דיבייט

בצורתו המודרנית התפתח הדיבייט במאה ה-18, ב"מועדוני ויכוחים", ציבוריים ופרטיים, שהיו נפוצים בבריטניה, בעיקר בלונדון.^[2]

הנושאים שנידונו היו מגוונים, ממדיניות ועד אהבה ונישואין – וכך גם המשתתפים: גברים ונשים, מכל קצוות המדרג החברתי, רבים מהם עובדי כפיים, מן המעמדות הנמוכים. במועדון רובין הוד, למשל, היו מתכנסים, החל בשנות ה-30 של המאה ה-18, עשרות אנשים, מעלים נושאים, ולכל מי ששילם את דמי הכניסה הייתה זכות נאום בנושא למשך שבע דקות (ממש כמו רבים מסגנונות המשחק היום) שלאחריהן היה היו"ר מכה בפטיש, להפסקה.^[3]

לקראת סוף המאה ה-18 דעכו מועדוני הדיבייט, בעיקר לנוכח המהפכה הצרפתית וההרגשה של השלטונות בבריטניה שהוויכוחים, שהיו לא פעם פוליטיים, עלולים להמריד את ההמונים.

מועדוני הדיבייט באוניברסיטאות של בריטניה החלו להתפתח דווקא בשנים שבהן נעלמו מועדוני הדיבייט העממיים. מועדון הדיבייט של טריניטי קולג' האירי היה החלוץ והוקם כבר בשנת 1770,^[4] ואחריו – המועדון של האוניברסיטה של סנט אנדרוז (1794).^[5] התאחדות הדיבייט של אוניברסיטת קיימברידג', שהוקמה ב-1815, היא המועדון היחיד שפועל ברציפות מאז ועד היום.^[6] גם מועדון הדיבייט הראשון במה שתהיה לימים ארצות הברית של אמריקה, באוניברסיטת פרינסטון, הוקם בימים ההם.^[7] לאורך המאות ה-19 וראשית ה-20, צבר המשחק תאוצה בעיקר בארצות דוברות אנגלית.

התחרות על גביע העולם בדיבייט לאוניברסיטאות (WUDC) נערכה לראשונה בשנת 1981.^[8] שבע שנים אחר כך, ב-1988, החלו גם משחקי אליפות עולם לבתי הספר (WSDC).^[9]

ההשתתפות הראשונה של ישראלים בתחרויות על גביע העולם בדיבייט נרשמה בשנת 1994.^[10]

ישנם סגנונות דיבייט רבים שנהוגים בחלקי עולם שונים ובמוסדות שונים.

דיבייט פרלמנטרי בריטי

דיבייט פרלמנטרי בריטי כולל ארבע קבוצות בנות שני חברים כל אחת, שתיים בתפקיד "ממשלה", שתומכות בהצעה לסדר היום ("motion") המוכתבת מראש, ושתיים בתפקיד האופוזיציה, שמתנגדות לה. ההצעה לסדר היום מוצגת למתמודדים כרבע שעה לפני תחילת ההתמודדות.^[11]

הסגנון הפרלמנטרי הבריטי הוא ההליך המקובל בתחרות על גביע העולם לאוניברסיטאות.^[12]

דיבייט אמריקני

כולל חמש שיטות, שהחשובות שבהן הן:

• דיבייט פרלמנטרי אמריקני - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". כמו בסגנון הבריטי – הנושא מובא בפני המתמודדים רק כעשר דקות לפני תחילת ההתמודדות.^[13]
• דיבייט מדיניות - שתי קבוצות בנות שני חברים, אחת "חיובית" אחת "שלילית". הנושא ידוע זמן ארוך מראש, והדגש בשיפוט הוא על תחקיר; תוספת עובדות היא תוספת תוקף.^[13]
• דיבייט לינקולן דאגלס - שני משתתפים, זה כנגד זה, גם כאן הנושא ידוע מראש. הדגש הוא על ערכים.^[13]

