דירוג פסיכוטכני ראשוני

בצבא

ציון הדפ"ר משמש כאחד המרכיבים המרכזיים, בקביעת קבוצת האיכות (קב"א) של המלש"ב. כאשר ניתנה לכל מועמד בדרך כלל, הזדמנות אחת בלבד לביצוע המבחנים ולא ניתן היה לעשות מבחן חוזר. שיטה זו יצרה לא אחת, מצב, בו מי שבאופן מקרי לא הצליח בבחינה, היה משובץ לתפקיד צבאי באופן שאינו תואם את רמתו^[1].

החל משנות ה-2000, בוצעו מבחני הדפ"ר באופן ממוחשב ובהם ארבעה מבחנים עבור מועמדים לגיוס לצה"ל. ביצוע מהיר הוא מרכיב מרכזי במבחנים ובעלי לקות למידה זכאים להארכת זמן^[2].

עד שנת 2009, לא הובא ציון הדפ"ר לידיעת המועמד לגיוס. אולם בעקבות פסק דין, שניתן בסוף שנת 2009, נמסרים ציוני הדפ"ר לידי המועמדים לגיוס לצה"ל^[3]. עם השינוי ב-2021, מובטח גם שיקוף כמעט מלא, וציוני המבחנים יועברו לנבחנים לפי פילוחים^[1]

החל מאוקטובר 2021, הוחלפו המבחנים במבחני התאמה חדשים ומורחבים, ניתנה הזכות לאבחונים חוזרים למי שציוניו נמוכים וירצה לשפרם, ומשך האבחונים והראיונות בצו הראשון ירד משבע שעות לארבע^[1]., נוסף על כך הותר השימוש במחשבונים, במהלך המבחן.^[4]

שיטת המיון החדשה לצה"ל תושלם במלואה בתוך שנתיים, ותכלול בחינת מספר גורמים רחב כמו: חוסן נפשי, התמדה, זיכרון עבודה, התמצאות במרחב, יכולות מוטוריות עדינות ועוד. בנוסף, יאובחנו גם יכולות עבודה בצוות, כישורי מנהיגות ומוביליות חברתית, תחביבים, ציונים ומגמות לימוד על בסיס נתונים שיעביר משרד החינוך לצבא, ועוד^[1].

קיימים מגוון ספרים וקורסים, להכנה למבחנים, והחל מאוקטובר 2021, יועברו למלש"בים, שאלונים לדוגמה בסמארטפונים, כדי שיוכלו להתכונן למבחני הצו הראשון.

במשטרה

בראשית ימי משטרת ישראל נדרשו מועמדים לגיוס למשטרה להיות בעלי דפ"ר של לפחות שלוש, אך באמצע שנות ה-60 הועלה הרף לדפ"ר של חמש^[5]. עם זאת, דו"ח של מבקר המשרד לביטחון פנים מצא שבמקרים רבים גויסו מועמדים שלא עמדו בדרישות^[6].

מועמדים למשטרה יכולים לעשות את המבחן שוב לאחר שנה^[7].

הדפ"ר ניתן מתוך סולם הכולל תשעה ערכים, שבצה"ל מוצגים על ידי הציונים 10–90. בעבר הציונים הוצגו בסולם 1 עד 9 כש-9 הוא הגבוה ביותר ומקבלי ציון מתחת ל-3 לא גויסו. הדירוג הפסיכוטכני הראשוני נקבע ע"פ תוצאות מבחנים הבודקים את יכולות החשיבה. הטווח נע בין 10 ל-90. הציון אינו בהכרח סופי ועשוי להשתנות עד ליום הגיוס.

התפלגות ציון הדפ"ר (באחוזונים, בשיטת Stanine):

• דפ"ר 10: 0%-4%
• דפ"ר 20: 5%-11%
• דפ"ר 30: 12%-23%
• דפ"ר 40: 24%-40%
• דפ"ר 50: 41%-59%
• דפ"ר 60: 60%-76%
• דפ"ר 70: 77%-88%
• דפ"ר 80: 89%-95%
• דפ"ר 90: 96%-100%

באוקטובר 2021, יעודכנו הציונים בהתאם לשיפור בשאלונים ובמבחנים.

מספר גורמים הביעו ביקורת על שיטת הדירוג הפסיכוטכני הראשוני.

לטענת הסוציולוג ד"ר זאב לרר בספרו "הקוד האתני", למבחני הדפ"ר הייתה הטיה תרבותית, בניגוד להתיימרותם להיות אובייקטיביים ומדעיים. לדבריו, נמצאו הבדלים בתוצאות מבחן זה עבור יוצאי ארצות שונות. הוא הוסיף כי הוכח שמבחנים אלו לא שיקפו את יכולותיהם של עולים חדשים עקב הטיה תרבותית, שכן במבחנים חוזרים לאחר תקופת ההסתגלות לצבא הפערים בציוני המיון הצטמצמו או נעלמו^[8].

דו"ח מבקר המדינה משנת 2016 ציין כי נעשה שימוש שוטף במחשבים במהלך הבחינות של המיון האיכותי. לפי הדו"ח המחשבים הללו עלולים להיות תקולים ולא מתאימים לבחינה: "קיימים מסכי מחשב רבים מלוכלכים, מקושקשים וחרוטים עד כדי כך שהדבר מקשה על מלשבי"ם בביצוע המבחנים". בנוסף, מבקר המדינה העיר על כך שקיימות צפיפות ומצוקת עמדות ברוב החוליות הפסיכוטכניות בלשכות הגיוס^[9].

באוקטובר 2021 צה"ל ערך שינויים מהותיים במבחני הדפ"ר, בתגובה לביקורות כלפי שיטת המיון. השינויים כללו אפשרות לערער על ציון הדפ"ר ולהיבחן במבחן חוזר, ופרקים במבחן המשתנים במהלך הבחינה בהתאם ליכולות הנבחן^[10].

בעגה, מציינת המילה דפ"ר אדם בעל מנת משכל נמוכה.

• קב"א

• הכנה למבחנים עבור מועמדים לגיוס, אתר משטרת ישראל