות לוי אשכול, ואולם בשלב זה כבר החלה המפלגה הפרוגרסיבית במגעים לאיחוד עם הציונים הכלליים, והודיעה כי לא תצטרף לאף ממשלה עד להשלמת האיחוד^[2]. בעקבות זאת, החליטה מפא"י לחדול מהניסיונות להרכיב ממשלה חדשה, ולהיערך לבחירות^[3]. הבחירות לכנסת החמישית נערכו ב-15 באוגוסט.

במהלך כהונתה של הכנסת הרביעית אושרו 124 חוקים, מהם 111 ביוזמה ממשלתית (89.5%) והיתר ביוזמה פרטית^[4]

בין החוקים הבולטים שחוקקה הכנסת הרביעית: חוק יסוד: מקרקעי ישראל, חוק מקרקעי ישראל וחוק מינהל מקרקעי ישראל, חוק הנוער (טיפול ושיקום), חוק למניעת מפגעים, חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוק הקאדים, חוק לשכת עורכי הדין, חוק רשות הנמלים, חוק הספנות (כלי שיט), ועוד.

חוקי יסוד

• חוק יסוד: מקרקעי ישראל - חוק יסוד: מקרקעי ישראל היה חוק היסוד השני שחוקקה הכנסת, אחרי חוק יסוד: הכנסת, שחוקקה הכנסת השלישית, והוא נועד להבטיח את בעלותה של המדינה על הקרקעות בישראל. במקביל לחוק היסוד נחקקו גם חוק מקרקעי ישראל הקובע הסדרים מפורטים יותר וחוק מינהל מקרקעי ישראל, המסדיר את פעילותה של הרשות המופקדת על ניהול המקרקעין.

חקיקה חברתית

• חוק הנוער (טיפול ושיקום) - חוק המקנה לפקידי הסעד (כיום עובדים סוציאליים) ולבתי המשפט סמכויות לגבי קטינים הנתונים בסיכון, לרבות הוצאת הקטין ממשמורתו של האחראי עליו.
• חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים) - חוק הקובע כי על סוהרים שנפגעו בעת ועקב מילוי תפקידם בשירות בתי הסוהר, ומשפחותיהם של סוהרים שמתו בנסיבות כאלה, יחולו חוקי השיקום החלים על נכי צה"ל וחללי צה"ל, והם יטופלו בידי אגף השיקום במשרד הביטחון.

חקיקה כלכלית

• חוק מס רכוש וקרן פיצויים - מסדיר תשלום מס רכוש והקמת קרן לפיצוי בשל נזקי מלחמה ונזקי בצורת.
• חוק מס הבולים על מסמכים.
• חוק להשקעות משותפות בנאמנות.
• חוק זיכיון ים המלח - מעגן בחוק את מעמדו של הזיכיון שניתן למפעלי ים המלח.
• חוק אכסון במלון - מסמיך פקידי אכסון שמינה ראש הממשלה לווסת תיירים בין בתי מלון.
• תיקון מס' 2 לפקודת המטבע - קובע כי מחיר הקבוע בשברי אגורה - יעוגל.

משפחה

• חוק אימוץ ילדים - חוק המסדיר לראשונה את האימוץ בישראל. החוק הוחלף בחוק חדש ב-1981.
• חוק גיל הנישואין (תיקון) - תיקון לחוק גיל הנישואין המסמיך את בית המשפט המחוזי להרשות נישואין של נערות בנות 16, אם קיימות נסיבות המצדיקות זאת.

מערכת המשפט

• חוק לשכת עורכי הדין.
• חוק פסיקת ריבית - חוק המסמיך את בית המשפט שפסק כי על אדם לשלם סכום מסוים, להורות גם על תשלום ריבית. ב-1978 תוקן החוק ובתי המשפט הוסמכו גם לפסוק על הצמדה.
• חוק הקאדים - חוק המסדיר את הליכי מינוים של הקאדים בבתי הדין השרעים.
• תיקון מס' 3 לפקודת עורכי הדין - התיקון קובע, כי אם עמד לדין בישראל אדם בעבירה שדינה מיתה, או נחקר בעבירה כזו, רשאי שר המשפטים להתיר לו למנות עורך דין, אף אם עורך הדין לא הוסמך לעסוק בכך בישראל. התיקון נדרש עקב תחילת ההליכים במשפט אייכמן, ומאחר שאיש מעורכי הדין בישראל לא הסכים לייצג את אדולף אייכמן.
• חוק בתי המשפט (עבירות שעונשן מוות) - חוק הקובע הוראות לעניין הרכב בית משפט הדן בעבירה שעונשה מוות, והוראות פרוצדורליות שונות בעניין זה. גם חוק זה נדרש כתוצאה ממשפט אייכמן.
• חוק שיפוט המשמעת (משפט חוזר) - חוק המסדיר קיום משפטים חוזרים בדין משמעתי.

חקיקה ביטחונית

• חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון) - תיקון לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) הקובע איסור פלילי על יציאה שלא כדין למדינות ערביות מסוימות.
• חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה) - חוק המסמיך את שר הפנים להוציא צו המטיל חובת שמירה על תושבי ישוב מסוים.

תחבורה

• חוק רשות הנמלים.
• חוק הספנות (כלי שיט) - חוק המסדיר את רישומם של כלי שיט, ביצוע עסקאות בכלי שיט, שעבוד ומשכנתאות של כלי שיט וסמלי כלי השיט בישראל.

שונות

• חוק למניעת מפגעים - חוק זה, שכונה גם "חוק כנוביץ'", על שם יוזמו, שמעון כנוביץ', נחשב לחוק הסביבתי הראשון שנחקק בישראל. החוק קובע איסורים על גרימת רעש, ריח או זיהום אוויר חזקים או בלתי סבירים.
• חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון) - התיקון אוסר על שימוש בנכסי הציבור למטרות תעמולת בחירות.
• חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
• חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה (תיקון) - תיקון הקובע איסור פלילי על פתיחת בתי שעשועים ובתי קפה בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה

חברי הכנסת שכיהנו בכנסת זו:

חילופי גברי

מדיה וקבצים בנושא הכנסת הרביעית בוויקישיתוף

• הכנסת הרביעית, באתר הכנסת