דיבייט אוסטרל-אסייתי

דיבייט אוסטרל-אסייתי כולל שתי קבוצות בנות שלושה חברים, אחת "ממשלה" ואחת "אופוזיציה". דומה לסגנון הפרלמנטרי, הנושא מוצג חצי שעה לפני תחילת ההתמודדות.^[14]

דיבייט בתי ספר

דיבייט בתי ספר דומה לסגנון האוסטרל-אסייתי, וכולל שתי קבוצות בנות שלושה חברים. זהו הפורמט שבו מתנהלת אליפות העולם לבתי-ספר בדיבייט. אחדים מן הנושאים, אך לא כולם, מוצגים למשתתפים זמן רב לפני הדיון.^[15]

אליפות העולם לאוניברסיטאות (מתנהלת בסגנון פרלמנטרי בריטי)

בכל סיבוב משתתפות ארבע קבוצות, שכל אחת מהן מונה שני משתתפים. 15 דקות לפני תחילת הסיבוב מקבלות הקבוצות את נושא הדיון – ה"הצעה לסדר היום". אם מילה או מונח שמופיעים בהצעה אינם מובנים, המשתתפים מורשים לפנות לשופט ולבקש הבהרה. פרט לכך, במהלך זמן ההכנה אסור למתמודדים להתייעץ עם אנשים מחוץ לקבוצה, או להשתמש באמצעים אלקטרוניים לקבלת מידע. מותר להשתמש בחומר מודפס.

בתום זמן ההכנה מתחילה התחרות, בין שתי קבוצות (ממשלה א' ואופוזיציה א') שמכוּנות "בית ראשון" ושתיים (ממשלה ב' ואופוזיציה ב') – בית שני. כל הקבוצות מתחרות זו בזו, ללא קשר עם התפקיד שקיבלו (ממשלה ב' מתחרה בממשלה א' לא פחות משהיא מתחרה בשתי האופוזיציות). כל אחד משמונה המשתתפים נושא נאום בן 7 דקות. סדר הנאומים הוא סירוגי: פותח המתמודד הראשון מצד הממשלה ("ראש הממשלה"), מגדיר את הנושא ומעלה טעונים לקידום ה"הצעה לסדר", השני בסדר המשתתפים הוא "ראש האופוזיציה", שתפקידו להתנגד להצעה ולהעלות טעונים טובים יותר לדחייתה, אז – אמור נציג הממשלה השני (וחברו לקבוצה של הראשון) לחזק את התמיכה, תוך הבאת טעונים חדשים, ונציג האופוזיציה השני להתנגד לה – גם הוא תוך שימוש ברעיונות נוספים.

הנציג הראשון של ממשלה ב' אמור לחשוב מלכתחילה על כמה שיותר טעונים, כך שיוכל להרחיב את התמיכה בהצעה בטעונים שלא נשמעו בממשלה א'. הנציג השני של ממשלה ב' הוא המסכם, אסור לו להעלות טעונים חדשים, אלא רק להדגיש את יתרונה של ההרחבה שהעלה שותפו, ביחס לטעוני שאר הקבוצות בדיבייט.

תפקידי אופוזיציה ב' זהים כמעט לתפקידי ממשלה ב': נציג ראשון – להרחיב כמה שיותר את ההסתייגות מן ההצעה, נציג שני – לסכם.

במהלך כל נאום מותר לצד שכנגד לקרוא קריאות ביניים, שהנואם יכול להגיב עליהן או לבחור שלא להגיב עליהן, אבל עליו להגיב לפחות לאחת, עדיף לשלוש. הדקה הראשונה והשביעית של הנאום הן דקות מוגנות, שבהן אסור לקרוא קריאות ביניים.

לכל סיבוב דיבייט ממונה יושב ראש שתפקידו להכריז על הדוברים ולדאוג שחוקי המשחק יישמרו.^[16]

אליפות העולם לבתי ספר

הקבוצות המתחרות יכולות לכלול עד חמישה חברים, אבל מתוכן רק שלושה אמורים לשמש דוברים. שאר החברים יכולים להשתלב בהכנת הטעונים והנאומים.

