הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום

את הרעיון להקמת ארגון רפואי הומניטרי הגה השווייצרי ז'אן אנרי דינן כשעבר בזירת קרב סולפרינו בצפון איטליה. במהלך הקרב, אשר נמשך 15 שעות, חזה דינן בעשרות אלפי פצועים והרוגים ששכבו בחום, עד שנאספו אל הבתים, הכנסיות והמרפאות המאולתרות, אשר לא היו ערוכות לטיפול במספר כה רב של פצועים. דינן אסף נערות, נשים ועוברי אורח מהסביבה וניסה להחיש עזרה לפצועים. אך על אף מאמציהם, דינן ידע שקיומו של גוף מסייע היה יכול למנוע את מותם של קורבנות רבים. לכן, בשנת 1862 כתב דונאן ספר על חוויותיו באותו קרב וקרא לציבור להעלות את רמת המודעות לעניין.

שנה לאחר מכן, עורך דין צעיר מז'נבה בשם גוסטב מואניה הגשים את חזונו של דינן וארגן כנס בין-לאומי, אשר בעקבותיו כוננה ב-22 באוגוסט 1864 "אמנת ז'נבה הראשונה". אמנה זו, שגובשה בזכות פועלו ורעיונותיו של דינן, זיכתה אותו בשנת 1901 בפרס נובל לשלום, יחד עם פרדריק פסי.

בהמשך נבחר סמל הארגון, בו מופיע צלב אדום על רקע לבן. ההסבר הרשמי לסמל הוא אימוץ דגל שווייץ בהיפוך צבעים כסמל הארגון, אולם נראה כי המסורת הנוצרית, שעל-פיה אסור לפגוע באנשים ובמבנים הנושאים את סמל הצלב, השפיעה על בחירת הסמל.

על פי ההגדרה הרשמית של הארגון, "הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום הוא ארגון ללא משוא פנים, נייטרלי ועצמאי, שמשימתו ההומניטרית היא להגן על חייהם ועל כבודם של קורבנות באזורי מלחמה ועימות אלים, ולסייע להם." כמו כן, הארגון מנהל ומתאם פעילויות סעד בין-לאומיות, ופועל לקידום וחיזוק ההומניזם ועקרונות המשפט ההומניטרי.

בין פעולות הארגון:

• טיפול ומתן עזרה לעקורים בשל סכסוכים מדיניים.
• מעקב וניטור מצבם של שבויים, אשר כולל תיווך להעברת חבילות ומכתבים, ביקורת על מצב רפואי וסיוע בהעברה לקבלת טיפול רפואי הולם.
• איתור אנשים שהופרדו ממשפחותיהם בשל סכסוכים והשבתם למשפחתם.
• סיוע הומניטרי שוטף לאוכלוסיות נפגעות קונפליקט, כגון הקמת מרכזי תזונה וחלוקת ערכות עזרה ראשונה. הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום אינו עוסק בטיפול במצבי אסון טבע, מגיפות ומקרי משבר הומניטרי אחרים שאינם נובעים מסכסוך, אולם "הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום" שנוסדה בפריז ב-1919 ממלאת פונקציה זאת^[1].
• הגברת המודעות לכללי המשפט ההומניטרי הבין-לאומי – "דיני מלחמה".
• שיתוף פעולה עם ארגוני מגן דוד אדום בישראל והסהר האדום הפלסטיני וחיזוק מעמדם ויכולתם.

בישראל

הוועד פעיל בישראל מאז 1948 ובאופן קבוע נמצאת בה משלחת מאז שנת 1967. הארגון עוסק בבקרת הטיפול והתנאים של עצירים ואסירים פלסטינים המוחזקים על ידי ישראל והרשות הפלסטינית ולצורך כך מקבל מדי יום משירות בתי הסוהר רשימה יומית של האסירים והעצירים ומקומות כליאתם^[2]. כן עוסק הארגון בסיוע לאוכלוסייה הפלסטינית, למשל בתחזוקת תשתיות מים וביוב, ותרומת תרופות וציוד רפואי, ובבקרת תנאי חייהם של הפלסטינים. לצורך כך הארגון מעסיק בישראל בגדה המערבית ובעזה כ-350 עובדים מתוכם כ-80 עובדים בין-לאומיים והשאר ישראלים ופלסטינים. הארגון גם עוסק בסיוע בחיפוש מידע על נעדרי צה"ל. הארגון פעל רבות על מנת לפגוש את גלעד שליט בזמן שהיה בשבי חמאס^[3][4]. החל משנת 2007 מקיים הארגון תחרות שנתית בין סטודנטים מבתי ספר למשפטים בישראל על משפט בין-לאומי^[5]. החל משנת 2006 ארגון מגן דוד אדום הישראלי מתפקד כחבר מלא בתנועת הצלב האדום והסהר האדום^{[דרושה הבהרה]}. הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום פועל בשיתוף עם האגודות הלאומית הישראלית (מגן דוד אדום) והפלסטינית (הסהר האדום הפלסטיני) ומסייע לשתיהן תקציבית.

ארבע אמנות ז‘נבה, בשנים 1864–1949, וכן הפרוטוקולים שנוספו להן בשנת 1977 ובשנת 2005, מעניקות לוועד מנדט לסיוע לנפגעי סכסוכים מזוינים ולהגן עליהם, בתחומי המדינות שהוא פועל בהן. משנת 1864 המנדט והמעמד המשפטי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום מבדילים אותו מארגונים לא-ממשלתיים ומסוכנויות בין-ממשלתיות, כגון ארגונים של האומות המאוחדות.

ברוב המדינות שבהן הוא פועל, חתם הוועד הבין-לאומי על ”הסכמי מטות“ עם השלטונות. הסכמים אלו, הכפופים למשפט הבין-לאומי, מקנים זכויות מיוחדות וחסינויות השמורות בדרך כלל רק לארגונים בין-ממשלתיים, כגון חסינות מפני הליכים משפטיים, המגנה עליו מפני הליכים מנהליים ושיפוטיים, ומעניקה חסינות למשרדיו, לגנזכיו ולמסמכיו. זכויות מיוחדות וחסינויות אלה מקנות לוועד נייטרליות ועצמאות אשר מסייעים לפעולתו.

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הצלב האדום

• הסהר האדום
• המעוין האדום
• מגן דוד אדום
• ארגון הבריאות העולמי
• סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים של האו"ם

• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בספרדית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בצרפתית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בפורטוגזית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בסינית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בערבית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ברוסית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בגרמנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (באיטלקית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (ביפנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום (בקוריאנית)

• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית פייסבוק
• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, ברשת החברתית אינסטגרם
• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, סרטונים בערוץ היוטיוב
• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתבי הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מישהו מטפל בך. המלאכים של 2016, באתר ynet, 28 בדצמבר 2016
• הוועד הבין-לאומי של הצלב האדום, באתר פרס נובל (באנגלית)