דילי
דילי (בטטום: Dili, בפורטוגזית: Díli) היא בירת מזרח טימור, הנמצאת בחוף הצפוני של האי טימור. דילי היא הנמל העיקרי ומרכז הסחר של מזרח טימור, ובה גם נמל תעופה המשמש הן כנמל אזרחי והן כנמל צבאי. היא משמשת גם כעיר הבירה של מחוז דילי.
 | |
| מושב הממשלה של מזרח טימור בדילי | |
| מדינה |  מזרח טימור |
|---|---|
| מחוז |  דילי |
| תאריך ייסוד | 1520 |
| שטח | 178.62 קמ"ר |
| גובה | 11 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 222,323 (2015) |
| ‑ במטרופולין | 234,331 (2010) |
| קואורדינטות | 8°34′00″S 125°34′00″E / 8.56666666666667°S 125.566666666667°E |
| אזור זמן | UTC +9 |
היסטוריה
דילי הוקמה בשנת 1520 על ידי הפורטוגזים, שהפכו אותה לבירת טימור הפורטוגזית בשנת 1769.
למרות שבמהלך מלחמת העולם השנייה פורטוגל ומושבותיה בחרו להיות נייטרליות, בעלות הברית ראו בטימור כמטרה אפשרית של היפנים, לכן כוחות הולנדים ואוסטרלים כבשו את מזרח טימור ב-1941. היפנים פלשו לדילי ובהמשך לכל האי ב-1942 והוא נשאר בשליטתם עד סוף המלחמה. לאחר מכן, הוחזרה מזרח טימור לפורטוגזים.
מזרח טימור הכריזה על עצמאות חד-צדדית מפורטוגל ב-28 בנובמבר 1975, אולם תשעה ימים מאוחר יותר, ב-7 בדצמבר, פלשו כוחות אינדונזים לדילי. ב-17 ביולי 1976 סיפחה אינדונזיה את מזרח טימור, אותה כינתה "טימוֹר טימוּר", והכריזה על דילי כעל בירתה.
בעקבות הכיבוש האינדונזי פרצה מלחמת גרילה עזה בין האינדונזים לבין ילידי מזרח טימור שתמכו בעצמאות מזרח-טימורית, מלחמה שגבתה את חייהם של אזרחים רבים. למרות שדילי עצמה הייתה תחת שלטון אינדונזי, ההתנגדות המזרח-טימורית הצליחה לפגוע באינדונזים, ועל כן עד שנת 1989 לא הורשו אזרחי חוץ או אזרחי אינדונזיה לבקר ב"מחוז ה-27".
הסיקור התקשורתי של טבח דילי בשנת 1991 הביא שוב את תנועת השחרור המזרח-טימורית לקדמת הבמה הבינלאומית ובשנת 1999 כוחות או"ם נשלחו כדי לפקח על מזרח טימור. ב-20 במאי 2002 הפכה דילי לבירת הרפובליקה הדמוקרטית של מזרח טימור.
תחבורה
העיר משורתת על ידי נמל התעופה הבינלאומי ניקולאוו לובטו, שקוד יאט"א שלו הוא DIL.[1] זהו נמל התעופה המתפקד היחיד במזרח טימור, למרות שיש מסלולי המראה בערים אחרות בשביל טיסות פנים.
חינוך
בסיסה של האוניברסיטה הלאומית של מזרח טימור נמצא בדילי.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
- דילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