הנושאים באליפות העולם לבתי ספר נחלקים לשתי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה כוללת נושאים שנמסרים למשתתפים זמן רב מראש ואליהם צריך להתכונן. בנושאים אלו גם התפקידים (ממשלה או אופוזיציה) מוחלטים מראש, וכל קבוצה מתכוננת בהתאם. הקטגוריה השנייה כוללת נושאים אחרים שנמסרים למשתתפים שעה לפני תחילת סיבוב הדיבייט. במהלך שעה זאת מותר להשתמש במילון אנגלי-אנגלי או במילון דו-לשוני ובכרך אחד של אנציקלופדיה. אסור להשתמש בחומר מודפס נוסף או באמצעים אלקטרוניים.

בכל סיבוב מתחרות שתי קבוצות בנות שלושה משתתפים, כל קבוצה מקבלת תפקיד כממשלה או כאופוזיציה, ועליה להגן או לדחות "הצעה לסדר" בהתאם לתפקידה. שישה דוברים, שלושה דוברי ממשלה ושלושה דוברי אופוזיציה, נואמים באופן סירוגי (דובר הממשלה - דובר האופוזיציה ושוב דובר ממשלה וכן הלאה), ולכל אחד מהם מוקצבות 8 דקות. לכל אחד מהמשתתפים יש תפקיד מוגדר: הדובר הראשון, נציג הממשלה, אמור להגדיר את נושא ההצעה לסדר - להסביר במה בדיוק עוסקת ההצעה, לפרט את הטעונים שהממשלה עומדת להעלות, להודיע מי מדוברי הממשלה יטפל בטעונים השונים ולהעלות טעונים ראשונים.

אחריו עולה ראש האופוזיציה, מגדיר את השגות האופוזיציה על הנושא, את הטעונים שהאופוזיציה עומדת להעלות, מי מחברי האופוזיציה יעסוק בכל אחד מהטעונים ומעלה טעונים ראשונים להפרכת ההצעה לסדר של הממשלה.

הדוברים השניים (ממשלה ואופוזיציה) אמורים להמשיך להגדיר את הנושא, אם נחוץ, לענות על הטענות שעלו מן הצד שכנגד, ובעיקר – להרחיב ולהוסיף טעונים לטעונים הראשונים.

תפקידם של הדוברים השלישיים (ממשלה ואופוזיציה) הוא בעיקר להפריך את הטעונים שהעלו הדוברים שכנגד.

השלב הבא הוא שלב נאומי התשובה. בשלב זה משתתף רק נציג אחד מכל קבוצה - דובר מספר 1 או דובר מספר 2. לרשות המתמודדים 4 דקות בלבד, וסדר הדוברים מתחלף: האופוזיציה מתחילה והממשלה מסיימת.

תפקיד הנציגים הוא לשכנע את חבר השופטים מדוע הקבוצה שלהם גברה על האחרת ומה בטעוניה מצדיק שתנצח.^[17]

רוב תחרויות הדיבייט הבינלאומיות נערכות בשפה האנגלית, בשתיים עד שלוש קטגוריות: אנגלית כשפת אם (EPL), אנגלית כשפה שנייה (ESL) ובאליפויות העולם (גם לבתי ספר וגם לאוניברסיטאות) נכללת גם אנגלית כשפה זרה (EFL).^[18][19]

בקטגוריה "אנגלית כשפה שנייה" יכולות להתמודד רק קבוצות שחבריהן לא גדלו בבית דובר אנגלית כשפה ראשונה, ממדינות שאנגלית אינה השפה הרשמית בהן, ולא שפת הלימוד העיקרית.

בקטגוריה "אנגלית כשפה זרה" יכולות להתמודד רק קבוצות שחבריהן לא גדלו בבית דובר אנגלית כשפה ראשונה, ממדינות שאנגלית אינה השפה הרשמית בהן, ולא שפת הלימוד העיקרית, ושלא בילו לפחות שלושה חודשים בגיל בית הספר בארץ דוברת אנגלית ומעולם לא למדו במוסד שבו חלק מן הלימוד התנהל באנגלית.^[20]

בסיבובים המוקדמים של התחרות, הקבוצות מכל קטגוריות השפה מתחרות יחד ללא הפרדה. סיבובי הגמר נערכים בנפרד על פי קטגוריות שפה, ובשיאו של כל מקצה מוכרזת הקבוצה האלופה, שזוכה בגביע (וכך, מוכתרות מדי שנה שלוש קבוצות כאלופות העולם בקטגוריות השפה השונות).^[18]

כל קבוצה שהעפילה לשלבי הגמר ולא הצהירה מראש על סטטוס השפה שלה, מתחרה בשלבי הגמר הפתוחים. גם קבוצה שהצהירה על סטטוס שפה נמוך, יכולה להתמודד בקטגוריה גבוהה יותר של שפה, אם צברה די ניקוד בסיבובים המוקדמים. כלומר, כל קבוצת ESL שצברה ניקוד גבוה יכולה להתחרות במקצה הפתוח, וקבוצת EFL שצברה ניקוד גבוה יכולה להתחרות במקצה ה-ESL, או במקצה הפתוח.

ערך מורחב – דיבייט בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה

מועדוני דיבייט קיימים באוניברסיטאות ובמכללות רבות בישראל. חלק מהמועדונים הללו מקנים למשתתפיהם נקודות זכות אקדמיות.

ארגון הגג של המועדונים הללו הוא ליגת הדיבייט הישראלית.^[21] הליגה מנוהלת על ידי ההתארגנות החופשית "מועצת ליגת הדיבייט הישראלית" המורכבת מנציגי המועדונים הקבועים בה. בכל שנה מקיימת הליגה חמש תחרויות קבועות:

• אליפות ישראל בדיבייט למוסדות אקדמיים
• אליפות ישראל בדיבייט לדוברים מתחילים
• תחרות "The English Cup" - תחרות המתקיימת בשפה האנגלית
• "התחרות הפתוחה" - בה יכולים להשתתף דיבייטורים שאינם סטודנטים.
• תחרות "The English Open" - תחרות פתוחה המתקיימת באנגלית.^[22]

נציגי המוסדות האקדמיים של ישראל תופסים מקום של כבוד בתחרויות בינלאומיות. ב-11 השנים שבין 2010 ל-2021 ניצחו הישראלים בתחרות שבע פעמים בקטגוריית "אנגלית כשפה שנייה".^[23] ב-2018 דורגה קבוצה ישראלית במקום הראשון הכולל, בתום הסיבובים המוקדמים.^[24]

בתי-ספר תיכונים

בשנת הלימודים תשע"א, יצאה לדרך אליפות ישראל בדיבייט לתיכונים - תחרות של "שיח ושיג". התחרות היא יוזמה משותפת של המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר), משרד החינוך ומרכז יוני כהן-אידוב לדיבייט ורטוריקה. במסגרת התוכנית, מורים מכל רחבי הארץ עוברים הכשרה מקצועית ומקיפה בתחום דיבייט ומקימים מועדוני דיבייט בית ספריים. בהמשך הקבוצות מכל רחבי הארץ מתחרות האחת בשנייה בנושאי דמוקרטיה, אזרחות, חינוך ופוליטיקה. תוכנית "שיח ושיג" מעניקה לתלמיד כלי לפיתוח יכולת הרטוריקה האישית שלו. באמצעות תוכנית זו, יכולים התלמידים לשפר באופן משמעותי את כושר השכנוע שלהם ואופן עמידתם מול קהל. כמו כן, נושאים כגון: החשיבה המסודרת, ההצגה המתודית, ההקשבה הביקורתית ותרבות הדיון, נלמדים באופן שאינו מועבר באופן ישיר במסגרת הבית-ספרית הפורמלית. במקביל לתוכנית זו, השיקו הגופים תחרות דיבייט מקבילה בשפה האנגלית המיועדת לכיתות ט'.

פעילויות דיבייט נוספות בבתי ספר תיכונים בארץ מתקיימת כחלק מפעילות אגודת שיח ושיג, האגודה הישראלית לתרבות הדיון.

בתי ספר רבים מקיימים פעילות בלתי מקושרת (בדרך כלל בהדרכת בוגרי המועדונים הסטודנטיאליים), לעיתים קרובות בתמיכה עירונית או בתמיכה של ארגונים וולונטריים.

בקיץ 2018 הציגה חברת IBM תוכנה שפותחה בארץ ונועדה להתמודד בתחרויות דיבייט. התוכנה, שמכונה פרויקט דיבייטור (Project Debater), הוזנה בכ-400 מיליון קטעי מידע (מאמרים, כתבות עיתונאיות, ערכי ויקיפדיה ועוד), והיא מסוגלת להגיב לדברי המתמודדים האחרים, לבטל את דבריהם באירוניה, להשתמש בהומור ולהחליף תפקידים מבניית טעון להפרכתו.^[25] הדיבייט הראשון שבו השתתפה התוכנה נערך בסן פרנסיסקו, קליפורניה, ושם ניצחה, אחר כך נוסתה בישראל – והפסידה.^[26]

הדיבייט נחשב בקרב תומכיו לכלי המשפר את הכישרון הרטורי, את כושר השכנוע, אופן הצגת הדברים ואת העמידה מול קהל, וכן מקנה חשיבה מסודרת, הקשבה ביקורתית ותרבות דיון.

ביקורת שמוטחת לעיתים תכופות היא שהדיבייט שוחק את היושר האינטלקטואלי ומקשה על האמונה בערכים, מפני שהוא מכריח את משתתפיו להגן על עמדות שאינם מאמינים בהן. תומכי הדיבייט טוענים מנגד, שההגנה על עמדות שהאדם אינו מאמין בהן אינה מקשה עליו להאמין בערכים כלשהם, אלא להפך, מסייעת לו להאמין בערכים אלה בצורה יותר בוגרת תוך כדי התמודדות עם דעות אחרות.

ביקורת נוספת היא שהדיבייט מדגיש את סגנון הדיבור על חשבון תוכנו, ובכך מעודד את השימוש בדמגוגיה ובמניפולציה על השומעים. תומכי הדיבייט משיבים שתרבות הדיבייט מתייחסת לסגנון ככלי להעברת התוכן בצורה האפקטיבית ביותר ולא כתחליף לו, וכי על פי הנוהג מתן הניקוד לכל קבוצה נקבע בסופו של דבר על בסיס איכות התוכן שהציגו הדוברים. מעבר לכך, ההיחשפות לטקטיקות רטוריות היא חשובה מפני שהמודעות להן מונעת את האדם מללכת שולל אחריהן.

• דיבייט בישראל
• עימות בחירות

• אן סברסקי, הדיון המובנה: שיטת דיון לתלמידי בית ספר ולסטודנטים, בר-אור 1988

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: דיביט
ערך מילוני בוויקימילון: דיביטינג
ערך מילוני בוויקימילון: מעמת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיבייט

• דיבייט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• חוקת המועצה של הדיבייט העולמי לאוניברסיטאות (2017) (אנגלית)
• אליפות הדיבייט של בתי הספר - מקורות
• יורם רבובסקי' הוראה ולמידה פעילה באמצעות דיבייט, המכללה האקדמית גורדון (במקור: רב-גוונים: מחקר ושיח, 17(4) תשע"ט 2019 )
• מאיה קינדלר מתווכחת בשביל הספורט, באתר הפודקאסט "גיקונומי", 1 בדצמבר 2019
• וכוחים ועמותים, דף שער בספרייה הלאומית

אתרי דיבייט ישראליים

• עמוד הפייסבוק הרשמי של תחרות התיכונים "שיח ושיג"
• העמותה לקידום תרבות הדיון והמנהיגות המארגנת את תחרות הדיבייט הארצית לדיבייט תיכונים
• עמוד הפייסבוק הרשמי של ליגת הדיבייט הישראלית